שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כלי חרס נדיר חשף פולחן קדום בעמק הירדן
    חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו בחפירות הארכיאולוגיות בתל צף שבעמק הירדן כלי חרס יחיד במינו מלפני כ-7,200 שנים, שמהווה את העדות הקדומה ביותר במזרח הקדום לפולחן סביב אגירת מזון

     

     

    פרופ' דני רוזנברג עם הכד שהתגלה בתל צף    (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    העדות הקדומה ביותר במזרח הקדום לפולחן הקשור לאגירת מזון נמצאה בחפירות של אוניברסיטת חיפה והמכון הארכיאולוגי בברלין בישוב הפרהיסטורי תל צף: כלי חרס יחיד מסוגו המתוארך ללפני 7,200 שנים, חושף לראשונה את הצד הטקסי-דתי ואולי אף הפוליטי של אגירת המזון בחברות האנושיות במזרח הקדום.

     

    האתר הארכיאולוגי בתל צף נמצא בעמק הירדן סמוך לגבול הבינלאומי עם ירדן. האתר תועד לראשונה כבר בשנות ה-40 וה-50 ונחפר לסרוגין החל משלהי שנות ה-70. החל משנת 2013 מוביל את החפירות פרופ' דני רוזנברג מהמכון ע"ש זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הארכיאולוגי בברלין, במסגרת פרוייקט רב-תחומי הכולל צוות בינלאומי של מומחים שונים ושיטות מדעיות מתקדמות, שמתמקד בשחזור מדוקדק של כלכלת האתר והסביבה הקדומה שלו.

     

    פרופ' רוזנברג עם הכד (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)
    פרופ' רוזנברג עם הכד(צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

     

    באוניברסיטת חיפה הסבירו כי אגירת מזון מוכרת לחוקרים כבר מהשלבים הראשונים של ישיבת הקבע והופעת החקלאות באזור והיא מאפיינת חברות שמסוגלות לתכנן לטווח ארוך - שלא עוסקות רק ב"לשרוד את המחר" - מכיוון שהיא מחייבת מחשבה לעתיד, ארגון חברתי וחלוקת כוח העבודה והשקעה בתשתיות לאגירת המזון.

     

    לפיכך, אגירת המזון בכלל, וכזו הנעשית בקנה מידה ניכר בפרט, היא צעד חשוב במעבר של בני האדם לחברות המתאפיינות בארגון חברתי מורכב, והופעתן של חברות המתאפיינות בקיומה של היררכיה חברתית. לדברי פרופ' רוזנברג, בתל צף נמצאו ממגורות רבות לאגירת חיטה ושעורה, דבר המעיד על תכנון וארגון מחדש של אגירת מזון. מבחינה זו, תל צף יוצאת דופן לתקופתה, מכיוון שעדויות דומות לאגירת מזון מגיעות רק בתקופות מאוחרות הרבה יותר.

    אתר החפירות בעמק הירדן (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)
    אתר החפירות בעמק הירדן(צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

     (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)
    (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

     

    "המעניין הוא שבתל צף אנחנו מוצאים גם עדויות בוטניות רבות ובכללן אלפי זרעים ושרידים אורגניים אחרים ולצידם גם עדויות לסחר בטווחים רחוקים ופריטי יוקרה שונים ובהם פריט המתכת הקדום ביותר שנמצא באזורנו", אמר פרופ' רוזנברג.

     

    לדבריו, בתקופת הברונזה (שהחלה באזורנו לפני כ-3,300 שנים לערך) החוקרים כבר מזהים במזרח הקדום חברות ובהן אליטות שלטוניות, אולם קיים מזה שנים רבות דיון בקרב החוקרים לגבי הדרך שבה החלו לצמוח חברות אלה. בחברות המורכבות שבהן כבר קיימות אליטות (למשל, במצרים ובמסופוטמיה) נמצאו עדויות רבות לטקסים פולחנים הקשורים לאגירת המזון, אולם עדויות מסוג זה לא נמצאו בתקופות הקדומות יותר, ולכן אי אפשר היה לקבוע בוודאות מתי ואיך החל להתקיים קשר זה.

     

    בעונת החפירות בתל צף לפני שנתיים מצאו החוקרים באחד החדרים שהיה מוקף בממגורות ובמתקני צליה חפורים (מאין מנגלים קדומים), שברי חרס רבים שכבר במבט ראשון נראו לחוקרים כשייכים לכלי אחד. לאחר עבודה מאומצת הם הצליחו לחבר את החלקים והופתעו לגלות כלי חרס זעיר וייחודי שגובהו כ-20 ס"מ ולו פתח קטן בדופן – מעין צוהר. "כלי החרס שאנו מכירים מתקופה זו הם בעלי פתח עליון - כמו מרבית הסירים והכוסות בכל מטבח מודרני - אבל כלי זה סגור בחלקו העליון, בכיפה שגם כוסתה בכדורי טין צבועים באדום שמשמעותם אינה ברורה", אמר פרופ' רוזנברג.

     

    על פי הסברה של החוקרים, הכלי מהווה למעשה דגם של הממגורות עצמן, "סוג של כלי כזה, שאינו פונקציונאלי, שנמצא על רצפה בסמוך למוקד גדול בחדר שסביבו ממגורות רבות ומתקני צלייה ומזכיר גם ממגורות שאנו מכירים מהרקורד הארכיאולוגי והאתנוגרפי מאזורים שונים בעולם - ניתן לשער שהיה קשור בדרך כלשהי לממגורות ובעיקר לפעולת האחסון. אנחנו יודעים מעדויות מאוחרות יותר שבני האדם ייצרו כלים שסימלו מבני אגירה גדולים ולמעשה כלי חרס הדומים לכלי הזה, אך גדולים יותר, מופיעים כמה מאות שנים מאוחר יותר באזורנו ומשמשים לקבורה משנית. גודלו של הכלי ומאפייניו לצד ההקשר הארכיאולוגי שבו נמצא מחזקים את הסברה שלנו שהכלי סימל את הממגורות והשימוש בו היה שימוש פולחני, אולי כחלק מטקסים שקדמו להכנסת גרגירי החיטה והשעורה לממגורות או הוצאתם", אמר פרופ' רוזנברג.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כלי חרס נדיר חשף פולחן קדום בעמק הירדן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים