שתף קטע נבחר

חויב לשלם לגרושתו חצי משווי העסק: 1.3 מיליון שקל

במסגרת תביעת איזון משאבים בין בני זוג שנפרדו טען הבעל שהחברה הקבלנית קרסה. אבל מומחה בית המשפט סבר שהיא שווה 2.6 מיליון שקל

בתביעת רכוש בין בני זוג שנפרדו טען הבעל שחברת הנדל"ן שבבעלותו קרסה, אבל אז התברר שהיא שווה 2.6 מיליון שקל: בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבע לאחרונה שעל הבעל לשלם לאשתו מחצית משווי העסק שלו. השופט אסף זגורי דחה את טענתו שלפיה שיטת ההערכה שבה השתמש מומחה בית המשפט הייתה שגויה.

 

בני הזוג נישאו ב-1996 ונולדו להם שלושה ילדים. יחסיהם עלו על שרטון ב-2012 בשל טענות האישה על אלימות קשה מצד הבעל. ב-2013 הגישה האישה תביעה לאיזון משאבים שבה דרשה מחצית משווי החברה הקבלנית שהקים הבעל. היא ציינה שבתחילת הדרך הוא התפרנס מעבודות מזדמנות, ורק לאחר שעודדה אותו לרכוש מקצוע הוא הקים חברת בנייה שהפכה רווחית ביותר. לדבריה, היא עצמה לא יכלה להשקיע מאמצים להתקדמות והתפתחות אישית כי טיפלה בילדים.

 

הבעל טען מנגד שמעולם לא החסיר מאשתו דבר ודאג לה "כמו מלכה". לדבריו, הוא זה שדאג לכל התשלומים בחיי השגרה ובנוסף עזר לאשתו לרכוש תואר אקדמי "כדי שתרגיש אישה מושכלת ואחראית". על פי גרסתו, ביום שהחליט להפסיק לתמוך כספית בהוריה התחילו היחסים ביניהם להתדרדר. הוא הוסיף שב-2010 עבר תאונת דרכים ומאז הוא סובל מכאבי גב, מה שהוביל להידרדרות כלכלית של החברה.

 

הבעל הדגיש שהזכויות בעסק שייכות לחברה עצמה, שכן מדובר ביישות משפטית עצמאית ונפרדת. עם זאת הוא טען שהחברה נמצאת בחובות כבדים ונכסיה מעוקלים, והוא מוכן למסור את הבעלות בה לתובעת ללא תמורה. אלא שהשופט זגורי מינה מומחה להערכת שווי החברה, וזה מצא שמדובר בעסק בעל מוניטין ששוויו עומד על כ-2.6 מיליון שקל.

 

הבעל התנגד לחוות דעת המומחה וטען שהמומחה היה צריך להשתמש בשיטת הערכה שונה. אבל השופט הבהיר ש"מודל תזרים המזומנים" שעל פיו העריך המומחה את שווי החברה הוא המקובל בפסיקה. מודל זה, הוסיף, תופס את החברה כ"עסק חי" ובוחן את יכולתה ליצור רווחים בעתיד בהתאם לפוטנציאל הצמיחה הנוכחי הגלום בה.

 

על פי השופט זגורי, שיטה זו משקפת את המעבר משיטות הערכה שמרניות המבוססות על נתוני העבר אל עבר שיטה שיש בה גם משום צפיית פני העתיד. הוא כתב שלא מצא עילה להתערבות כלשהי בעבודת המומחה, ובעיניו מדובר בחוות דעת "ראויה, נכונה ומקצועית".

 

הוא הוסיף שאין ספק שהחברה תמשיך לפעול והבעל יוסיף למשוך בחוטים כמייסד ומנהל. הוא יכול לעשות כן גם עם כאבי הגב שלהם הוא טוען, "ובהצלחה יתירה", שכן הוא לא מוכרח לעבוד פיזית בפרויקטים ויכול להתמקד בניהול ובפיקוח.

 

בנסיבות אלה קבע השופט שחלקה של האישה בחברה הוא 50% והיא זכאית לקבל מהבעל 1,365,538 שקל.

 

מאחר שהתרשם שהבעל לא שש לשלם לתובעת את חלקה, קבע השופט שהזכויות בנכסים המשותפים של הצדדים יועברו על שם האישה ושווים יקוזז מהסכום שמגיע לה. בסיכומו של דבר חויב הבעל לשלם לאישה 982,840 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 35 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים