המנכ"ל שסרח: משכורת לבת התיכוניסטית וריקון קופת החברה

חברת המוניות "קווי הגליל" גילתה שהמנכ"ל משך כספים, לקח הלוואות והוציא תלושי משכורת לבתו התלמידה. ביהמ"ש קבע: הוא ישלם 1.5 מיליון ש'

עו"ד הרצל חלופורסם: 10.09.17 , 06:57

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שהמנכ"ל לשעבר של חברת המוניות "קווי הגליל" הפר את חובות האמונים המוטלות עליו וחייב אותו לפצות את החברה בכ-1.5 מיליון שקל. השופט מנחם רניאל קבע שבין השאר שהוא משך כספים רבים ללא הרשאה, העסיק קרובי משפחה ועוד.

החברה, שמפעילה קו בין חיפה, עכו ונהריה, מינתה ב-2007 את הנתבע למנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, לאחר שהמנכ"ל הקודם הסיר את מועמדותו בנסיבות אפופות מסתורין שנחשפו בעת ניהול התביעה. שבע שנים לאחר מכן התגלו מעשיו של הנתבע בעקבות דו"ח ביקורת פנימית: הוא העלה ממצאים חמורים על פעילות לא חוקית וריקון קופת החברה בידי המנכ"ל המכהן. בעקבות גילוי זה החליטה החברה להדיחו.

תביעה

87 אלף שקל לסמנכ"ל שפוטר ללא שימוע ראוי

עו"ד ענבל תמם

אחרי 14 שנים בחברת "ב.י.ג. ל.ק למערכות" פוטר הבכיר בפגישה שאליה זומן כלאחר יד וללא פרוטוקול. בית המשפט קיבל חלקית את תביעתו

87 אלף שקל לסמנכ"ל שפוטר ללא שימוע ראוי

בתביעה שהגישה נגדו החברה לתשלום של כ-2.8 מיליון שקל נטען כי הוא משך לעצמו שכר גבוה הרבה יותר מזה שאושר לו, הוציא לבתו תלושי משכורת אף שכמעט לא עבדה, לווה מהחברה כ-90 אלף שקל שמעולם לא החזיר, העביר תרומות לא מאושרות לגופים שקרובי משפחה וחבריו קשורים אליהם ועוד. הנתבע הכחיש את כל הטענות נגדו וטען שלפחות את חלק מהדברים ביצע בטעות או באישור ההנהלה ובעלי המניות.

שנתיים אחרי הגשת התביעה – בתום דיונים שבהם נשמעו עדויות עובדי החברה, המנכ"ל לשעבר, הנתבע ורואי חשבון ששכר כל אחד מהצדדים – קיבל השופט מנחם רניאל את התביעה בחלקה.

חלקו הראשון של פסק הדין עסק בחובות שמטיל חוק החברות על נושאי משרה כמנכ"לים ודירקטורים. חובות שנועדו להציב להם – כמי שנוטלים באופן טבעי סיכונים עסקיים – "תמרורים ברורים" שיכוונו שישמרו עליהם מפני סטייה לשולי הדרך.

השופט רניאל הוסיף שבעלי משרות רמות דרג בחברה מחויבים לפעול בזהירות ובמיומנות ולנקוט אמצעים סבירים לבדיקת הכדאיות העסקית של כל פעולה הנעשית על ידם או מובאת לאישורם. בנוסף, הם מחויבים בחובת אמונים לחברה – ועליהם לפעול בתום לב ולטובתה, ולהימנע מפעולה שיש בה ניגוד עניינים.

נקבע שהוכח שהיו חריגות בשכר של הנתבע, שהוא נטל מהחברה הלוואות של עשרות אלפי שקלים מבלי להחזירן, העסיק את בתו ללא אישור ההנהלה והוציא עבורה תלושי שכר לא הגיוניים לנוכח העובדה שהייתה באותה תקופה תלמידת תיכון.

עניין חמור נוסף שנחשף הוא הסכמים שחתם הנתבע עם המנכ"ל היוצא ואנשיו, שבהם התחייב בשם החברה להמשיך לשלם להם כסף אף שלא המשיכו לעבוד בפועל, תמורת פינוי הדרך למשרת המנכ"לות. השופט קבע כי פעולות אלה נחשבות להפרת חובת האמון שלו כלפי התובעת, ולכן עליו לשאת בכל העלויות שנגזרו ממעשיו אלה.

עם זאת, לא כל רכיבי התביעה התקבלו. כך למשל, השופט לא מצא שהנתבע גרם לחברה הפסד כלכלי בעסקת נדל"ן או חרג מתקציבים לפעילויות שונות ועוד. בסופו של דבר הנתבע חויב לשלם לחברה עבור הנזקים שגרם לה סכום כולל של כ-1.4 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 128,700 שקל.