שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    מחקר: פחות ילדים ובלי בשר - פחות חם
    חוקרים מצאו את הדרכים היעילות ביותר להקטין את ההשפעה שלנו על שינוי האקלים: לוותר על הרכב הפרטי, לטוס פחות, להפסיק לצרוך בשר ובעיקר לחשוב מחדש על הילד הבא

    כדי לשמור על הסביבה (וכמובן להפחית את חשבון החשמל הדו-חודשי) מציעים לנו בחברת החשמל בסרטון שיצא לאחרונה ברשת ובערוצי המדיה השונים, לכוון את פתחי האוורור של המזגן כלפי מעלה ולתלות את הכביסה על חבל. אין לזלזל בחשיבות צעדים פשוטים אלה, שכן הם נדבכים חשובים, במיוחד ברמת המודעות, במאבק לצמצום ההשפעה השלילית שלנו על מזג האוויר המשתולל. אך אם אתם באמת רוצים להשפיע על הסביבה, ישנם ארבעה צעדים עיקריים שביכולתכם לנקוט, כך לפחות לפי מחקר חדש של חוקרים מהמרכז לקיימות באוניברסיטת Lund שבשבדיה.

     

    עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

    יש חיים בבולענים

    לשתות בירה ולהציל את החוף

    עיריית תל אביב נגד הצל

     

    לאחר רצף שנים עם טמפרטורות שוברות שיאים, הערכות מדברות על כך שגם 2017 צפויה להיות אחת מהשנים החמות ביותר מאז החל תיעוד הטמפרטורות, עם 0.9 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בעידן הטרום-תעשייתי, כלומר - לפני שהאדם החל לפלוט כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. פחמן דו-חמצני הוא גז שריכוז גבוהה שלו באטמוספירה מזרז את אפקט החממה, שגורם להתחממות כדור הארץ.

     

    סרטון על התחממות כדור הארץ    (צילום: נאס"א)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כדי לשמור את טמפרטורת כדור הארץ בטווח של עד 2 מעלות מעל לעידן הטרום-תעשייתי, יידרשו פעולות משמעותיות שיאפשרו להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה. ייצור מוגבר של אנרגיה מתחדשת על חשבון אנרגיה מדלקי מאובנים היא דוגמה אחת לאותן פעולות, אך הבעייתיות במהלכים מהסוג הזה היא שהם דורשים התאמות נרחבות בתשתיות - ואלה דורשות זמן ממושך ומשאבים רבים.

     

    הסיפור של תחנת הכוח הפחמית בחדרה ממחיש זאת היטב. לפני כשנה הודיע שר האנרגיה על סגירת יחידות הייצור הפחמיות בתחנת החשמל "אורות רבין" שבחדרה. ההחלטה, שנתקלת כיום בהתנגדויות מחודשות וקשות מצד ועד עובדי חברת החשמל, תוכננה בכל מקרה רק לשנת 2022. מדובר בשש שנים מיום ההכרזה, שנים שבהן ייאלצו תושבי האזור להמשיך ולהתמודד עם המזהמים שנפלטים בתהליך שריפת הפחם.

     

    מאידך, לשינויים התנהגותיים או חברתיים יכולה להיות השפעה מיידית ורחבת היקף על הסביבה. כך למשל, לציבור רחב שבוחר לוותר על הרכב הפרטי לטובת תחבורה ציבורית יכולה להיות השפעה מיידית על העומס בכבישים, על זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מתחבורה ועל פליטות הפחמן הדו-חמצני. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, כ-2,500 מקרי מוות מוקדם בשנה נגרמים כתוצאה מזיהום אוויר, כשהגורם העיקרי לו בתוך הערים הוא ענף התחבורה. אם כן, מהן הפעולות היעילות ביותר לצמצום פליטת פחמן דו-חמצני שכל אחד ואחת יכולים לעשות כבר היום?

     

    ילד אחד פחות, או 37 טיסות פחות

    חוקרים מהמרכז לקיימות באוניברסיטת Lund שבשוודיה ניסו לענות על שאלה זו בדיוק. באמצעות בחינה של עשרות מחקרים, דוחות ממשלתיים ומידע מסקרים ושאלונים, הם השוו בין הפעולות השונות שבני אדם יכולים לנקוט כדי לצמצם את פליטת גזי החממה. התוצאות פורסמו לאחרונה בכתב העת Environmental Research Letters. והמסקנה שאליה הגיעו החוקרים היא שהדרך הטובה ביותר לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של האדם היא, תחזיקו חזק - להוליד פחות ילדים.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    לרכוש מכונית חסכונית יותר בדלק או לוותר בכלל על הרכב הפרטי, להסתמך על אנרגיות ירוקות או להפוך לצמחונים, להימנע מטיסות - כל אלה זוהו על ידי החוקרים כדרכים יעילות ביותר לצמצום גזי החממה שנפלטים לאטמוספירה מדי שנה. אך הרחק בפסגה, כך לפי החוקרים, ניצבת דרך משמעותית אחת, והיא הבאה של ילד אחד פחות לעולם.

     

    כשבוחנים את המספרים, רואים שוויתור על רכב הבנזין יחסוך לאטמוספירה שלנו פליטות של כ-2.4 טון פחמן דו-חמצני (או שווה ערך לו) מדי שנה. הימנעות מטיסה טרנס-אטלנטית תחסוך 1.6 טון, בעוד שהחלפת שהתפריט לצמחוני תחסוך כ-0.82 טון. אמנם מדובר בנתונים שהשפעתם בהחלט משמעותית, אך משפחה שתבחר להביא ילד אחד פחות לאוויר העולם תחתוך את כמות גזי החממה ב-58.6 טון פחמן דו-חמצני - הפרש משמעותי מכל הדרכים האחרות שנבחנו. ילד אחד פחות משמעותו הפחתה של סך פליטות הפחמן הדו-חמצני שילד זה יגרום במהלך חייו מתחבורה, מזון וכדומה.

     

    הציבור לא נחשף למידע הנכון

    תוצאה מעניינת נוספת של המחקר היא שפעולות כמו מיחזור, כיבוס הבגדים במים קרים, תליית הבגדים על חבל הכביסה במקום שימוש במייבש והחלפת נורות הליבון בנורות חסכוניות - כולן פעולות שנחשבו בעבר לאחד מסמלי המאבק בבזבוז החשמל ובפליטות גזי החממה שכרוכים בייצור שלו - נמצאו על ידי החוקרים כתורמות הרבה פחות למאבק בשינוי האקלים.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

      

    חוץ מהנתונים המספריים, בדקו החוקרים כיצד נתפסות הגישות השונות לצמצום פליטת גזי החממה בציבור. הם עשו זאת על ידי סקירה של ספרי לימוד ובחינה של הצעדים שעושות הרשויות כדי להביא לשינוי בקרב האזרחים שיאפשר צמצום של פליטת גזי חממה. המסקנה המפתיעה שאליה הגיעו החוקרים היא שמרבית הפעולות שנוקטות הרשויות הן כאלה שההשפעה שלהן על המאבק בשינוי האקלים הינה נמוכה. בספרי הלימוד שבדקו החוקרים הם מצאו אזכורים שוליים בלבד של הפעולות המשמעותיות שעלו מהמחקר. כך למשל, פעולות כמו צמצום ילודה, מעבר לאנרגיה ירוקה או מעבר לתזונה שאינה מבוססת על החי אינן מוזכרות כלל. מאידך, פעולות כמו מיחזור, חיסכון במים ובאנרגיה, שתילה של עץ וקנייה של מזון אורגני זוכות למספר רב ביותר של אזכורים.

     

    הנושא שלא מדברים עליו

    ממצאי המחקר נוגעים בסוגיות שהשיח עליהן כיום, בעולם בכלל ובפרט בישראל, הוא כמעט בגדר טאבו - במיוחד כאשר מדובר בסוגיית צמצום הילודה. גם נושאים כמו שינוי הרגלי התזונה או הרגלי הנסיעה ברכב הפרטי אינם זוכים לפופולאריות רבה כשמדובר בדרכים לצמצום ההשפעה על הסביבה, אולי מפני שהם נתפסים כהתערבות בוטה בחיי הפרט. אך הבעיות הסביבתיות שאיתן צפויה ישראל להתמודד בעתיד הלא רחוק, ושעם חלקן היא מתמודדת כבר כיום, הן תוצאה של אותם נושאים - בין אם נרצה ובין אם לא.

     

    עם שיעור פריון של 3.1 ילדים למשפחה בממוצע (נכון לשנת 2015), ישראל היא המובילה בילודה בין מדינות ה-OECD, שם ממוצע הלידות לאישה הוא 1.7 בלבד. לבד מהמספר, מעניין לראות כיצד השתנה נתון זה לאורך השנים בישראל לעומת מדינות מערביות אחרות: בשנות השישים היה שיעור הפריון הממוצע בישראל דומה למדי לזה שנרשם באירלנד, למשל, ונע בין 3.8 ל-3.9. כיום, מספר הלידות לאישה באירלנד הצטמצם למחצית מזה שהיה לפני 55 שנים, בעוד שבישראל הוא הצטמצם ב-20 אחוז בלבד.

     

    בעוד מספר התושבים בישראל נמצא בעלייה, גם במספר כלי הרכב שמשמשים אותם נרשמה עלייה חדה בשנים האחרונות. בין השנים 2015 ל-2016 נוספו כ-150 אלף כלי רכב לכבישי ישראל ומספרם האמיר ל-3.24 מיליון, לפי נתוני הלמ"ס. גם בנסועה - המספר המצטבר של הקילומטרים שנוסעים כלי הרכב הפרטיים - נרשמה עלייה של 4.6 אחוזים.

     

    תוצאות המחקר השוודי מדגישות את ההשפעה שיש לשינויים באורחות החיים על ריכוז גזי החממה באטמוספירה ותופעת שינוי האקלים. גם אם צמצום ילודה הוא נושא שהס מלדבר עליו, הרי שפתרונות כמו שיתוף נסיעות, תחבורה ציבורית חכמה והתייעלות אנרגטית כבר קיימים סביבנו, אך כדי שישפיעו באמת, הציבור נדרש להשתכנע ביעילותם, ואולי לא פחות חשוב - בנחיצותם.

     

    הכתבה פורסמה בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

     

    למחקר המלא: http://www.lunduniversity.lu.se/article/the-four-lifestyle-choices-that-most-reduce-your-carbon-footprint

     

     


    פרסום ראשון: 08.09.17, 12:13
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחקר: פחות ילדים ובלי בשר - פחות חם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים