מודה ומגיע, ירוחם

בשיתוף מפעל הפיס

מדינת ישראל תציין בעוד מספר חודשים 70 שנים להקמתה, ונדמה שהצורך "להפריח את השממה", חזונו של דוד בן־גוריון, תקף מתמיד.

"אם המדינה לא תחסל את המדבר – עלול המדבר לחסל את המדינה", אמר בן־גוריון לפני כמעט שבעה עשורים, ונתן בעצמו דוגמה לצעירים כשקבע את מגוריו בשדה־בוקר.

המאבק הזה מעולם לא היה קל. חדשות לבקרים אנו שומעים על מפעלים שנסגרים בפריפריה של המדינה, ומותירים רבים מתושבי המקום מחוסרי עבודה. המצב העגום דורש הפניית משאבים והשקעות אל היישובים המרוחקים, בצפון ובדרום, כדי להבטיח את המשך קיומם, אך לא תמיד מקבלי ההחלטות ובעלי ההון מוכנים להירתם למשימה.

מקום שמראה ניצני התאוששות לאחר שנים ארוכות של קיפאון דמוגרפי וגירעונות כלכליים היא עיר הפיתוח הדרומית, ירוחם. שכונת מגורים חדשה,

מיזמי תיירות בדמות מלון ראשון שנבנה בעיר וההחלטה הדרמטית על קבלת ארנונה שנתית מעיר הבה"דים הסמוכה – כל אלה הפיחו רוח עשייה מחודשת בעיר.

מאז ומתמיד, אמנים היו הראשונים להביא את הבשורה של התפתחות עירונית. פתיחתן של סדנאות וגלריות אמנות גרמו באופן טבעי לפיתוחן של שכונות דלות אמצעים במקומות רבים בעולם. בהתאם לתפישה זו נפתח לפני כארבע שנים טרמינל העיצוב בירוחם, שבמהרה כינס אליו אמנים מקומיים, צעירים, שבזכותו יכלו להפריח את השממה, לפחות התרבותית, כדברי בן־גוריון.

קרן ודניאל סינגר הם מעצבת ואדריכל שהיו בדרך לפסגת המקצוע. השניים עבדו במשרדים ה"נכונים" בתל־אביב, אבל אחרי טיול ארוך שערכו מסביב לעולם השניים החליטו לשנות כיוון ולהעתיק את מגוריהם מהכרך הסואן. ביקור מקרי בטרמינל העיצוב שנפתח אז בירוחם תוך הבטחה שפעילותו תיתמך על ידי מפעל הפיס למשך שנים רבות הוביל אותם להגשים חלום: "ליצור אמנות בסוף העולם שמאלה", כפי שהם מכנים את ירוחם.

"כשהגענו לפה לראשונה, לא ידענו שום דבר על ירוחם. למעשה, זה היה הביקור הראשון שלנו פה בעיר", מודה דניאל (37). המפגש הראשון שלהם עם ירוחם, שבמשך שנים לא הצליחה למשוך צעירים להתגורר במקום, הותיר את חותמו. "ציפינו למצוא מקום נטוש, אבל כשהגענו בעקבות פתיחת חממת המעצבים, 'הטרמינל', הכל נראה נעים ומקסים", מספרת קרן (35).

(צילום: ישראל יוסף)

מהר מאוד הבינו השניים שדווקא פה, רחוק ממרכז הארץ ומהמסלול הרגיל של הקריירה המקצועית, הם יכולים להגשים חלום: להקים יחד סטודיו לעיצוב, שמבוסס על שימוש חוזר של שאריות הגלם ממפעלי התעשייה הכבדה בירוחם.

"הגענו לירוחם בינואר 2015, והצטרפנו מיד לטרמינל העיצוב", אומרת קרן. "במשך כחצי שנה קיבלנו מקום פיזי בתוך הטרמינל לעבוד בו, וגם

מלגת מחיה ממפעל הפיס בתמורה להתנדבות בקהילה. לאחר זמן קצר הבנו את הפוטנציאל הגלום במקום הזה. היה לנו טוב פה, הרגשנו בבית. לכן, החלטנו לחפש מקום קבע לסטודיו שלנו כאן בירוחם".

בסטודיו שפתחו, Suit-Case, קרן ודניאל יוצרים פרטי אמנות ועיצוב מחומרים וממקורות קיימים. כל פריט הוא ייחודי, ומאחוריו סיפור המחבר בין עברו לעתידו. "הצלחנו ליצור לעצמנו את מגרש המשחקים שלנו", מתאר דניאל. "כמעט מדי יום אנחנו הולכים לעשות סיבוב 'שופינג' במפעל אסף למתכות ובמפעל פניציה לניפוח זכוכית, שפותחים בפנינו את הדלת. כאן, בירוחם, אנחנו יכולים לעבוד ולהמציא את עצמו כל יום מחדש. יש פה קרקע פוריה לעשייה וליצירה".

בקולקציה של Suit-Case כמעט שלא ניתן למצוא מוצרי אמנות זהים. גם חומרי הגלם הם לא מה שהייתם מצפים. כך, לדוגמה, יש שם שעונים שעשויים מקופסאת טונה ממוחזרות. "החלום הגדול שלנו הוא לפתח את העסק לכדי חברה רב־תחומית אחת, שנותנת מענה לכל הספקטרום העיצובי, מאדריכלות ועד תכשיטים", מספר דניאל.

את טרמינל העיצוב בירוחם, שנבחר להיות אחת מתשע מעבדות התרבות שבהן תומך מפעל הפיס ברחבי הארץ, מפעילה עמותת "לצאת מהקופסא", שמטרתה לקדם את תחום העיצוב בישראל ולהשתמש בו ככלי מניע לשינוי כלכלי, חברתי ותרבותי. "המקום הזה מהווה מרכז למעגל גדול של מעצבים מהאזור כולו", מספרת הדר ממרוד, המנהלת האמנותית של טרמינל העיצוב. "גם אני לא תושבת ירוחם, והגעתי לכאן כדי לפתח את האמנות המקומית. יש כמה מעצבים שהגיעו מהמרכז, וגם כאלה מהאזור, שהמקום נותן להם אפשרות ליצור. יש פה בטרמינל מעצבת שמלות כלה בשם סיוון שמגיעה ממרחב העם, ומעצב בשם הדר שהעתיק את מגוריו מהמרכז", היא מתארת.

(צילום: ישראל יוסף)

לדבריה, "אנחנו מנצלים את התעשייה המקומית כדי למנף את היצירה שלנו, ובכלל את האמנות המקומית והאזורית כולה". וכך, מעבר להיותו הסטודיו עבור מספר מעצבים, טרמינל העיצוב הוא גם מרכז קהילתי שבו מתקיימים אירועי תרבות ויצירה. "בשבוע הבא, לדוגמה, נפתחת פה בטרמינל תערוכה בשם 'ירוחמים', שבמסגרתה יצרו חמישה מעצבים מהטרמינל קשר עם חמישה תושבים לבחירתם, שמעו את קורות חייהם, העלו לכתב את הסיפורים של החמישה ואז יצרו ועיצבו מוצרים ופרטי אמנות בהשראת התושבים", מספרת ממרוד, ומסכמת: "אנחנו מחזקים את הקהילה היצירתית פה. הטרמינל מייצר גאווה מקומית. פתאום מסתכלים על ירוחם בעיניים אחרות".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף מפעל הפיס