כואבת לי הבטן, אני לא הולך לבית ספר
ילדים לפעמים מתקשים לבטא בעיה רגשית כלשהי ולכן מעדיפים לומר שהם לא מרגישים טוב ולהישאר בבית. איך יודעים אם מדובר בבעיה רפואית אמיתית או שיש דברים אחרים שכדאי לבדוק?
שנת הלימודים החלה ואיתה גם התלונות של הילדים "כואב לי", "אני לא רוצה ללכת היום לגן או לבית הספר", "אני לא מרגישה כל כך טוב" ועוד. הורים רבים מתלבטים בשאלה - מתי ואיך להקשיב לתלונות של הילד, ולראות בהן אמירה על מצבו הגופני, ומתי להבין שמדובר במשהו אחר, רגשי יותר, ולטפל בכך בהתאם?
הורים מספרים כי דווקא כשהם לא מאמינים לילד, חשים שהוא מתפנק ומתעקשים שילך לבית הספר, הילד חוזר מבית הספר עם חום גבוה. כשהם מחליטים לדבוק בגרסת הילד שמדובר במחלה ממשית, מתברר שהילד בריא כמו שור.
קראו עוד:
- "הילדים שיחקו עם הברז ואז נשמעה צעקה"
- מה הילדים באמת לומדים בבית ספר
- איך יודעים שלילד יש לקות כתיבה
ילדים רבים מבטאים מצוקות רגשיות, דברים שמטרידים אותם או סיטואציות שהם מתקשים להכיל או למצוא להן פתרון - דרך גופם. ילדים אלה יחושו סימפטומים גופניים כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, בחילה, חולשה וקשיי הרדמות, ללא בסיס רפואי.
מבחינה התפתחותית ורגשית לילדים קשה לפעמים לבטא במילים דברים שהם מרגישים. לעיתים ילדים מתביישים לספר מה קשה להם, חוששים מתגובת הסביבה, רוצים להיחשב "ילדים טובים", או בעצמם לא מודעים לתחושותיהם ורגשותיהם.
ישנו דפוס אישיותי המאפיין את הילדים שאצלם מצוקה רגשית תתבטא בסימפטום פיזי. לרוב יהיו אלה ילדים שפחות מודעים לרגשותיהם, סגורים יותר מבחינה רגשית, וכאלה שאינם נוהגים לשתף את סביבתם ברגשות ובאירועים שקורים להם. לעיתים הדפוס האישיותי יכלול גם נטייה לפרפקציוניזם, רצון לרצות את הסביבה, או ניסיון להחשב חזק וקושי לבטא מצוקה או חולשה בפני אחרים. כמובן שאין דפוס אישיותי ספציפי או יחידי שמאפיין ילדים אלה, והתופעה יכולה להופיע אצל ילדים בעלי סוגי אישיות שונים.
כשילד מבטא קושי רגשי על-ידי סימפטום פיזי (למשל: ילדה שאינה רוצה ללכת לבית הספר כי אינה מסתדרת עם הבנות בכיתה, וחשה כאבי בטן כל בוקר כשצריכה לצאת מן הבית) הוא "מרוויח" מכך כמה דברים:
1. תשומת לב של הוריו ותחושה שהוא מעסיק אותם ושהם דואגים לו.
2. הוא אינו צריך להתמודד ולהציף את הבעיה שמטרידה אותו כי הוא והוריו עסוקים בבעיה הפיזית, וכך אפשר "לנוח" מהקושי שעומד מאחורי הדברים.
3. הסבל או אי הנוחות הנגרמים עקב הסמפטום הגופני (לדוגמה: כאבי ראש חזקים) מאפשרים לילד לפרוק רגשות שליליים שהצטברו אצלו בגלל דברים אחרים.
4. הילד לעיתים מקבל רשות מהוריו להימנע מדברים שקשה לו להתמודד איתם בגלל הבעיה הפיזית (למשל: לא ללכת לטיולים כי קשה לו להרדם, או לא ללכת לבית הספר כשכואבת לו הבטן).
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הורים לילדים המבטאים מצוקה רגשית באופן פיזי מתמודדים עם אתגרים שונים. לעיתים הם אינם בטוחים לגבי הבסיס הרפואי של התופעה ולא רוצים "לפספס" משהו מבחינה בריאותית. ההורים חווים סבל אמיתי של ילדם ואינם יודעים אם לדרוש מהילד לעשות את מה שהוא צריך לבצע, או לוותר לו ולתת לו לנוח.
ישנן מספר תגובות אופייניות להורים המתמודדים עם מצבים כאלה אצל ילדיהם:
- ניסיון להתעלם מהסימפטום הגופני כדי לא לתת לילדם תשומת לב שתחזק את הסימפטום.
- הזדהות חזקה עם הילד, עיסוק רב בבעיה הרפואית שלו, וניסיון להקל עליו בכל דרך אפשרית.
- חרדה וחששות לבריאותו של הילד.
- לעג או ביקורת כלפי הילד ותחושה שהוא ממציא או משקר.
מה לעשות כשהילד מתלונן ולא רוצה ללכת לבית הספר?
הפתרון נעוץ בדרך ביניים של הקשבה והתייחסות רצינית לסימפטום הגופני על ידי בדיקה ושלילת הבסיס הרפואי, והתייחסות מכבדת לילד שמתלונן. ולצד זאת - חשיבה של ההורים מה הילד מנסה לומר דרך הסימפטום, לברר האם משהו מציק לו, ומה ניתן לעשות כדי לסייע לו בפתרון הבעיה המטרידה אותו.
מומלץ בעת ובעונה אחת להתייחס לסימפטום ברצינות, אך גם להבין שהוא מבטא לעיתים משהו עמוק יותר שיש להתאמץ להבינו. חשוב להימנע במידת האפשר מלחץ או עיסוק יתר בסימפטום, ולשדר לילד ביטחון על ידי אמירה מרגיעה שהוריו יבדקו ביחד איתו את כל הסיבות האפשריות וימצאו עבורו פתרון שיקל עליו. יש להימנע מהזדהות חזקה מדי של ההורה עם הילד או ביקורת על התנהגותו.
זיכרו שגם אם הסיבה רגשית, הילד חש את הכאב כמו כל כאב שבסיסו פיזי ואף יותר מכך כי מתלווה לו גם מצוקה רגשית. או כמו שילדה נבונה פעם אמרה לי: "הגוף מספר מה אני מרגישה, אפילו דברים שאני לא יודעת. אני לא שולטת בו, הוא מתנהג כמו שהוא רוצה ומכאיב לי לפעמים".
סמכו על הילדים שלכם, שכשהקושי הרגשי יקבל מענה מתאים, הם יאזרו בהדרגה כוחות להתמודד עם מטלות החיים ועם המשימות שעליהם להשלים.
אסנת גרתי , פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה
לפנייה לכתב/ת 
