שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    נכנס לניתוח תוספתן, יצא עם בקע. הפיצוי: 530 אלף שקל
    ב-2004 הגיע בן 34 לניתוח בטן באסף הרופא עקב חשד לדלקת, אלא שלאחר מכן נזקק להליך נוסף. בית המשפט קבע שהרופאים התרשלו במעשיהם
    בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מטופל שהוכנס בעשור שעבר לניתוח בטן בבית החולים אסף הרופא עקב חשד לדלקת בתוספתן, ויצא ממנו עם בקע. השופט מריו קליין קבע שהרופאים התרשלו בבחירת ההליך והפרו את חובת הגילוי כלפי החולה, ועל כן הוא יפוצה בכ-530 אלף שקל.

     

    במאי 2004 הגיע התובע (אז בן 34) לניתוח בטן בגין חשד לדלקת בתוספתן ולאחריו התגלה בקע שגרם לו לחסימת מעיים. הוא עבר לאחר מכן ניתוח נוסף, שכשל אף הוא. בחלוף שבע שנים, ולקראת סיום תקופת ההתיישנות, הוא הגיש תביעת רשלנות על סך שני מיליון שקל נגד המדינה – בעלת בית חולים – שבה טען כי רופאיו התרשלו בניתוח וגרמו לו נזקים רבים, בהם נכות קבועה בשיעור 40%.

     

    לדבריו, הרופאים פגעו בזכותו לאוטונומיה על גופו כשלא חשפו בפניו את כל האפשרויות לביצוע ההליך. הוא ציין שקיימת שיטה פחות פולשנית מניתוח – לפרוסקופיה, שאותה יכלו רופאיו לבצע לצורך בירור החשד לדלקת בתוספתן - ואילו היו מבצעים אותה לבטח לא היה נגרמים לו הבקע ושאר התחלואים.

     

    מנגד טען החולים שהניתוח שנבחר היה המתאים ביותר לאבחנה הרפואית, ובכל מקרה היה מדובר בשיקול דעת ולא ברשלנות רפואית. בית החולים הדגיש שלהליך הלפרוסקופיה יש גם חסרונות והוא אינו קל לביצוע אצל כל החולים.

     

    על מנת להכריע בשאלה האם הרופאים התרשלו הסביר השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין שיש לענות קודם על השאלה האם "רופא סביר" היה צריך לצפות את התרחשות הנזק? הוא קבע ש"רופא סביר" מקבל החלטה אחרי שהוא בודק מהי השיטה העדיפה למצב הרפואי הנתון מכל השיטות הקיימות, ועורך דיון על היתרונות והחסרונות בשיטה שנבחרה.

     

    אלא שמחומר הראיות עלה כי דיון "בעד ונגד" שתי השיטות כלל לא נערך במקרה של התובע. בית החולים לא הגיש ראיות לקיומו של דיון כזה, ובנוסף המנתח הודה שב-2004 טרם הוסמך לביצוע לפרוסקופיה. כלומר, בית החולים כלל לא שקל ביצוע לפרוסקופיה – הליך בטיחותי יותר מאשר ניתוח שכולל את פתיחת הבטן.

     

    השופט קליין קבע שמתקיים קשר סיבתי בין סוג הניתוח לבין הבקע שנגרם – אחד הסיכונים הצפויים בניתוח כזה. בכך הרופאים לא רק התרשלו בעבודתם, אלא גם הפרו את חובת הגילוי לחולה, שלפיה היו צריכים להציע לתובע כל אופציה רפואית שקיימת לפתרון מצבו ולהסביר לו את היתרונות וחסרונות בכל אחת מהאפשרויות.

     

    השופט מתח ביקורת קשה על הרופאים וטען שפטרנליזם כזה היה נהוג משנות ה-50 עד לשנות ה-80 אך אינו מתקבל על הדעת במאה ה-21.

     

    טענות התובע התקבלו ונקבע שהרופאים התרשלו בבחירת הניתוח, ובכך גרמו לנזקיו הרפואיים, הכלכליים והלא ממוניים, כמו גם בזכותו לאוטונומיה. עם זאת, השופט קליין לא פסק לתובע את מלוא הנזק שתבע, והעמיד את סכום הפיצויים על כחצי מיליון שקל, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
    • עו"ד אייל בן ישי עוסק ברשלנות רפואית
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "נכנס לניתוח תוספתן, יצא עם בקע. הפיצוי: 530 אלף שקל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: ליאור גולדברג
    עו"ד אייל בן ישי
    צילום: ליאור גולדברג
    מומלצים