הפרק שנאהב לראות: קונאן אוברייאן בישראל

פו הדוב אהב שמספרים לו על עצמו. אני מוכנה להישבע שאם קונאן אובראיין היה בא לבקר ביער אצל פו הדוב ומראיין את איה וחזרזיר, שהיו מספרים לו כמה פו הוא חבר אמת (עם כמה עקיצות קטנות על היותו דוב עם מוח קטן במיוחד), וקונאן היה מעיד ממקור ראשון עד כמה זלילות הדבש שלו חמודות, פו הדוב היה מתענג על התוצאה. גם אם לסרט היה משתרבב איזה טבעוני שהיה טוען שהדבש נגזל מהדבורים בניגוד לרצונן, וקורא לארצות הברית להפסיק לממן את צריכת הנשק השנתית שלו.

קונאן מגיע לישראל

אחרי שהסתובב פה שבוע והתמסר לסלפי עם כל יצור תבוני שפגש בדרך, שודר אתמול (שלישי) בארצות הברית הפרק שמסכם את ביקורו של קונאן אובראיין בארץ. אנחנו לא המדינה הראשונה שאובראיין מבקר בה במסגרת הפרויקט שלו "Conan Without Borders". זה התחיל בברלין לפני שנתיים ומאז הוא הספיק להחתים דרכון גם בקובה, קוריאה ומקסיקו. האג'נדה שלו קצת מבלבלת – מצד אחד הוא בוחר בלוקיישנים שיש להם משמעות פוליטית עבור האמריקנים – קוריאה, מקסיקו, קובה. מצד שני, על פניו אין באובראיין עצם אחת פוליטית. הוא לא לוקח צד וזה מעצבן לא מעט אנשים שמצפים ממנו להכרעה. אובראיין לא יפספס הזדמנות לרכך כאב או מחלוקת עם רגע קומי, ולא פעם יקריב את עצמו לטובת העניין. הכי רחוק שהוא ילך כשיאלץ להתמודד עם אקטיביזם פוליטי, הוא לציין ש"למען ההגינות, יש גם אנשים שחושבים אחרת".

הותיר לבבות מאוהבים. קונאן אוברייאן בישראל

תוכנית טראמפ לחלוקת ירושלים לפי קונאן

אובראיין מגיע עם מסר של שלום והמטרה שלו בביקורים האלה היא לפגוש את האנשים המקומיים ולהתחבר אליהם, וחייבים להודות שהוא עושה את זה מעולה. אחרי שחצה את הארץ והותיר לבבות מאוהבים בכל מקום שביקר בו, אפשר לקבוע שהוא מתערה מאוד מוצלח. קודם כל מבחינה קומית אין ספק שאובראיין שמחוץ לאולפן מרהיב יותר מזה שבתוכו. הפיזיות שלו באה לידי ביטוי – ג'ינג'י גבוה עם עור חיוור ומסנוור – והעולם מספק לו אינסוף גירויים. הפאנצ'ליינים משתחררים ממנו בקלות מדהימה. יש אנשים שהייתי משלמת הרבה תמורת מגורים בזרם האסוציאציות שלהם זמן מה, וקונאן הוא ללא ספק אחד מהם.

ביקור בים המלח 

מעבר ליכולת הקומית שלו, הביקורים הזרים האלה מאפשרים לו לתת ביטוי לאנושיות שלו ולעובדה שבשורה התחתונה אפשר לראות שקונאן הוא בחור טוב. הוא באמת מדבר בגובה העיניים עם האנשים שהוא פוגש ואין בו עצם אחת מתנשאת. האפשרות להאמין לזה כצופה היא לא דבר של מה בכך, והיא הופכת אותו לנאהב בקלות. הוא באמת מביא איתו משב של אנרגיה טובה לכל מקום.

קונאן חוקר את כוכב "פאודה" על הכתובת של גל גדות 

אנחנו, הישראלים, מן הסתם נאהב את הפרק הזה. יש בו הכל – ביקור בים המלח, טיולים בשוק בירושלים העתיקה (שבמסגרתה קונאן עולה לקפה עם האיש "בעל האנרגיות הנמוכות ביותר שפגשתי מימי"), קטעים קומיים עם הנכסים שלנו – פאודה וגל גדות, בחורים יפים ברוטשילד ואלטרואיזם בבית חולים "זיו" שבצפת לטובת הפליטים הסורים. קונאן מתגייר, חוגג בר מצווה ומנסה לבסס חוף ים נטול ספידו. זה עלול היה להפוך לתשדיר תדמית בן 40 דקות לישראל אבל הקומדיה המצויינת שלו והכריזמה הנהדרת (כן, אני קהל שבוי) מצילים אותו. מי שיבוא עם אספירציות פוליטיות, נכון אלי קרב, יתאכזב. מי שיבוא עם רצון לצחוק נטו – יצא מאושר. בסופו של דבר קונאן הוא הכוכב. הפרק הזה הוא על איש מצחיק שבמקרה מבקר בישראל. אבל אין לנו תלונות מהסיבה הפשוטה - תמיד נעים להיווכח כמה יפים אנחנו נראים דרך העיניים של קונאן אובראיין.