שתף קטע נבחר

תביעה: קרן פנסיה נתנה מידע שגוי על הקצבה

עמית ב"מקפת" אמור היה לקבל 10,250 שקל בחודש. כשבירר אם הרפורמה בפנסיות תשפיע על הסכום הוא נענה בשלילה, אלא שאז חיכתה לו הפתעה

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שקרן מקפת תפצה עמית בכ-30 אלף שקל, משום שהודיעה לו שהרפורמה בשוק קרנות הפנסיה בעשור שעבר לא תשפיע על גובה הקצבה שלו. בפועל התברר שמדובר בטעות והסכום החודשי שלו הוא זכאי קטן בהרבה, ולכן הוא יפוצה על עוגמת נפש.

 

ב-2001 פוטר התובע מעבודתו בחברת הדלק הישראלית לאחר כ-17 שנים. מאחר שהיה בן 54 ביררה חברת דלק מול "קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים" – שביטחה את עובדיה - את האפשרות לחתום מולה על הסכם מסגרת שיאפשר למפוטרים לקבל פנסיה מוקדמת. הקרן הודיעה שתוכל להעניק לתובע פנסיה מוקדמת של 10,250 שקל החל מגיל 60 תמורת של 165 אלף שקל. במאי 2002 העבירה החברה את הסכום לקרן וכחודש לאחר מכן אישרה הקרן את ההסדר בהסכם שעליו חתמה מול התובע.

 

כשנה וחצי לאחר מכן יצאה לדרך הרפורמה בשוק קרנות הפנסיה שנועדה לטפל בגירעונות הקשים שאליהם נקלעו הקרנות הוותיקות. כחלק מהרפורמה נקבע להן "תקנון אחיד" שהחליף את התקנונים הקודמים ובנוסף הועלה גיל הפרישה לגברים מ-65 ל-67.

 

ב-2004 פנה התובע לקרן וביקש לברר אם הרפורמה משליכה על זכויותיו. הוא נענה בשלילה, אולם כשביקש לממש את זכויותיו בשלהי 2007 הודיעה לו הקרן שלא ניתן לעשות כן לנוכח הרפורמה, ושהקצבה שלה הוא זכאי תהיה כ-8,900 שקל בלבד.

 

בתביעת פיצויים בסך 1.3 מיליון שקל שהגיש נגד הקרן הוא טען שהיא הטעתה אותו והתנהלה מולו בחוסר תום לב. הוא הדגיש שפעל בהסתמך על המידע שנמסר לו, ולכן החליט לא להשתלב בעבודה חדשה, לפדות חסכונות, לתת כספים במתנה לילדיו ולחיות ברמת חיים התואמת את הקצבה הצפויה לו.

 

הקרן טענה מנגד שהטעות שנעשתה במכתב לתובע הייתה בתום לב ונבעה ממורכבות הרפורמה. היא הסבירה שבאותה תקופה הייתה אי ודאות בכל הנוגע להשלכות הרפורמה על זכויות העמיתים. המידע שעמד לרשות עובדיה היה מוגבל והם גם נדרשו לטפל בפניות של עשרות אלפי עמיתים שביקשו לברר את מעמדם.

 

אבל השופט רונן אילן ציין שהקרן הודתה שהמידע שנמסר לתובע במכתב היה מוטעה ודחה את טענתה שמדובר בטעות סבירה. הוא הבהיר שהמכתב נשלח חודשים רבים לאחר שהרפורמה יצאה לדרך ובזמן זה הייתה לה שהות מספקת לברר ולבחון את מצב זכויות התובע.

 

מעבר לכך, הניסיון לטעון לפטור מאחריות עקב "מורכבות הסוגיה" עומד בניגוד לחובת הזהירות המוטלת על הנתבעת כמי שאמונה על כספי הציבור ורווחתו בעת פרישה לגמלאות.

 

נקבע שהקרן התרשלה כלפי התובע במסירת המידע השגוי, אך עם זאת התובע לא הוכיח נזק ממוני כלשהו ולכן נפסק לו פיצוי על עוגמת נפש בלבד, בסך 30 אלף שקל. בהקשר זה כתב השופט אילן שהתנהלות הקרן גרמה לתובע צער רב שכן במשך כשלוש שנים הוא התנהל תחת האשליה שהוא צפוי לקבל קצבה חודשית מסוימת כשבפועל נודע לו שהקצבה לה הוא זכאי קטנה משמעותית.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד מיכאל בך
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד ירון לסטרל, עו"ד שרי אמרוסי-ישי
  • עו"ד דורית ניסנבאום עוסקת בנזיקין
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים