שתף קטע נבחר

השופט: אין ראיה לאפליה, אבל הרופא הערבי יוכל להיכנס לקאנטרי

תיקון לחוק אפשר למועצת כוכב יאיר-צור יגאל למנוע מתושבי חוץ כניסה לקאנטרי קלאב. רופא מטירה טען בעתירה לביהמ"ש כי הוא מופלה בגלל מוצאו. השופט פסק כי אין אפליה, אך קבע כי 10% מהמנויים יימכרו לתושבי חוץ ובכללם העותר. האגודה לזכויות האזרח: "העדיפו את אינטרס התושבים על פני הגברת שוויון"

שופט בית המשפט המחוזי בלוד עופר גרוסקופף פסק לפני כמה ימים כי מותר למועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל למכור את רוב המנויים בקאנטרי קלאב המקומי לתושבי היישוב בלבד. עם זאת, השופט סייג את החלטתו וקבע כי על הקאנטרי למכור 10% מהמנויים לתושבי חוץ. אחד מהם הוא ד"ר אחמד מנסור, רופא מהעיר הערבית הסמוכה טירה.

 

ד"ר מנסור ביקש לעשות מנוי לקאנטרי קלאב אך בקשתו נענתה בסירוב. בעקבות כך הוא עתר יחד עם האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט, וטען כי המועצה והעמותה שפועלת בשטחה הפלו אותו בין היתר בגלל היותו ערבי. השופט גרוסקופף דחה את הטענה לאפליה וקבע בפסיקתו כי "אין בסיס ראייתי מספק לקביעה כי ההחלטה של המועצה להגביל מכירת מנויים לתושבי היישוב התקבלה על מנת להדיר ערבים".

"אין בסיס ראייתי כי ההחלטה נועדה להדיר ערבים" (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
"אין בסיס ראייתי כי ההחלטה נועדה להדיר ערבים" (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)
ההליך המשפטי האזרחי עסק בשאלה האם לרשות מקומית מותר להגביל רכישת מנויים לקאנטרי קלאב שמצוי בבעלות ושליטת התושבים שלה. השטח שבו ממוקם הקאנטרי שייך למועצה המקומית, ו"העמותה לפעילות כוכב יאיר" מפעילה אותו ללא תמורה. חלק מחבריה מתמנים על ידי המועצה והיא זו שמספקת לה כספים.

 

עד שנת 2010 הכניסה לקאנטרי קלאב התאפשרה לכל מי שרצה לרכוש מנוי, כולל לתושבי טירה. ואולם העמותה החליטה אז להגביל את המנוי לתושבי כוכב יאיר-צור יגאל בלבד. ב-2014 החליטה המועצה לאפשר רכישת מנויים גם לתושבי חוץ שלומדים ביישוב. בעקבות כך, גם תושבי צור יצחק וצופים הסמוכים יכלו להירשם.

השופט גרוסקופף (צילום: אתר בתי המשפט) (צילום: אתר בתי המשפט)
השופט גרוסקופף(צילום: אתר בתי המשפט)

ד"ר מנסור, רופא עיניים מטירה, ביקש זמן קצר לאחר מכן לעשות מנוי לקאנטרי, אך פנייתו נתקלה כאמור בסירוב. הוא הסתייע באגודה לזכויות האזרח, אך גם פעולה זו לא אפשרה את קבלת המנוי. בשל כך הגיש הרופא ב-2014 תביעה באמצעות האגודה ועורך דינה גיל גן-מור לבית המשפט המחוזי בלוד.

 

הרופא טען לאפליה על רקע לאום וגם שאין עילה להפלות תושבי חוץ. הוא אף טען כי מנימוקי צדק חלוקתי יש לאפשר לכולם להשתמש בקאנטרי. בין היתר נטען כי בישיבת מליאת המועצה ב-2010 נשמעו עמדות שתומכות בהגבלת הרישום לתושבים בלבד "מהטעם שהדבר נחוץ להפסיק את רישום הערבים לקאנטרי ולעידוד תושבי היישוב".

 

בטרם התקבלה החלטת בית המשפט בעתירה, פורסם תיקון לחוק "איסור אפליה במוצרים, בשירותים בכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים". התיקון החדש יצר חריג לחוק שאוסר אפליה, ואפשר לרשות לאבחן בין תושבים לאלו שאינם "במידה הנדרשת לביצוע תפקידה או להפעיל סמכות לטובת תושבים בכפוף לדין, למקומות בידור ולמקומות ציבוריים". לאחר פרסום תיקון החוק, החליטה המועצה המקומית כי לא תותר כניסה לקאנטרי למי שאינו תושב, גם לאלה שמתגוררים ביישובים הסמוכים.

 

"כל הבחנה עשויה להיות בעלת אפקט מפלה" 

לפני כמה ימים קבע כאמור השופט גרוסקופף כי אין כל אפליה בהחלטת המועצה. בבואו להסביר את פסיקתו ציין השופט כי "עקב ההפרדה בדפוסי המגורים בישראל, כמעט כל הבחנה שתיעשה על ידי הרשות בין התושבים עשויה להיות בעלת אפקט מפלה, שתפעל מבחינה תוצאתית ללטובת קבוצה לאומית אחת ולרעת אחרת".

 

הוא ציין עוד כי "רשות מקומית רשאית להחליט במקרים מתאימים להגביל שימוש על ידי מי שאינם תושבי הרשות גם מטעמים אחרים שאינם נוגעים לעודף ביקוש. החלטת המועצה והעמותה למנוע מתושבי חוץ לרכוש מנויים לבריכה נובעת מרצון לעודד שימוש בקאנטרי על ידי תושבי הרשות".

 

עם זאת, השופט טען כי הוא מאפשר פתרון מידתי ראוי בעקבות העתירה - לחייב לאפשר רכישת מנויי חוץ ל-10% מסך כל המנויים בתנאי רישום זהים שיפורסמו ללא עדיפות למקום. בנוסף הוא קבע כי ד"ר מנסור ושני בני משפחתו יוכלו להימנות עם אותם 10% ולהירשם כמנויים.

 

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה כי "בית המשפט פירש באופן הפוגע במהות של התיקון האחרון לחוק איסור האפליה בעניין 'אפליה מחמת מקום מגורים' ובכוונתנו להגיש ערעור לבית המשפט העליון. התיקון לחוק ביקש להרחיב הנגישות למקומות ציבוריים על ידי מי שגר ביישוב 'מתויג' שכן על רקע ההפרדה הברורה במגורים בין יהודים לערבים, אשכנזים ומזרחים, חילונים וחרדים, ועשירים ועניים – האפליה על בסיס מקום מגורים הפכה לאמצעי מוסווה לאפליות".

 

עוד אמרו באגודה כי "מטרת התיקון לחוק הייתה להגביר את שוויון ההזדמנויות של מי שגר ביישוב מוחלש מבחינה כלכלית. במקום זאת, בית המשפט הרחיב את האפשרות של יישובים מבוססים דוגמת כוכב יאיר להתבדל ולהדיר תושבים מרשויות שכנות, והעדיף את האינטרס של תושביהם על פני הגברת שוויון ההזדמנויות בחברה, בניגוד מוחלט לתכלית התיקון לחוק".

 

ממועצת כוכב יאיר-צור יגאל נמסר: "בית המשפט דחה את הטענות לאפליה על רקע לאום וקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטתה החדשה של המועצה לאור תיקון מספר 4 לחוק איסור אפליה. אנו נלמד את פסק הדין לרבות ההנחיות האופרטיביות שקבע בית המשפט בנוגע לתושבי חוץ".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים