שתף קטע נבחר

קרפדות ערופות ראש מלפני 4,000 שנה התגלו בי-ם

ברשות העתיקות הסבירו כי בתקופה זו היה נהוג לקבור את המת יחד עם מנחות שהיוו מעין 'ערכת קבורה' ששימשה את הנפטרים במעבר לעולם הבא

 

 

 

ממצאים שנתגלו בחפירת רשות העתיקות באזור גן החיות התנ"כי בירושלים שופכים אור על מנהגי הקבורה בתקופה הכנענית (הברונזה התיכונה) מלפני 4,000 שנה. בחפירה הארכיאולוגית כהכנה להרחבת שכונת מנחת ביוזמת משרד השיכון (חברת ערים), התגלו שרידים של לפחות תשע קרפדות בתוך כדים בנוסף לעדויות לגידול תמרים והדסים באזור.

 

במחקר החדש, שיוצג בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", נבדקו שרידים מתוך כלים שהונחו בקבר כמנחות קבורה בשיטות מדעיות מתקדמות. לדברי שועה קיסילביץ וזוהר תורג'מן-יפה, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, "אגן נחל רפאים היה כר פורה להתיישבות בכל התקופות, ובפרט בתקופה הכנענית".

 

האזור שבו נמצאו הקברים העתיקים (צילום: גריפין צילום אווירי) (צילום: גריפין צילום אווירי)
האזור שבו נמצאו הקברים העתיקים(צילום: גריפין צילום אווירי)

 (צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות) (צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות)
(צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות)

ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי עם אחד הקנקנים (צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות) (צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות)
ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי עם אחד הקנקנים(צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות)

 

שתי החוקרות הוסיפו כי בשנים האחרונות התגלו בסביבה שני מקדשים ומספר בתי קברות, שמספקים צוהר לחיי האוכלוסייה המקומית שחייה כאן בעבר. "החפירה, בזכות שימוש בכלי מחקר מתקדמים, מאפשרת לנו להיחשף למורכבות טקסי הקבורה", הן אמרו. לדברי קיסילביץ ותורג'מן-יפה, "עבור ארכיאולוג, מציאת קברים שנאטמו במכוון כבר בעת העתיקה, היא אוצר שלא יסולא בפז, משום שהם מהווים קפסולה של זמן המאפשרת לפגוש את הדברים כמעט כפי שהושארו. בתקופה זו, היה נהוג לקבור את הנפטר יחד עם מנחות שהיוו מעין 'ערכת קבורה' ששימשה את הנפטרים במעבר לעולם הבא.

ארכיאולוג רשות העתיקות אלכס ויגמן מציג קערה שהוצאה מהקבר העתיק (צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות) (צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות)
ארכיאולוג רשות העתיקות אלכס ויגמן מציג קערה שהוצאה מהקבר העתיק(צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות)

 ( צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
( צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)

 

"כשהסרנו את אבן הגולל שסתמה את פתח הקבר התרגשנו לגלות קערות וקנקנים שלמים. באחד הקנקנים גילינו, להפתעתנו, ערימה של עצמות קטנות. חקירת העצמות ע"י ד"ר ליאור וייסברוד מאוניברסיטת חיפה חשפה שמדובר בעצמות של לפחות תשע קרפדות. מעניין לציין שראשן של הקרפדות נערף".

 

ממצא מעניין נוסף התגלה מניתוח המשקעים שנאספו מכלי החרס ונבדקו באמצעות מיקרוסקופ. בדיקה שערכה ד"ר דפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב, גילתה שזמן קצר לפני הטמנתם בקבר, היו הכלים חשופים לצמחים שונים ובהם עצי תמר מצוי ושיחי הדס. עובדה זו מעניינת, משום שזהו לא בית גידולם הטבעי של צמחים אלה ונראה שהם נשתלו בו במיוחד. לדברי ד"ר לנגוט, "התמר סימל בתקופה זו פריון והתחדשות, דבר שעשוי להסביר את המאמץ שעשו הקדמונים לגדל את העצים בסביבה הלא טבעית שלהם. לדעת החוקרים, ייתכן שגידולים אלה היו חלק מבוסתן שניטע באזור ובו התקיימו טקסי הקבורה, אשר במהלכם הונחו מנחות אוכל וחפצים לנפטר. בין מנחות אלה, מעריכים החוקרים, היה גם קנקן הקרפדות ערופות הראש".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות
ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי עם אחד הקנקנים
צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות
מומלצים