שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר תפילה: מישהו שומע אותנו?
    כבר תלמידי הרמב"ם קבעו שהתפילה משפיעה בעיקר על המתפלל, אבל לא משנה את הגזירה האלוהית. חכמים נחלקו בשאלה אם התפילות משיגות את מבוקשן - או לכל היותר מסייעות לקשר שבין האדם לבוראו. מחקר של הרב אברהם סתיו מגלה שאלוהים פועל גם בלי התפילה שלנו, אבל אנחנו לא יכולים בלעדיה

    רק מעטים יודעים שבזמן שבית המקדש היה קיים - ביום כיפור בני ישראל לא היו אומרים ולו תפילה אחת. איפה יום כיפור של הכהן הגדול – ואיפה יום כיפור שלנו. את התפילות המוכרות לנו כיום חיברו בכלל חז"ל, בעיקר לאחר חורבן בית המקדש השני, והן ממעטות לעסוק בשאלה אם מישהו למעלה מקשיב להן בכלל.

     

    <<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    הרב אברהם סתיו, המסיים בימים אלה את התזה שלו באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחייתו של פרופ' חיים קרייסל, חקר את הנושא ברצינות והתמקד בשתי דמויות שכמעט אינן מוכרות, אף שהרבה מהידוע לנו על תפילות קשור אליהן: רבי חסדאי קרשקש ורבי יוסף אלבו.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מתקופת התנ"ך ועד לפני לפני כ-700 שנה היה תפקידה של התפילה ברור: יצחק ורבקה התפללו לילד, בורא עולם שומע, נענה לתפילה ומעניק להם את מבוקשם. גם גויים יכולים להתפלל - למשל הגר וישמעאל, שחוששים ממוות במדבר - וגם במקרה שלהם התפילה נענית.

     

    במאה ה-12 חי הרמב"ם, והוא התעקש כי בורא עולם הוא לא "סבא רגזן" שיושב בשמיים על כיסא ומחכה לתפילות, אלא ישות שלא ניתן באמת להבינה או לתארה במילים. אבל הרמב"ם גם האמין שלאדם יש בחירה חופשית. תלמידיו - למשל רבי ניסים ממרסיי - עשו צעד גדול לאנושות כאשר העזו לטעון שבורא עולם לא מחכה לתפילות שלנו כדי להגשים לנו חלומות.  

     

    צילום ועריכה: אורות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "חלק מתלמידיו של הרמב"ם, ואולי גם הרמב"ם עצמו, האמינו שלתפילה יש רק השפעה פסיכולוגית על המתפלל, והיא כלל לא תורמת להשגת המבוקש בה, שהרי לא ייתכן שתפילה אנושית תשנה את הגזירה האלוהית", אומר הרב סתיו. "לחלופין, רבים טענו שהתפילה מרוממת את מדרגת האדם באופן כללי, ומתוך כך הוא זוכה להשגחה אלוהית - אבל לא אמורה להועיל למילוי בקשה ספציפית".

     

    התפילה ואנחנו - כמו דורה ואתם

    ב-1340 נולד בברצלונה רבי חסדאי קרשקש. הוא הרבה לעסוק בפילוסופיה והתלבט בשאלה אם לאדם יש בכלל בחירה חופשית; הרי מצד אחד בורא עולם אמור לדעת הכול, כולל מה שעתיד לקרות, אבל מצד שני "הרשות נתונה", כלומר האדם שולט בגורלו, ואם כך - בהחלט יש טעם להתפלל.

     

    "לדעת רבי חסדאי קרשקש התפילות באמת משיגות את מבוקשן, ולמרות זאת אין בעיה של 'שינוי רצון' מאחר שבורא העולם נענה לתפילה 'ברצונו הקדמון'", אומר הרב.

     

     (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

     

    כדי להבין את ההיגיון שבשיטה מגייס הרב סתיו שתי תוכניות ילדים: "דורה" ו"חלום עליכם". "אפשרות אחת שעולה מקריאה שטחית של הדברים היא שהבורא יודע מראש שהאדם יבקש את הבקשה ולכן הוא מחליט מראש להיענות לו, כמו בתוכנית הגשמת חלומות. השפעת הבקשה היא רטרואקטיבית: האדם מבקש עכשיו, וריבונו של עולם מושפע מכך למפרע.

     

    "אפשרות נוספת, שאותה ניסה רבי חסדאי קרשקש לטשטש ולהסתיר, היא שהאל מתכנן מראש להעניק את השפע באופן שייראה כאילו הוא נענה לתפילה, ובכך יגרום לאדם להתפלל. כמו בתוכנית הילדים 'דורה', שבה דורה אומרת לצופים להגיד משהו. זה לא שהקריאה של הילדים השפיעה, אפילו למפרע, על מה שקורה בתוכנית. הכול תוזמן מראש באופן שיגרום לילדים לחשוב שהם השפיעו, וכך יגרום להם להמשיך ולצעוק גם בפעם הבאה.

     

    "הרעיון הזה הוא חלק מהתפיסה הדטרמיניסטית הכללית של רב חסדאי קרשקש, שלפיה הבורא יכול לתכנן בדיוק איך ה'השגחה' תשפיע על פעולות בני האדם".

     

    אם כך, האם יש טעם בתפילה כזו?

    "בוודאי שיש, כאשר מבינים שהתפילה היא לא כרטיס אשראי שמכניסים לכספומט, אלא פעולה שיוצרת קשר בין האדם לבוראו. גשם שהתפללו עליו אינו דומה לגשם שירד בלי תפילה, גם אם הגשם היה יורד בכל מקרה".

     

    צמחוני, לא משיחיסט

    ב-1380 נולד רבי יוסף אלבו, מתלמידיו של קרשקש, שחיבר את "ספר העיקרים". הוא גרם לרעידת אדמה בעולם היהודי, ולא רק מפני שתמך בצמחונות. לטענתו, האמונה היהודית מבוססת על שלושה עיקרים – אמונה בקיומו של הבורא, בעובדה שהוא התגלה במתן תורה ובעיקרון של שכר ועונש. באופן מהפכני הוא גם היה משוכנע שלא חייבים להאמין בביאת המשיח ושהתפילה לא משנה את האל, אלא את האדם המתפלל.

     

    "הדרך המקובלת להבין אותו כבר עשרות שנים היא שהאדם משנה את עצמו והבורא מגיב בצורה אוטומטית", אומר הרב סתיו. "הוא ממחיש את זה בעזרת משל על מלך שגזר שכל הערֵלים ייהרגו, ואז הולך אחד מהם ומל את עצמו, וממילא הגזירה מתבטלת באופן אוטומטי, בלי שהחוק של המלך השתנה. אני מראה שהתפיסה הזו אולי ממצה לדעתו את השכר והעונש על כל המצוות, אך התפילה עובדת אחרת.

     

    "לדעתו, התפילה לא משנה את המדרגה האישית של האדם, אלא את אופי הקשר בינו לבין האל. כאשר האדם בוטח באל בכל ליבו, הוא עובר למערכת יחסים שבה האל רוצה למלא את בקשותיו גם כאשר הדבר לא מגיע לו מצד מדרגתו הרוחנית הכללית. משהו שדומה יותר ליחסים של אב ובן, שכאשר הבן מבקש ממש יפה האבא עובר למערכת יחסים של חסד שממלאת את הבקשה הספציפית, גם אם לבן לא מגיע לקבל את זה מצד הדין".

     

    אז אם כך, "העיקר הכוונה"? יש בכלל תועלת לתפילה?

    "תפילה היא לא פעולה פשוטה של בקשה או אמירת תודה. התפילה היא מערכת יחסים שלמה שנוצרת מתוך מפגש בין האדם והקב"ה דרך הטקסט. הוויתור על נוסח התפילה הוא ויתור על עולם עמוק ועשיר של תוכן רוחני שהנחילו לנו חז"ל. זה כמו לזרוק לפח את כל שירי האהבה של שייקספיר, כי אפשר פשוט לומר 'אני אוהב אותך'".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחקר תפילה: מישהו שומע אותנו?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים