חוב ירד ממיליון ש' ל-15 אלף – אבל פושט הרגל ביקש פטור

חייב שצבר תיקים רבים בהוצאה לפועל הגיע להסדר שלפיו ישלם סכום זעום בלבד. זה לא מנע ממנו לבקש מבית המשפט לוותר לו שוב

עו"ד אלימלך דלבקוביץפורסם: 15.10.17 , 18:54

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה בקשה של פושט רגל לפטור אותו מתשלום 15 אלף שקל – סכום זעום שבו חויב במסגרת הסכם עם כונס הנכסים, אף שצבר חובות ביותר ממיליון שקל. השופט עודד מאור קבע שדפוס ההתנהלות הכלכלית של החייב בעייתי וחסר תום לב.

נגד החייב התנהלו 21 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של יותר ממיליון שקל. במאי 2012 הוא הגיש בקשה לפשיטת רגל ולצו הפטר. לדבריו, בשל נסיבות אישיות ובריאותיות, וכן על רקע פיטוריו מעבודתו, הוא לא הצליח להתמודד עם בעיות הפרנסה ועם החובות. ב-2001, ציין, נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל בגין חוב מזונות ומאז המצב הידרדר והלך, צ'קים חזרו והוא נכנס לסחרור כלכלי ונטל עוד ועוד הלוואות.

תביעה

חייב הסתיר שהוא עובד – פשיטת הרגל בוטלה

עו"ד אורן יעקבלביץ

אדם שצבר חוב של 390 אלף שקל לא דיווח לנאמן שהוא עובד במשרד תיווך וככל הנראה משתכר בו. השופט נזף בו: "גרסתך לא אמינה בעיניי"

חייב הסתיר שהוא עובד – פשיטת הרגל בוטלה

באוקטובר 2016 הוא הגיע להסכמות עם המנהל המיוחד והכונס הרשמי שלפיהן יינתן לו פטור מהחובות תמורת תשלום חוב פיגורים בסך 15 אלף שקל. ההסדר אושר בבית המשפט, אולם החייב לא עמד בתנאי ולא שילם. לאחרונה הוא פנה לבית המשפט בבקשה לפטור אותו גם מתשלום זה בשל מצבו האישי והבריאותי ורצונו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.

הנאמן התנגד וטען שעל החייב לעמוד בתשלום חוב הפיגורים כתנאי להפטר. עם זאת, באת הכוח של הכונס הרשמי טענה שמדובר במקרה חריג ויוצא דופן שבו יש "לסייע לחייב ולהושיט לו יד" על מנת שיוכל להשתקם ולצאת לדרך חדשה. היא הוסיפה שלנושים לא תצמח תועלת ממשית מהסכום והכסף יועבר ממילא לטובת הוצאות ההליך (הנושים הוזמנו לדיון אך לא התייצבו ולא הביעו עמדה כלשהי).

השופט עודד מאור דחה את עמדת החייב והכונס הרשמי שלפיה יש לוותר לחייב על הכספים לשם שיקומו הכלכלי. הוא הדגיש שבמסגרת הליכי חדלות פירעון יש לבחון את הנסיבות וההתנהלות שהובילה לקריסה, ולהבחין בין חובות שנוצרו בהתנהלות בתום לב ובין אלו שנוצרו בהעדרם. אלא שבמקרה הנוכחי, אף שהיו לאיש חובות והלוואות שלא שולמו, הדבר לא מנע ממנו להמשיך לקבל הלוואות נוספות ואשראי. לא מדובר ב"תאונה" כלכלית חד פעמית, צוין בפסק הדין, אלא התנהלות בסיסית קלוקלת.

אלא שהאשם בקריסה הכלכלית, הוסיף השופט, לא רובץ רק לפתחו של החייב ולא ניתן להתעלם מכך שהאשראי הצרכני-פרטי ניתן כמעט לכל דורש ללא בקשה וללא מחשבה. לדבריו, את החינוך הכלכלי והצרכני הנבון יש להעניק בתחילת הדרך, בראשית ימיו של האדם כחלק ממארג החיים הכולל וכמנוע לצמיחה.

הוא הדגיש שחינוך כלכלי וניהול תקציב משמעו גם קיום התחייבויות ועמידה בהן, אמירת "לא" לרכישות שאין לצדן דבר ובחירה בסדרי עדיפויות. חינוך כלכלי וניהול תקציב הוא דבר חשוב אך אין מקומו במסגרת שעניינה הפטר מחובות כחלק מהליך המכונה "שיקום" אלא במסגרת מניעתית.

"די בקריאת נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב לעיל כדי ללמד על התנהלות מעוררת מחשבות, ושאלות הקשורות לקבלת אשראי בלא בטחונות מתאימים, משיכת צ'קים ללא כיסוי, ויצירת חובות נוספים", כתב השופט מאור בפסק הדין והבהיר שהתנהלות החייב בהליך המשפטי הייתה חסרת תום לב: "החייב לא שיתף פעולה עם הנאמן; לא שילם את התשלומים החודשיים, ולא הגיש את הדיווחים הדו-חודשיים".

בסיכומו של דבר דחה השופט מאור את בקשת החייב וקבע שעליו לשלם את חוב הפיגורים, בחלוקה לתשלומים שתתואם עם הנאמן, כתנאי למתן הפטר מחובותיו.