שקד באולפן ynet: "חוק חקירת רה"מ לא יתבצע במחטף, זו לא מסחרה פוליטית"
בריאיון מיוחד ביום פתיחת מושב החורף של הכנסת מבהירה השרה איילת שקד כי החוק שאוסר חקירות ראש ממשלה מכהן "מצריך דיון יסודי ומעמיק ולא בבהילות". שקד הדגישה גם כי החוק ממילא לא חל על חקירות קיימות ("בלתי מתקבל על הדעת") ורומזת על דעתה לגביו: "צריך לחשוב אם נכון ומוסרי לנו". על החקיקה שאמורה לפגוע בעצמאות בג"ץ: "צריך לעשות פה סדר"
"אמרתי כמה פעמים שיש היגיון לא לחקור ראש ממשלה על דברים שהם, הייתי אומרת, מינוריים, פשיעה מינורית כמו חטא ועוון. צריך לראות את המכלול כולו, לעשות חשיבה על קציבת קדנציות, זה דבר שהוא בבסיס המשטר של מדינת ישראל, זה לא דבר שעושים במחטף, זה לא דבר שעושים מהר, זה דבר שמצריך דיון יסודי ומעמיק", מבהירה שרת המשפטים.
ניסו לעשות פה מחטף?
"ניסו להעביר אותו מהר. אני לא אתן לחוק יסוד לעבור בצורה כזאת מבלי שסיעות הקואליציה ישבו וידונו בו. גם בהסכם הקואליציוני יש לכל סיעה יכולת לעצור חוק יסוד בכל אחד משלבי החקיקה. השלב של ועדת שרים לחקיקה הוא השלב החשוב ביותר משום שבשלב הזה נקבעת עמדת הקואליציה. לכן החוק הזה יעלה לדיון רק אחרי שכל הסיעות יגבשו את עמדתן".
שקד מבהירה גם כי "בעניין של חוקי יסוד אין מסחרה פוליטית. כשאני אביא את חוק יסוד החקיקה לא אעשה פוליטיקה של תן וקח. חוקי יסוד הם דברים שיורדים לשורש המשטר בישראל וכל חוק כזה צריך להשקיע בו חשיבה רבה, זה לא עניין של תן לי ואתן לך".
לדברי שרת המשפטים, למרות המחשבה כי החוק נועד לבלום את החקירות שבהן מסובך נתניהו, הוא לא יחול על חקירות קיימות. "אף אחד בקואליציה לא ייתן לחוק הזה לחול על חקירות קיימות. זה באמת דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת", מדגישה שקד. "החוק הזה הוא לא פרסונלי, מכיוון שראשי ממשלה משנת 1996 נחקרו. מאז ממשלת נתניהו הראשונה כל ראשי הממשלה נחקרו, וזאת מציאות שהיא בלתי סבירה. גם נתניהו, ברק, שרון, אולמרט ועכשיו שוב נתניהו".
לא בעייתי בעינייך להביא הצעת חוק כזאת שעה שראש ממשלת ישראל מסובך בחקירות?
"את החוק הזה הם הביאו כבר לפני כמה חודשים. גם אז כבר התחילו החקירות, אבל את יודעת משהו? לצערי כל ראשי הממשלה היו מסובכים בחקירות בעשרים השנה האחרונות, וזה גם בעיה, ולכן זה לא שיש זמן מתאים יותר או מתאים פחות, צריך להסתכל על המהות, על החוק הזה לטווח ארוך, אם הוא נכון לטווח ארוך ואם נכונה קציבת הקדנציות. החוק הצרפתי הוא מאוד אגרסיבי, בעצם אי אפשר לחקור שם נשיא, רק אם שני שלישים מהפרלמנט מאשרים את זה. אז יש לזה תקדימים בעולם. אנחנו צריכים לעשות חשיבה אם זה דבר נכון לנו ואם זה דבר מוסרי לנו".
פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הביעו התנגדות נחרצת לחוק המדובר. ניצן טען כי מדובר ב"פגיעה במדינה" ו"טעות מוחלטת" בעוד מנדבליט אמר שאין לקבל חקיקה כזו.
שקד אומרת בריאיון לאולפן ynet כי שוחחה עם השניים על הנושא והיא מכירה את עמדתם. "הם חושבים שצריך לסמוך על שיקול דעתם ושהם באמת יודעים לעשות את האיזון מתי נכון לפתוח בחקירה. דעתם היא חשובה וצריך לשמוע אותה", מסבירה שרת המשפטים.
"בג"ץ לקח סמכות מבלי שניתנה לו"
חוק נוסף שיעסיק את מושב החורף של הכנסת יהיה החוק שנועד להגביל את בג"ץ. "בשנות ה-90 לקח בג"ץ על עצמו את הסמכות מבלי שניתנה לו", מסבירה שרת המשפטים. "החוק הוא לא נגד בית המשפט העליון אלא לעשות סדר ביחסים בין הרשויות".
את יודעת שכחלון לא יתמוך בזה.
"לא, אני לא יודעת. ישבתי גם עם ח"כ פולקמן וח"כ עזריה. אני רוצה לעשות את זה בשיתוף פעולה. ככה מביאים חוק יסוד. קודם כול יושבים עם הסיעות ורואים מה כל סיעה אומרת על החוק. אני חושבת שכן אפשר להגיע לנוסח מוסכם, אני חושבת שזה חוק שנדרש".
אם אנחנו מנסים לקרוא בין השורות, את חושבת שהשר כחלון יכול לתמוך במהפכה החוקתית שאת מקדמת במטרה להחליש את בג"ץ.
"אני חושבת שמפלגת כולנו צריכה גם היא ויכולה גם היא לתמוך בחוק יסוד החקיקה. שוב, זה חוק שמדברים עליו כבר שנים רבות. זה חוק שנועד להסדיר את היחסים בין הרשויות. היום, דרך אגב, הוא מתערב כמעט בכל החלטה מנהלית של הממשלה - לא בכל החלטה מנהלית, בכל החלטה שמגישים נגדה בג"ץ. כמויות הבג"צים שמוגשות בישראל הן בלתי מתקבלות על הדעת, בלתי פרופורציונלית לכל מדינה אחרת. בשביל לסבר את האוזן, במדינת ישראל הקטנה בג"ץ דן ב-2,000 עתירות, באנגליה ובארה"ב ב-50 ו-80, שתבינו מה הולך פה, צריך לעשות בזה סדר".
שרת המשפטים גם התייחסה לסערה שעורר חבר מפלגתה בצלאל סמוטריץ' לאחר שביקר את קמפיין MeToo ("גם אני") שקודם ב"ידיעות אחרונות" וטען כי הוא נועד להציג את הגברים כמטרידים ואנסים ונשים כקורבנות. "לא מתייחסת לכל ציוץ של כל חבר כנסת. הטרדות מיניות זה כמובן דבר פסול", כך שקד.
נכון, אבל לא בטוח שכל חברי הסיעה שלך מסכימים.
"הם כן מסכימים, אחר כך ח"כ סמוטריץ' אמר שצריך לטפל בזה בחינוך ובענישה. הייתה לו ביקורת ספציפית על הקמפיין הזה, לא על נושא ההטרדות המיניות. דרך אגב, השר אורי אריאל הוא אחד שנלחם, אני חושבת מכל השרים ומכל חברי הכנסת, בצורה הכי נחושה נגד הטרדות מיניות ונגד עבירות מין בכלל. ככה שאני לא חושבת שצריך לעשות סיפור מציוץ אחד".
לסיכום התייחסה שרת המשפטים, המשמשת גם כחברת קבינט, להסכם הפיוס הפלסטיני בין חמאס לפתח. "חמאס הוא ארגון טרור, ראינו רק בימים האחרונים שמשלחת של חמאס ישבה באיראן ומשתפת פעולה עם איראן ומדברת על השמדת מדינת ישראל. ממשלת ישראל, המינימום שהיא יכולה זה להגיד שהיא לא תנהל מו"מ עם רשות פלסטינית שנשענת על חמאס. זה באמת המינימום. לא ננהל מו"מ ולא נדבר עם ארגון טרור כזה. בטח צריך לומר שביום שישי שעבר דיבר הנשיא טראמפ על חמאס כארגון טרור שממומן על ידי איראן. אנחנו לא צריכים להלבין אותם. להפך, אנחנו צריכים להוקיע אותם".
מצד שני ממשל טראמפ די מיישר קו עם ממשל א-סיסי בכל מה שקשור להסכם הפיוס אז זה פחות תומך בעמדה של ישראל.
"אני לא מסכימה איתך, ראיתי שהממשל האמריקני בהחלט אמר שגם לשיטתו החמאס צריך להתפרק מנשקו ולהכיר במדינת ישראל, עד אז מבחינתנו אין על מה לדבר".
לפנייה לכתב/ת 
