אבסורד: משרד החקלאות מעכב את היצוא החקלאי

התקנות שונו - אין כוח אדם לבצען והסחורה נרקבת: הקשיים איתם מתמודדים חקלאי ישראל אינם דבר חדש, אך אחת מנקודות האור היחידות - הייצוא - הפכה בשבוע האחרון למורכבת עוד יותר.

השירות להגנת הצומח במשרד החקלאות הוציא בתחילת השבוע הוראות חדשות לשיטת הבדיקה של הייצוא החקלאי (פירות וירקות), אך למרבה האבסורד אין באפשרותו לעמוד בתקנות שהוא עצמו נתן, מה שמביא לעשרות אלפי טונות של פירות וירקות להיתקע ולהתקלקל בבתי האריזה ולהפסדים של עשרות מיליוני שקלים למגזר החקלאי הישראלי. יצוא הסחורה החקלאית לחו"ל מסתכם בכ-70,000 משלוחים ומעל למיליארד ו-200 מיליון דולר בשנה.

עד לתחילת השבוע הבדיקה הייתה נעשית באופן מדגמי. השירות להגנת הצומח היה מקבל מכל בית אריזה את תכנית העבודה, שולח פקחים שמגיעים במהלך העבודה - ללא תיאום מראש - והם היו בודקים את רמת הריסוס, מזיקים, מחלות והתאמת איכות הפרי המצוין על גבי האריזה.

"שיטת הבדיקה החדשה מצריכה מספר פקחים גדול בהרבה מהקיים כיום", אומר רני בר-נס, יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים. "זה אבסורד, נתנו הוראה שהם בעצמם לא יכולים לבצע. אנחנו לא מתנגדים לבדיקות, אנחנו בעד כל דבר מסודר שיש, אבל לא יכול להיות שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".

"כבר שלושה ימים שאנחנו חסרי אונים ומתחננים שיתנו פתרון", מוסיף. "משרד החקלאות לא נותן לנו תשובות. בינתיים אנחנו לא מצליחים להוציא את כל הפרירות והירקות לספקים בחו"ל שממתינים לסחורה שיש לנו".

"איפה האמינות שלנו מול אותם ספקים, ומה עושים בתי האריזה שמתמלאים בפרי ואין איפה לאחסן אותו, איפה כאב הלב שאנחנו מתעסקים עם זה מהבוקר עד הלילה. לא יכול להיות שלא תהיה תקשורת עם השטח. אנחנו עובדים יחד, תתייעצו, תנו פתרונות".

"מבקר אחד לא יכול לפתוח אלפי אריזות ביום"

עופר טרבלסי, ממושב שרשרת, ליד נתיבות, הוא הבעלים של 'יראון עבודות חקלאיות' ומייצא צנוניות וסלרי. בשיא העונה מייצא טרבלסי 50 מכולות בשבוע של ירקות טריים. "זה דבר לא הגיוני. אני בית אריזה שלא נחשב גדול. בימים אלו אני מוציא ביום "רק" 5 מכולות של צנונית כשבכל מכולה יש 21 טון. בכל טון יש 2000 שקיות של צנונית. זה אומר שהמבקר צריך לפתוח 1600 שקיות כשבכל שקית יש 30 צנוניות. אתמול הייתה לי ביקורת מ-7 בבוקר ועד 12 בצהריים והוא לא סיים אפילו מכולה אחת. שלחו לי עוד 5 מבקרים, צירפתי להם עוד 5 תאילנדים ועד 19:00 בערב לא סיימו את העבודה", הוא קובל.

לדבריו, המבקרים פותחים 2% מהשקיות אחרי שהן כבר נארזו והוא צריך לארוז אותם מחדש לעיתים כסוג ב'. "יש כאן גם נזק כספי עצום עם סחורה שתקועה זמן רב וזה אומר שהיא גם מתקלקלת. בשום מקום בעולם לא קיים דבר כזה. רק פה השתגעו".

גורם בכיר בעבר במשרד החקלאות המנסה לסייע לחקלאים, טוען כי אין בסמכותו של מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, להוריד הנחיה כזו לשטח בפתאומיות. לדבריו, רק היועץ המשפטי לממשלה יכול לתת הנחייה להמשיך לבצע את הביקורת במתכונת הקיימת. לכן אף הועברה פנייה לשרת המשפטים איילת שקד שתנחה על חזרה לשגרה שהייתה עד כה.

"משרד החקלאות לא מסוגל לעמוד בחובה ל-2 אחוז דגימה וביקורת ועשרות אלפי טונות של תוצרת חקלאים משובחת ליצוא מעוכבת בארץ ובתוך ימים נידרש להשמידה", נכתב. "הדבר כבר גרם נזק עצום לחקלאים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח לחקלאים בפריפריה בדגש על ישובי עוטף עזה. מבוקש שהיועץ המשפטי לממשלה ינחה את משרד החקלאות להמשיך במתוקנת הביקורת שהייתה נהוגה זה עשרות שנים - וזאת עד לאישור התקנות החדשות".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי: "צורת העבודה שהייתה נהוגה עד כה הייתה בעייתית מבחינה משפטית ולכן השינוי. המשרד עבד במרץ על מנת להסדיר את הפרקטיקה בשטח מבחינה משפטית. התקנות שמסדירות את הסוגיה תוקנו ופורסמו להערות ציבור. במקביל אנו פועלים לקבלת אישור היועמ"ש לממשלה לטובת התחלת עבודה בהתאם לתיקון התקנות המוצע שיחזיר את המצב בשטח לקדמותו".

"בנוסף המשרד פועל להכשיר עובדים נוספים מתוך המשרד לתגבור שירותי הפיקוח והביקורת - המנכ"ל שלמה בן אליהו הורה לתגבר את העובדים המנפיקים תעודות יצוא, בעובדים של המשרד, שעברו השתלמות מיוחדת, קיבלו הסמכה ומתחילים לתגבר את העובדים הרגילים".