שתף קטע נבחר

טיול היסטורי: מסע בעקבות 100 שנה לקרב הפרשים בבאר שבע

השבוע נציין 100 שנים לכיבוש העיר באר שבע מידי הטורקים על ידי כוח פרשים אוסטרלי וניו זילנדי במלחמת העולם הראשונה. ממצפור הבתרונות, דרך יער בארי ועד לגשר הטורקי ולנקודות רבות נוספות - מסלול טיול בעקבות ההיסטוריה

 

 

"שוב חזרתי בשלום מהקרב. אחת ההסתערויות המפוארות ביותר בתולדות הפרשים האוסטרלים הביאה ללכידת באר שבע על חיל המצב שלה, תותחיו וחימושו". כך כתב ביומנו ב-1 בנובמבר 1917 ארנסט פאולס, חייל בגדוד ה-12 של הפרשים הקלים האוסטרלים. פאולס השתתף יום לפני כן בקרב המכריע שבו כבשו יחידות צבא מחיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית, תחת פיקודו של פילדמרשל אדמונד אלנבי ופיקוד ישיר של לוטננט גנרל הארי שובל, את באר שבע מידי האימפריה העות'מאנית.

 

החל מסע הרכיבה לציון 100 שנה לשחרור ב"ש

 

יצאנו לסיור מדברי בעקבות "האיגוף הגדול" שערכו הפרשים לפני 100 שנה בדיוק. לאורך נתיב רכיבת הפרשים הכשירה קק"ל, בסיוע אוסטרלי, את נתיב אנז"ק (ANZAC – Australian and New Zealand Army Corps) שאורכו כ-100 ק"מ. ניתן לנסוע ברכב לאורך הנתיב ולבקר באתרים השונים, מעוטף עזה ועד לבאר שבע עצמה ולאתרים הרבים שבשטח העיר.

 

מצפור הבתרונות

נתיב אנז"ק מתחיל במצפור הבתרונות, סמוך לכניסה לקיבוץ בארי. המצפור משקיף על עמק דמוי מכתש, שמדרונותיו הזקופים מתנשאים לגובה של 15-10 מטרים, וקרקעיתו מבותרת על ידי יובלי נחלים ומזכירה נופי ירח. המקום מוגדר כשמורת טבע, ובחודשי החורף והאביב הבתרונות מתכסים בפרחים. כיום, מהווה פריחת הכלניות בחורף מוקד משיכה למטיילים. אך ב-1917 בחרו הכוחות הבריטיים במקום כנקודת התבצרות, אימונים ותצפית על עזה, שבה הם נחלו שתי תבוסות צורמות קודם לכן.

 

הלוחמים הכירו את המקום כ"שייח עבאס", על שמו של קבר השייח שניצב בעבר כקילומטר ממזרח למצפור. מהמצפור ניתן לצפות על רכס עלי מונטר, שהגן על עזה ממזרח, וכיום כבר מכוסה בבתי העיר הפלסטינית. חיל המשלוח המצרי שחנה במקום, וכלל גם את הקורפוס המדברי שהורכב מלוחמים שגויסו באזורי האימפריה הבריטית ובעיקר אוסטרליה וניו זילנד, השקיע מאמצים גם בפעולות הטעייה.

 

בתרונות בארי, 20 באפריל 1917 (צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל) (צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק
בתרונות בארי, 20 באפריל 1917(צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל)

בתרונות בארי כיום (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
בתרונות בארי כיום(צילום: יעקב שקולניק)

מפת מסלול הטיול ()
מפת מסלול הטיול

  

 

  

מסרים, שמועות, תנועות סרק של כוחות ואף הפגזת ריכוך ארטילרית על קווי העות'מאנים בעזה ארבעה ימים לפני מועד ההתקפה בבאר שבע ניסו ליצור מצג שווא בנוגע לכיוון התקיפה ומטרותיה. הכוונה הייתה לשכנע את הפיקוד העות'מאני כי עיקר המאמץ יתמקד שוב בתקיפה מסיבית על העיר עזה.

 

תרגיל הונאה מפורסם נערך באזור על ידי קצין המודיעין, קולונל ריצ'רד מיינרצהגן, שהגה תוכנית ולפיה הוכן תיק מסמכים שהוא עתיד היה "לאבד" בקרבת קו החזית. ב-10 באוקטובר 1917 יצא מיינרצהגן ל"סיור צפרות", ו"בטעות" חצה את הקווים הבריטיים ונקלע בדרכו של סיור טורקי. הסיור ירה לעברו וגרם לו ליפול מהסוס ולשמוט את תיקו. לאחר מכן הוא והמלווה האוסטרלי שלו נמלטו מהמקום, ותיק המסמכים המזויפים נמצא על ידי הסיור הטורקי.

 

הביקור במצפור ובשמורת הבתרונות הוא חופשי. לפרטים נוספים - הקליקו

 

יד אנז"ק ויער בארי

הנקודה הבאה בנתיב היא יד אנז"ק – אנדרטה לזכר חללי גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים שנפלו במערכה על ארץ ישראל. האנדרטה ומגדל התצפית שבצדה מעוצבים בצורת האות A – האות הראשונה במילה Anzac – והקמתה החלה ב-1967, במלאות 50 שנה לקרבות עזה ובאר שבע. 730 חללים מקרב כוחות אנז"ק טמונים בבתי הקברות לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה – 544 חללים מאוסטרליה ו-186 חללים מניו זילנד. האתר נמצא קרוב מאוד לגבול רצועת עזה, לכן יש להישמע להנחיות גורמי הביטחון בעת הביקור.

 

האנדרטה נמצאת בלבו של יער בארי, ובו שבילי טיול רגליים וכן שלל מסלולי אופניים בדרגות קושי שונות. אל האנדרטה מוביל "כביש הבטון" שאותו סללו הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה, כחלק מההכנות לפלישה של הצבא הנאצי מכיוון מצרים. שבילי היער עוברים בין שרידי בונקרים בריטיים וסוללות עפר מאותה מלחמה ומכרות גופרית נטושים, ובחודש פברואר מכסים את אדמת היער מרבדי ענק של כלניות אדומות.

פריחת כלניות ביער בארי (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
פריחת כלניות ביער בארי(צילום: יעקב שקולניק)
  

יד אנז"ק (צילום: ד"ר אבישי טייכר) (צילום: ד
יד אנז"ק(צילום: ד"ר אבישי טייכר)
 

מסלול אופניים ביער בארי (צילום: יואב לביא) (צילום: יואב לביא)
מסלול אופניים ביער בארי(צילום: יואב לביא)

כמו כן, ניצבים בשטח בית הביטחון הנקוב בכדורי הצבא המצרי ומגדל המים של קיבוץ בארי הישן – עדות למבצע ההתיישבות הנועז במוצאי יום הכיפורים 1946, אז הוקמו 11 יישובים בצפון הנגב במטרה לגרום להכללת האזור בגבולות המדינה היהודית העתידית שתקום. קיבוץ בארי הוא אחד מאותן "11 נקודות" שהוקמו בן לילה, אך לאחר קום המדינה מקום מושבו הועתק שלושה קילומטרים לכיוון דרום-מזרח.

 

הביקור ביד אנז"ק וביער בארי הוא חופשי. לפרטים נוספים - הקליקו

 

תל גמה

תל גמה מתנשא מעל לגדה הדרומית של נחל בשור, סמוך לקיבוץ רעים. בראש התל, החולש על המישורים המקיפים את עזה, פעלו בימי הקרבות צוותי תצפית ואיתות שהעבירו ידיעות לכוחות בשטח. למרגלות תל גמה נבנו מאגרי מים ובית חולים שדה, שקלט פצועים מהקרב השני על עזה.

תל גמה (צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל) (צילום: ארכיון הצילומים של קק
תל גמה(צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)
 

סוסים ופרשים למרגלות תל גמה (צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל) (צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק
סוסים ופרשים למרגלות תל גמה(צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל)

 

בהקשר של קרב באר שבע, תל גמה מהווה גם סגירת מעגל – סמוך למקום הזה, ב-28 באוקטובר 1516, נערך קרב חאן יונס – הקרב השני בין העות'מאנים לממלוכים. עם הניצחון בקרב, השלימו העות'מאנים את ההשתלטות על ארץ ישראל – ושלטו בה כ-400 שנה, עד מלחמת העולם הראשונה.

 

בתל עצמו נחשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, אשר מעידים על התיישבות כמעט רציפה החל מהתקופה הכלקוליתית באלף ה-4 לפני הספירה ועד התקופה ההלניסטית במאה ה-2 לפני הספירה. במקום מוצבים שלטי הסבר, והעלייה על התל עם כלי רכב אסורה. הביקור במקום הוא חופשי.

 

מצפור נחל אסף

סמוך לנחל אסף שליד קיבוץ רעים הוקמו חניון ורחבת תצפית גדולה, ובדרך למצפור מוצבים עמודוני הנצחה הנושאים את תאריכי הקרבות על עזה ובאר שבע. בנחל עצמו נטעה קק"ל יער מדברי המשתרע על פני כ-3,400 דונם, ובו עצי מחט, שיטה ואיקליפטוס. באפיק הנחל פזורים מתקנים לייצוב קרקע, המדגימים שיטות למניעת סחף ולמאבק במדבור.

נחל אסף (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
נחל אסף(צילום: יעקב שקולניק)

 (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
(צילום: יעקב שקולניק)
 

נחל אסף נקרא על שמו של אסף שכנאי, מפקד כיתת הפלמ"ח שאבטחה את יישובי הנגב בימים שלפני קום המדינה, שנהרג בדצמבר 1947 יחד עם חמישה מאנשיו סמוך לכפר שוּעוּט – ליד צומת גבולות כיום.

 

הביקור במקום הוא חופשי. לפרטים נוספים - הקליקו

 

גן לאומי הבשור (פארק אשכול) 

מעט דרומה ממצפור נחל אסף נמצא גן לאומי הבשור, המוכר גם בשם פארק אשכול. מוקד משיכה מרכזי בפארק הוא מעיין עין הבשור, שבניגוד לרבים מהמעיינות הנובעים בקטע נחל הבשור, נביעתו אינה נפסקת בקיץ ונשארת יציבה אפילו בתקופת בצורת קשה. הצבא הבריטי בנה מסביב לנביעות את בסיס המים המרכזי של כוחותיו בחזית עזה-באר שבע, ובאפיק הנחל נבנה סכר שאצר יותר משני מיליון ליטר מים. מהמאגר שונעו המים בתדירות יומית ליחידות שבמוצבים באמצעות שיירות של גמלים עמוסים במכלי מים. מבנה הבטון ללכידת המים שהקימו הבריטים ניצב במקום עד היום.

גן לאומי הבשור פארק אשכול (צילום: דורון ניסים) (צילום: דורון ניסים)
גן לאומי הבשור פארק אשכול(צילום: דורון ניסים)

גן לאומי הבשור (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
גן לאומי הבשור(צילום: רשות הטבע והגנים)
 

פרשי אנז"ק הכירו את המקום בשם "שֶלָאל" (שמו הערבי של נחל הבשור היה ואדי שלאלה). על אחת הגבעות בצפון הגן, גילו חיילים אוסטרלים מדיוויזיית הפרשים אנז"ק שרידי כנסייה ביזנטית ופסיפס יפה שהיה על רצפתה ונשמר במצב טוב. הפסיפס, שהכתובת שעליו מעידה כי הוא נוצר בשנת 561 לספירה, הועבר לאוסטרליה ובהמשך שובץ ב"היכל התהילה" באנדרטה לזכר החייל האלמוני בקנברה. בהמשך מתוכננת להיבנות מבואה עם שחזור של הפסיפס המקורי כחלק מנתיב אנז"ק.

 

בפארק מוצג גם שחזור של קרון רכבת ושל חלק מגשר הרכבת בקו רפיח-באר שבע, שהיה חלק ממסילת הברזל שהניחו הבריטים בסיני, בד ובד עם התקדמותם לעבר ארץ ישראל. מעבר לכך, בשטח הגן הלאומי כמה בריכות שכשוך, פינות פיקניק ומנגל ומסלולי אופניים.

 

הכניסה לגן הלאומי היא בתשלום. לפרטים נוספים - הקליקו

 

דרך הבשור 

לאחר הביקור בפארק אשכול ניתן להמשיך דרומה ליעדים הבאים בנתיב אנז"ק בנסיעה בדרך הבשור, אשר יוצאת מכביש 241, מרחק קילומטר אחד ממערב לכניסה לגן הלאומי. דרך הבשור מלווה את הגדה המערבית של נחל בשור לאורך כ-18 ק"מ. תוואי הנחל היה נתיב הרכיבה של הכוחות, והם רכבו בתוך הערוץ כדי לא להתגלות. בערוץ הנחל נותרו קטעים מתוואי הסוללה של מסילת הרכבת הקלה שיצאה מעינות הבשור אל יחידות השדה שהתחפרו לאורך הנחל, מול קו החזית הטורקי.

דרך הבשור (צילום: ד"ר אבישי טייכר פיקיוויקי) (צילום: ד
דרך הבשור(צילום: ד"ר אבישי טייכר פיקיוויקי)
 

נוף מתל שרוחן (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
נוף מתל שרוחן(צילום: יעקב שקולניק)

גשר החבלים התלוי מעל נחל הבשור (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
גשר החבלים התלוי מעל נחל הבשור(צילום: יעקב שקולניק)

הדרך עוברת בתל שָׁרוּחֶן העשיר בממצאים ארכיאולוגיים, ובפסגתו מוצב שלט המתאר את הווי החיים של פרשי אנז"ק בימים שבהם קו החזית עבר בנחל. אתר נוסף בדרך הוא מצפור המאגרים, הצופה על מאגרי הענק לקליטת מי שיטפונות והחדרתם למי התהום שהקימה קק"ל בשיתוף עם "מקורות" ובסיוע כספי של יהדות אוסטרליה, ארצות הברית, אנגליה ודרום אפריקה. למרגלות המאגרים מוצב שילוט המתאר את מערך אספקת המים לכוחות הצבא הבריטי וללוחמי אנז"ק שפעלו באזור. אחת האטרקציות התיירותיות הפופולאריות ביותר בדרך היא "גשר החבלים התלוי" בקצה הדרומי שלה.

 

הדרך מכוסה מצע כבוש ועבירה לכל רכב, אך יש לנסוע בה בזהירות. הביקור במקום חופשי. לפרטים נוספים - הקליקו

 

 

מצפה רביבים

בדרך לנקודה הבאה בנתיב אנז"ק ניתן לעצור בקיבוץ רביבים. במבנה המבואה של מוזיאון מצפה רביבים מציגה העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל את אוסף הפריטים שלה, שבו פריטים פיזיים רבים שנמצאו במשך השנים באזור שבו עברו ולחמו הכוחות. בין היתר, מוצגים במקום שרידי תחמושת, כלי נשק, פרטי לבוש, וכן מפות, צילומים נדירים, מכתבים מהתקופה ועוד.

 

הכניסה למוזיאון היא בתשלום. לפרטים נוספים - הקליקו או היכנסו לאתר העמותה.

כלי נשק של הפרשים שלחמו במלחמת העולם הראשונה (צילום: העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל) (צילום: העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל)
כלי נשק של הפרשים שלחמו במלחמת העולם הראשונה(צילום: העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל)
 

פארק גולדה 

פארק גולדה משתרע משני צדי נחל רביבים. כיום מדובר באתר נופש עם מדשאות רחבות ידיים, חניונים לפיקניק, מצפור, שבילי טיול ואפילו אגם שמתמלא בשנים גשומות במיוחד (כשאנחנו ביקרנו הוא היה יבש) – אך במאה ה-19 נודע המקום בשם ביר עסלוּג', ושימש כמרכז למתן שירותים עבור הבדואים מטעם הממשל העות'מאני. האתר, שהצטיין בעבר בבארות המים השופעות שבו, היה תחנה חשובה במהלך "האיגוף הגדול" של הצבא הבריטי. העות'מאנים אמנם חיבלו בבארות בעת שנסוגו מהמקום, אך אנשי ההנדסה של כוחות אנז"ק שיקמו אותן לפני שיצאו למסע לבאר שבע.

פארק גולדה (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
פארק גולדה(צילום: יעקב שקולניק)
 

בית הבאר בפארק גולדה (צילום: יעקב שקולניק) (צילום: יעקב שקולניק)
בית הבאר בפארק גולדה(צילום: יעקב שקולניק)

חלק מגדודי הפרשים חנו בביר עסלוג' ביום שלפני ההסתערות על באר שבע. מכאן הם צעדו לילה שלם, כ-45 ק"מ, והתייצבו בשחר ה-31 באוקטובר 1917 בעמדות התקיפה על העיר. סמוך לכניסה לפארק נמצא מבנה בית הבאר, שנקרא גם באר נאפ"י (NAAFI – Navy, Army and Air Force Institutes) מאחר ששימש בתקופת המנדט כחנות מצרכים עבור חיילי הצבא הבריטי ששירתו באזור. במבנה תצוגה עשירה המספרת על חשיבות המקום בדרך לקרב באר שבע.

 

הכניסה לפארק היא חופשית. מבנה בית הבאר סגור בדרך כלל, אך עובדי הפארק פותחים אותו ברצון למבקרים, ללא תשלום. לפרטים נוספים - הקליקו.

 

גן לאומי תל באר שבע

תל באר שבע הוא גן לאומי המציג את באר שבע המקראית, והוא הוגדר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. התל, שממוקם כ-5 ק"מ ממזרח לבאר שבע ומתנשא לגובה של כ-20 מטרים מעל סביבתו, שימש במלחמת העולם הראשונה כמוצב עות'מאני, ועליו הוצבו כ-900 חיילים עם מכונות ירייה. ערב הקרב, הייתה באר שבע מרכז צבאי עות'מאני חשוב ששימש גם כמרכז לוגיסטי, והכוח הטורקי בעיר מנה כ-4,300 חיילי רגלים וכ-1,000 פרשים.

גן לאומי תל באר שבע (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
גן לאומי תל באר שבע(צילום: רשות הטבע והגנים)
 

בבוקר ה-31 באוקטובר 1917 הסתערו כוחות רגלים בריטיים שמנו עשרות אלפי חיילים על החפירות הטורקיות אשר הגנו על באר שבע ממערב ומדרום, והשלימו את כיבושן עד הצהריים תוך אבידות כבדות. במקביל, ביקשו הבריטים לכבוש את תל באר שבע האסטרטגי ממזרח לעיר. למשימה נשלחו לוחמי החטיבה הניו-זילנדית, ובראשם גדוד צפון אוקלנד, אך משהם נתקלו בקשיים מול בלחימה העזה של הטורקים שהתחפרו במקום נוספה ללחימה גם חטיבת הפרשים הקלים האוסטרלית ה-4, בפיקודו של בריגדיר ויליאם גרנט. עם כיבוש התל ניתן האות לפרשים לפרוץ בדהרה אל באר שבע, והעיר נכבשה עד סוף היום.

 

בגן הלאומי ניתן לראות שרידים ארכיאולוגיים רבים. הכניסה היא בתשלום. לפרטים נוספים - הקליקו

 

פארק נחל באר שבע והגשר הטורקי

במרחב שבין תל באר שבע לבין העיר עצמה, משתרע כיום פארק גדול אשר מלווה את נחל באר שבע לאורך כ-8 ק"מ. בלב הפארק נראים המבנים המשוקמים של מצפה בית אשל, שעמד בימי מלחמת העצמאות מול הצבא המצרי ולא נסוג. כקילומטר מערבה משם ניצבים השרידים המרשימים של גשר הרכבת הטורקי, שחצה את נחל באר שבע.

גשר הרכבת הטורקי (צילום: יואב לין) (צילום: יואב לין)
גשר הרכבת הטורקי(צילום: יואב לין)

סוסים ופרשים באזור באר שבע לפני כמאה שנה (צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל) (צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק
סוסים ופרשים באזור באר שבע לפני כמאה שנה(צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל)
 

בזמן הקרב על תל שבע, התחפרו העות'מאנים בעמדות באזור שבו ניצבים כיום המבנים של בית אשל. הם ציפו שלוחמי אנז"ק יתקרבו כרגיל עד טווח הרובים ואז ירדו מסוסיהם ויסתערו רגלית – אלא שהפעם נכונה להם הפתעה. בהינתן האות פתחו האוסטרלים בדהרה היישר אל עמדות המגינים ודילגו מעליהן. מסופר כי פרשים רבים ניצלו את הפרצה ודהרו תוך כדי שאגות מקפיאות דם אל לב העיר, כדי לתפוס את בארות המים בטרם יספיקו הטורקים לחבל בהן. תוצאת ההסתערות הייתה שבאר שבע, על בארותיה, נכבשה.

 

בהמשך יחובר הפארק אל הפארק המטרופוליני שנמצא כעת בהקמה, ובו ייבנה אגם מלאכותי ענק. הכניסה לפארק היא חופשית. לפרטים נוספים - הקליקו

 

גן אלנבי

גן אלנבי בבאר שבע ניטע לראשונה בשנת 1902 והיה אחד הגנים הציבוריים הראשונים בארץ ישראל. הגן ניטע מול בית הממשל הטורקי (הסראיה) ושימש להתכנסויות ציבוריות. בהמשך הוצב במרכז הגן עמוד שיש שנשא כתובת הנצחה, ולאחר הכיבוש הבריטי הוצב בראש העמוד פסלו של גנרל אלנבי.

גן אלנבי בבאר שבע (צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל) (צילום: ארכיון הצילומים של קק
גן אלנבי בבאר שבע(צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)
 

הגן שוקם בשנת 2015 על ידי עיריית באר שבע בסיוע קק"ל אוסטרליה, והוצב בשטחו שילוט הסבר על באר שבע בימי מלחמת העולם הראשונה. הגן נמצא בפינת הרחובות הרצל והעצמאות, והכניסה אליו חופשית.

  

פארק החייל האוסטרלי

פארק החייל האוסטרלי בבאר שבע הוא גן שעשועים ציבורי עם מתקני משחקים מיוחדים המיועדים לילדים בעלי סוגים שונים של מוגבלויות, ומטרתו היא לקדם את שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. הפארק מנציח את פרשי אנז"ק שכבשו את באר שבע, ובלבו ניצב פסל ברונזה מרשים – יצירתו של פיטר קורלט – המתאר פרש אוסטרלי מסתער.

 

הפארק נמצא ברחוב אחימאיר, בין דרך מצדה ורחוב שאול המלך. הכניסה אליו חופשית, והוא פתוח מ-08:00 בבוקר ועד שעות החשיכה.

פסל בפארק החייל האוסטרלי (צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל) (צילום: ארכיון הצילומים של קק
פסל בפארק החייל האוסטרלי(צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)
  

בית הקברות הצבאי הבריטי

בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע נחנך רשמית ב-22 במרס 1923, ונקברו בו 1,239 לוחמים – בהם גם חללי אנז"ק שנהרגו בקרבות במרחב שבין נחל הבשור, באר שבע ויבנה. במקום קבורים 174 אוסטרלים ו-31 ניו זילנדים.

 

בית הקברות נמצא ברחוב העצמאות פינת רחוב הרצפלד, וצמוד לו נפתח המרכז להנצחת חיילי אנז"ק.

בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע (צילום: אמנון גוטמן) (צילום: אמנון גוטמן)
בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע(צילום: אמנון גוטמן)

בית הקברות הצבאי כפי שנשקף מהמרכז להנצחת חיילי אנז"ק (צילום: עיריית באר שבע) (צילום: עיריית באר שבע)
בית הקברות הצבאי כפי שנשקף מהמרכז להנצחת חיילי אנז"ק(צילום: עיריית באר שבע)

 

המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע

המרכז נמצא במבנה ייעודי שנחנך לרגל 100 שנה לכיבוש העיר. התצוגה במרכז מלווה בצילומים ובסרטים מקוריים את מסע אנז"ק מרגע גיוסם באוסטרליה והיא מתארת, בין השאר, את מסעם בים למזרח התיכון ואת קרבות גליפולי וסיני עד כיבוש באר שבע. התצוגה מביאה גם את סיפורו האישי של אחד הפרשים, רנדולף אדוארד קליבר, שנהרג בהסתערות ונקבר בבאר שבע.

 

במרכז מוצגים פריטים שנמצאו בשדות המערכה וחפצים אישיים מרגשים של פרשים אוסטרלים. אחד המוצגים, לדוגמה, הוא חצוצרה פלוגתית, שבה ניתן האות להסתערות הפלוגה על באר שבע. ההסתערות עצמה מוצגת במיצג מרהיב המתקיים במעלית גדולה. המעלית עולה במהלך המיצג, ובסיומו יוצאים המבקרים למרפסת תצפית מרגשת הצופה על בית הקברות הצבאי הבריטי.


המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע (צילום: עיריית באר שבע) (צילום: עיריית באר שבע)
המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע(צילום: עיריית באר שבע)
 

הכניסה למוזיאון היא בתשלום והביקור בו נמשך כשעה. לפרטים נוספים - הקליקו.

 

בקק"ל מסבירים כי לנתיב אנז"ק יש פוטנציאל תיירותי גדול, מאחר שתיירים אוסטרליים וניו זילנדים רבים נוהגים להגיע לבקר בגליפולי שבטורקיה ביום אנז"ק – היום שמציין את זכר החיילים שנפלו במלחמת העולם הראשונה ומצוין כל שנה ב-25 באפריל – יום נחיתת הכוחות הראשונה בחוף גליפולי ב-1915. פיתוח הנתיב בישראל מציע לתיירים הרבים יעד נוסף במזרח התיכון. "לצד משימת גאולת הקרקע עומדת חשיבות להכיר ולהטמיע את הסיפור ההיסטורי של הארץ", מסביר יו"ר קק"ל דניאל עטר. "השנה אנחנו מציינים 100 שנים לאחד הקרבות הכי גדולים בין מעצמות על שהתקיימו על אדמת ארץ ישראל". 

 

גם בעיר באר שבע עצמה מדגישים את חשיבות אתרי אנז"ק. "באר שבע מוצבת בשורה הראשונה של ערים בעולם הלוקחות חלק חשוב בהיסטוריה העולמית", מסביר ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ. "כיבוש באר שבע מלחמת העולם הראשונה בידי כוחות האנז"ק חולל מפנה משמעותי בזירה הבינלאומית והיה, למעשה, הניצחון המשמעותי הבולט של כוחות האנז"ק באותה תקופה. אנו מאמינים כי טיפוח מורשת ניצחון זה יציבו את באר שבע על מפת התיירות בעולם".

  

שיעור היסטוריה מקוצר

קרב באר שבע נערך לאחר שתי תבוסות צורמות שנחלו הבריטים כשניסו לכבוש את עזה. בעקבות הכישלונות הוחלף מפקד הכוח הבריטי, גנרל ארצ'יבלד מארי, בגנרל אלנבי – אשר החליט להפתיע את העות'מאנים ולפרוץ קודם את קו החזית בבאר שבע. תפקיד חשוב במתקפה זו מילאו הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים, שנודעו בכינוי אנז"ק.

 

על לוחמי הקורפוס המדברי שכלל גם את פרשי אנז"ק הוטל להגיע מגזרת עזה לבאר שבע מבלי להתגלות, להסתער על העיר ממזרח ולכבוש אותה במהירות, לפני שהטורקים יוכלו לחבל בבארות המים שבה. כ-10,000 פרשים בפיקודו של גנרל שובל נעו במשך שלושה לילות ורכבו באיגוף גדול לאורך כ-100 ק"מ, בתוך ערוצי נחלים והרחק מעיני הכוחות העות'מאניים.

 

בבוקר ה-31 באוקטובר 1917, במקביל להסתערות הכוחות הבריטיים על עמדות ההגנה מדרום וממערב לבאר שבע, התייצבו הפרשים ממזרח לעיר – מבלי שהטורקים מבינים את סדר הכוחות הגדול שניצב מולם. עם שקיעת השמש דהרו כ-800 פרשים אוסטרלים וניו זילנדים לעבר עמדות הטורקים וכבשו את העיר בסערה. את ההסתערות על באר שבע ישחזרו השבוע 126 פרשים אוסטרלים, בהם נכדים ונינים של כובשי העיר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל
פרשים אוסטרלים בבתרונות בארי, 1917
צילום: ארכיון המלחמה האוסטרלי, באדיבות קק"ל
מומלצים