שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    תביעה: סירבה להתפנות מדירת אמה המנוחה
    בת 76 התגוררה עשורים רבים בנכס ששייך לאמה בתל אביב. לאחר מות האם דרשו שאר היורשים שהיא תשלם להם שכירות. מה נקבע בבית המשפט?
    בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של אישה בת 76 שהתגוררה שנים רבות בדירה בתל אביב שהייתה שייכת לאמה, וביקשה להישאר בה ללא תשלום עד סוף חייה, בניגוד לדרישת היורשים האחרים של הנכס. השופטת איריס ארבל-אסל קבעה שיהיה עליה לשלם שכירות או להתפנות.

     

    האם הלכה לעולמה במרס 2012 והותירה בית בן שתי קומות בתל אביב. לפני מותה גרה האם בדירה בקומה השנייה והבת התובעת גרה בדירת חדר באותה קומה. הקומה הראשונה הושכרה. לאחר מות האם דרשו יתר האחים מהאחות לפנות את דירת החדר או להתחיל לשלם להם דמי שכירות. בתגובה היא הגישה תביעה נגדם בה טענה שהיא זכאית לגור במקום עד יום מותה.

     

    בבית המשפט סיפרה הבת שגרה עם האם כל חייה וזהו ביתה מאז ומתמיד. לדבריה, כל חייה הוקדשו לטיפול באם, בידיעה ובהסכמה מפורשת של כל האחים. היא ציינה שאחיה בנו לעצמם חיי משפחה ופיתחו קריירה והיא נותרה לטפל באם במסירות ודאגה לכל ענייני הבית תוך שהיא מגדלת במקום את בנה היחיד.

     

    היא הוסיפה שהייתה שותפה מלאה של האם באחזקת הבית והשקיעה כספים בשיפוצו והרחבתו. בנסיבות אלה, לדבריה, יש לה זכות בלתי חוזרת לגור בבית כדיירת מוגנת עד סוף חייה.

     

    האחים טענו מנגד שאחותם חשה בושה גדולה כשילדה את בנה מחוץ לנישואים והאם ביקשה לסייע לה ולכן אפשרה לה לגור בדירת החדר. לדבריהם הם כיבדו את ההחלטה כל עוד אמם הייתה בחיים, אבל הדבר לא מקנה לה מעמד של דיירת מוגנת. הם ציינו שהעובדה שהיא טיפלה באם בסוף חייה אינה רלוונטית ושכל השיפוצים נערכו במימון האם.

     

    התייחסות מפורשת בחוק

    ואכן, השופטת איריס ארבל-אסל קבעה שאף שהתובעת קיבלה רשות מאמה לגור בנכס, אין הוכחה שהאחים הסכימו להמשך המצב לאחר מותה. היא ציינה שלנסיבות המקרה יש התייחסות מפורשת בחוק: על פי חוק הירושה, ילדיו של מוריש שגרו עמו באותה דירה רשאים להוסיף לגור בה בכפוף לתשלום דמי שימוש ליתר היורשים. בנסיבות אלה, דחתה השופטת את טענת התובעת לדיירות מוגנת.

     

    עוד נקבע שהרשות שנתנה האם לאחות אינה בלתי חוזרת, שכן לא הוכח שהתובעת השקיעה כספים בנכס או שביטול הרשות יביא למצב של חוסר צדק משווע.

     

    עם זאת, מאחר שהתובעת מבוגרת וגרה במקום שנים רבות, קבעה השופטת שהרשות לא תסתיים באופן מידי ויינתן לה פרק זמן סביר למצוא מגורים חלופיים.

     

    בסיכומו של דבר קבעה השופטת ארבל-אסל שהתובעת תוכל להמשיך לגור בדירה ללא תשלום עד פברואר 2019 ולאחר מכן יהיה עליה לשלם דמי שכירות או להתפנות. היא חויבה

    בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תביעה: סירבה להתפנות מדירת אמה המנוחה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים