200 אלף ש' לאישה שמעדה בשדרות הגעתון

בת 68 נתקלה באבן בולטת ברחוב המרכזי בנהריה ושברה את הזרוע ואת הכתף. ביהמ"ש קבע שהעירייה הפרה את חובת הזהירות כלפי הולכי רגל

עו"ד שירה פינקלשטייןפורסם: 21.11.17 , 18:14

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שעיריית נהריה תפצה בכ-200 אלף שקל אישה שנפצעה כשמעדה על ריצוף לא תקין בשדרות הגעתון בעיר. השופטת יעל ייטב קבעה שהעירייה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה לשמור על בטיחות הולכי הרגל בתחומה.

האירוע התרחש בספטמבר 2011: התובעת, אז כבת 68, התארחה עם משפחה בבית המלון קרלטון בעיר ולעת ערב יצאה החבורה לצאת לטיול בשדרות הגעתון. בדרכם חזרה למלון נתקלה האישה באבן ונפלה על הארץ. היא פונתה לטיפול דחוף בבית החולים, שם נמצא ששברה את הזרוע והכתף.

תביעה

100 אלף שקל לנער שנפל באימון כדורגל

עו"ד שרית חרל"פ

בן 15 ממחלקת הנוער של אחי עכו שבר את רגלו ואושפז לאחר שהחליק על מהמורה. בית המשפט קבע שהאחריות למצבו של המגרש מוטלת על העירייה

בגלל בור: 100 אלף שקל לנער שנפל באימון כדורגל

בתביעה שהגישה כשלוש שנים לאחר מכן היא טענה שריצוף המדרכה הקלוקל, שעליו אחראית העירייה, הוא שגרם לנפילתה, לפציעותיה ולסבל שנגרם לה. לתמיכה בטענותיה צירפה תמונות של המקום והעידה את בני משפחתה שהיו עמה בתאונה.

עיריית נהריה הכחישה את האירוע כולו וטענה כי אף שמדובר ברחוב מרכזי, "מעולם לא התקבלו כל רישומים על נפילת אנשים בשדרות הגעתון בשל מרצפת בולטת".

מנהל מחלקת כבישים ומדרכות שהעיד בשם העירייה הוסיף כי בזמן אמת לא התקבלה שום תלונה מהאישה, ולאחר שערך בירור בנושא הוא לא מצא ולו דיווח אחד על נפילה בגלל אבנים בגעתון ואף לא על תיקון אבן סוררת. כמו כן, לשיטתו, העדויות מטעם התובעת היו רצופות סתירות שכן כל אחת מהעדות סיפרה כי התאונה התרחשה במקום אחר.

סתירות לא מהותיות

אבל השופטת יעל ייטב לא התרגשה מהסתירות בעדויות והסבירה כי הן נוגעות רק למיקום הנפילה, שאינו מהותי, לעומת השאלות המהותיות, שלגביהן העדות ענו באופן זהה לגרסת התובעת.

באשר לטענה בדבר היעדר תיעוד על תלונות או על תיקון המפגע סברה השופטת כי העובדה שהעד לא מצא את התיעוד שחיפש אינה מעידה על היעדר המפגע, אלא על היעדר תיעוד, כפי שלבסוף הוא הודה בחקירה הנגדית. לפיכך, ייתכן שהיו תלונות נוספות על אותה אבן בדיוק אך העירייה לא טיפלה בהן ולא תיעדה אותן.

נמצא כי התובעת הוכיחה את גרסתה לתאונה גם בעדויות וגם באמצעות התמונות שהציגה ומכאן דנה השופטת ייטב בחובה המוטלת על העירייה למנוע קיומם של מכשולים במדרכה – חובה שהופרה במקרה הנוכחי.

חוות הדעת הרפואית שהגישה התובעת, ולפיה היא סובלת מנכות בתחום האורתופדי בשיעור 25%, לא נסתרה על ידי העירייה, ולפיכך השופטת פסקה לה פיצויים בסך יותר מ-200 אלף שקל בגין נכות רפואית, כאב וסבל, עוגמת נפש, הוצאות רפואית, שכר טרחת עו"ד ועוד.