שתף קטע נבחר

למרות ההתנגדות: מותג הרהיטים "הביטאט" יגיע לארץ

החברה הבינלאומית, שמעוניינת לשווק מוצרי בית בארץ, נתקלה בתביעה מצד רשת ישראלית בשם זהה. בית המשפט המליץ לצדדים להגיע להסכמה

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה רשת הרהיטים הישראלית "הביטאט" נגד חברה בינלאומית בשם זהה שמתכוונת להתחיל לשווק בארץ מוצרי עיצוב לבית. השופט מגן אלטוביה הסכים שהחברה הישראלית פעלה מלכתחילה בחוסר תום לב כשרשמה סימן מסחרי על המותג עוד בשנות ה-70, והמליץ לצדדים להגיע להסכמה בעניין השימוש בשם שיאפשר לצרכנים בארץ להבחין ביניהם.

 

את התביעה הגישה הרשת הישראלית נגד המותג הבינלאומי לפני כשנה וחצי, ובמסגרתה ביקשה לאסור עליו לעשות שימוש בסימון המסחר "הביטאט" או Habitat בשיווק מוצרים לציבור הצרכנים בישראל. הרשת הישראלית נפתחה בשנות ה-70 ובאותה תקופה היה רשום בישראל סימן המסחר Habitat כשייך לרשת עולמית שנוסדה באנגליה בשנות ה-60. לא היה קשר בין שני המותגים, אולם משום שבאותה תקופה לא נעשה בארץ שימוש בשם, הצליח מנהל הרשת הישראלית לרשום את הסימן המסחרי "הביטאט".

בתביעה טענה החברה הישראלית שנודע לה כי המותג הבינלאומי מתכנן להתחיל לשווק רהיטים בארץ תחת השם ותוך הפרת הסימן המסחרי שלה. לדבריה, מדובר בהטעיה ובהפרה חמורה של זכויותיה שתגרום לה נזק בלתי הפיך.

 

הנתבעת טענה מצדה שהיא חברה עתירת מוניטין העושה שימוש במותג ברחבי העולם כבר משנות ה-60. לדבריה, החברה הישראלית רשמה את הסימן בארץ בחוסר תום לב, תוך מודעות לפעילותה בעולם ומתוך כוונה "לרכוב" על המוניטין שלה. היא הגישה תביעה נגדית שבה ביקשה לבטל את הסימן המסחרי של החברה הישראלית ולאסור עליה להשתמש בשם המותג.

 

מנהל "הביטאט" הישראלית השיב שכלל לא היה מודע לקיומה של הרשת הבינלאומית כשבחר בשם לעסק שלו, ומדובר בשם שהגה יחד עם משרד פרסום שעמו עבד.

 

חוסר תום לב הדדי

אבל השופט מגן אלטוביה דחה את גרסת החברה הישראלית וקבע שבעת הגשת הבקשה לרישום הסימן ב-1976 הוא היה מודע היטב לפעילותה של הרשת העולמית. "קשה שלא להסיק כי בחירת השם נשענה על המוניטין הבינלאומיים שצברה Habitat", כתב.

 

בנסיבות אלה הוא פסק שרישום סימן המסחר נעשה בחוסר תום לב ויש לבט ולמחוק אותו. עם זאת נקבע שאין לאסור על החברה הישראלית להשתמש בשם הביטאט שכן היא זו שפעלה בארץ במהלך השנים ושימרה, פיתחה והעמיקה את המוניטין של המותג.

 

השופט אלטוביה ציין שגם החברה הבינלאומית פעלה בחוסר תום לב כשנמנעה מלנקוט הליכים אפקטיביים כדי להגן על הסימן המסחרי הראשון שלה שנרשם בארץ, ולכן אין להעניק לה את זכות השימוש הבלעדית בשם.

 

לסיכום נקבע שהאינטרס הציבורי מחייב הבחנה בין הסימנים שבהם עושים הצדדים שימוש והוא ממליץ להם להגיע להסכמה בנושא באופן שציבור הצרכנים בארץ יוכל להבחין ביניהם.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד סימני מסחר אבי אורדוף, עו"ד מורן כ"ץ, עו"ד טומי מנור
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד רקפת פלד, עו"ד לואיס בלנק
  • עו"ד אורן רכס עוסק בקניין רוחני
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים