ספר לקוראים, איך קוראים לך?
"אורי. כמו אורי מהשיר של רחל המשוררת".
ובן כמה אתה, אורי?
"אני בן שש, לפני שבוע היה לי יום הולדת. הביאו לי במתנה קוסם וגם חבר שלך, יובל המבולבל, בא. עשינו מערבולות מים בבריכה".
כיף לך בחופש הגדול?
"כיף לי. אני אוהב להיות בים, לישון אצל חברים, לבלות עם חברים, ועכשיו כשאנחנו בחופשה ביוון אז החיים שלנו טובים".
אבל בטח כבר ממש בא לך לחזור לגן.
"לא. כי אני מתרגש לקראת הביצפר".
אה נכון! אתה רוצה לספר מה הולך לקרות כשייגמר החופש הגדול?
"אני עולה לכיתה א'. זה באותו מקום של הגן, אבל מאחורי הגדר, איפה שהילדים משחקים בחוץ וקופצים בחבל. הם עושים גם קפוארה".
מה יהיה שונה כשתעבור מהגן לבית הספר?
"שצריך לבוא לשם עם עיפרון, מחק, קלמר. שבכיתה א' צריך ללמוד, וגם שיהיו איתי ילדים חדשים".
למה? חשבתי שהגן שלך נמצא בתוך בית הספר ואתם עולים לכיתה א' ביחד כל החברים.
"אבל זה לא רק מי שעולה מהגן. בביצפר הדמוקרטי לומדים שלוש כיתות ביחד, גם א', גם ב' וגם ג', באותו תלתון. ככה קוראים לזה. תלתון. אז יהיו איתי בכיתה ילדים משלושה גילאים. גם כאלה ממש יותר גדולים ממני!"
מה? אתה הולך ללמוד עם ילדים בני תשע?
"כן. כי בביצפר הדמוקרטי אומרים שלא צריך לחלק את הילדים לפי הגיל שלהם. זה לפי כמה שקשה לנו או שקל לנו מדי בשיעור. אז נותנים לכל אחד דפי עבודה והמורה עוברת בין הילדים ועוזרת לכל אחד לפי מה שהוא צריך".
אמרת שבכיתה א', בניגוד לגן, צריך ללמוד. זה אומר שתהיה חייב להיכנס לכל השיעורים?
"לא. אני בוחר מה ללמוד".
כמו אוניברסיטה?
"מה זה אוניברסיטה?"
זה בית ספר שהולכים אליו מבוגרים, אחרי הצבא, ללמוד מקצוע. באוניברסיטה כל סטודנט בוחר את החוגים שלו.
"אז כן. זה כמו ניברסיטה. יש לנו בביצפר המון אפשרויות של חוגים, דברים ממש מגניבים, אבל אי־אפשר להספיק הכל. אז כל ילד הולך לכל החוגים בתחילת השנה ואז הוא מחליט מה הוא אוהב".
ומרגע שהחלטת על מערכת, אתה מחויב להכנס לכל השיעורים שבחרת.
"כן. הסבירו לנו שזאת האחריות שלנו".
אז כבר חשבת על זה? מה נראה לך שאתה תרצה?
"עוד לא החלטתי כי עכשיו כיף לנו עם המשפחה בחופש ביוון".
נכון. אני רק אספר למי שלא יודע, שהראיון מתנהל במסעדת דגים על החוף, במפרץ קטן בכרתים.
"תגידי להם גם שאני הזמנתי צ'יפס ושאני מסכים לוותר על הגלידה. כי בלילה נאכל".
אז אולי בעצם זה דווקא כן זמן טוב להתחיל לתכנן את המערכת לכיתה א'?
"אבל יש כל כך הרבה סוגים... אני אוהב גם קרקס, גם קוסמות, נגרות, אנגלית, כתיבה, חשבון, חוג כלבים. נראה לי שאני אלך לאלה. אבל אפשר גם עוד. כשתתחיל השנה אני אחליט".
אנגלית, כתיבה וחשבון? אתה חושב שלמרות שלא יכריחו אותך, אתה תבחר ללמוד לקרוא ולכתוב? (מחייכת לעצמה בסיפוק, מאוהבת קשות בילד)
"כן. כי אני רוצה לדעת לכתוב אמא, אורי, אבא. למרות שאמא ואורי אני כבר יודע. וגם שאני אלמד לקרוא, כי ככה אני אוכל לקרוא לאחות שלי לונה ספרים. לפעמים בלילה ממש מתחשק לי לקרוא לעצמי ספר, לפני שאני הולך לישון".
מה אתה חושב על המקצוע של אמא, שכל היום כותבת וכותבת... אפילו באמצע הארוחה בחופשה?
"אני חושב שזה יפה. שהשירים יפים, שזה כיף שיש לה את רמי, שהוא גם חבר שלה וגם מופיע איתה, וגם אבא של חבר שלי תיאו. שזה כיף שיש אולפן בבית שאפשר לנגן שם שירים, עם פסנתר חשמלי, וספה לשכב עליה ולשמוע מוזיקה".
מה אתה חולם לעשות כשתגדל?
"להיות קוסם. ראיתי היום בבוקר ביוטיוב, שקוסם אמיתי עומד על הבמה, בוחר ילד והילד עף באוויר. זה מה שבא לי לעשות. קסמים שילדים יוכלו לעוף. או להקפיץ נייר באוויר, לשרוף אותו עם אש, עד שהוא יהפוך להיות מקל. נראה כבר מה נעשה עם המקל, או אפשר לתופף איתו על קחון (סוג של תוף, ק"פ)".
מה קסום לך בזה?
"שזה בלתי אפשרי, ומגשים את מה שאי־אפשר. אני רוצה שהכל יהיה אפשרי".
מה בלתי אפשרי? מה לא מרשים לך לעשות?
"לקפוץ מגג, לשחק באש. לא מרשים לי לקנות כל מה שאני רוצה, אז אם אני אהיה קוסם אני אוכל לקחת שטר אחד ולהפוך אותו להמון שטרות. ראיתי קוסם שיש לו מכונה שממציאה כסף. אני אוכל להיות פה איתך ביוון, ואם פתאום ישעמם לי, לקפוץ לבקר חבר שלי ואז לחזור".
מי החברים שלך?
"ים הוא חבר מאוד טוב שלי. הוא יהיה איתי בכיתה א'. וגם רפאל, וליאור. ותיאו, הבן של רמי חבר שלך. למרות שתיאו גר ברמת־השרון ולומד בגן אחר. אנחנו ממש חברים טובים. הכל טוב. הכל בסדר טודו בום".
מה אתה מאחל לכל הילדים לקראת שנת הלימודים החדשה?
"שיהיו לכולם לימודים טובים, שילמדו מה שהם אוהבים, שנהיה ילדים שמחים ושנכיר עוד חברים".
מה אתה רוצה לאחל לכל עם ישראל?
"שהכל יהיה גלידה בחיים".
