סימולטור מיש-מש

נקודת הציון (Waypoint) האחרונה, שסוף סוף הגענו אליה (אני והמוביל שלי), בלטה מאד בשטח, כך שאפילו עיוור בלילה חשוך היה מצליח לזהותה. לא יכולתי שלא לחשוב עד כמה רחוק המשחק מהמציאות - הקשה הרבה יותר – שכן, אין זה כה פשוט לזהות ולהזדהות בשטח לא מוכר, החולף 50 רגל מתחתך, במהירות הקרובה ל-1000 קמ"ש.

"מכאן הכל הולך להיות יותר שמח, ונקבל אקשן אמיתי", אני חושב לתומי, בעודי מנסה לחמוק מנעילות מטרידות של מכ"ם קרקעי כלשהו, אשר נבדק בגיחה הקודמת ונמצא שמיש לחלוטין - מה עוד שחצי דקה אחר כך, מופיע בשמים "צינור" ארוך המנסה לסכל את משימתך.

הממממ... נו, איזה מקש?

ואכן, המוביל מתחיל לקשקש משהוא לא מובן בקשר, ורק מטון הדיבור ומ"מוזיקת המעליות" שברקע, אשר מנסה להגביר את הקצב המונוטוני שלה, רק מכל אלה, אני מבין שאנו מגיעים סוף סוף למשימתנו – הפלת מירב מטוסי אויב.

OK, מתקרבים למיגים וצריך לעבור לתצוגת מכ"מ. בנונשלאנטיות אני לוחץ על מפסק 2 ב-Joystick, אבל כלום לא קורה. רגע אחד, איך מפעילים את זה? R Ctr+, או שמא R Shift+ ,או R בלבד?

תוך כדי פתיחת מבער (חייבים להשתמש במספרים 0 עד 9, כי המשחק לא תומך במצערת האינטגרלית של ה-SideWinder 2, כמו שהוא כלל לא תומך ב-Force Feedback), אני מנסה למצוא איפה לכל השדים והרוחות מפעילים את המכ"ם, ובסוף הצלחתי.

אבל עד שהצלחתי, מכיוון שהכנסתי ראש לתא, המהירות רצה קדימה ועברה את המאך, המוביל שלי נשאר איפה שהוא מאחור, ואני כמו אינדיק נכנס הישר לתוך פטרול של רביעיית מיגים רעבה לטרף, אשר רק יכולה לחלום שיגיעו יריבים פראיירים שיעשו טעויות כמוני.

אבל אני, שהריני עשוי ללא חת, לא מאבד את העשתונות (קטן עלי רביעיית מיג 29), אני זוכר שיש ל-F14 שלי טילי Phoenix מרחיקי עוף, ולכן אני לוחץ באדישות על מפסק 3 ב-Joystick - שאמור לעבור למוד אוויר אוויר ולהחליף חימוש (כי באזניות נשמע כבר הזמזום שאומר שהם מיוחמים למדי ורוצים כבר לצאת לדרכם) - מתכופף בכסא, לוחץ על ההדק ו–

Shit

כלום!!??. צרצור קטן של תותח, זה מה שאני שומע, במקום השריקה וההדף המוכר של יציאת הטיל לדרכו.

לא נכון... מה עכשיו? מה הפעם לא עשיתי?

Shit, נזכרתי, צריך להעביר את בוחר החימוש לטיל הרלוונטי ולא לתותח.

טוב, מתחיל לחץ בקוקפיט וכדאי למהר. אבל איך עושים את זה - Enter?, אולי Space? וככה חולפות להן שניות יקרות, ועד שהצלחתי להחליף חימוש ולהרים את הראש, כל שיכולתי לראות הוא את הרשף הקרוב שהשאיר אחריו הטיל שחטפתי בפרצוף...

ושוב נוכחתי שמטוסי סילון אינם עומדים באוויר, ובמהירות סגירה של כ-2000 קמ"ש, אין זמן להתלבטויות, וכל המתלבט, סופו (במקרה הטוב), יתלבט איזו רתמה של המצנח יש למשוך לפני שייפגש עם הקרקע.

לא חלב, לא בשר

כשקיבלתי את הסימולטור חשבתי שעומד בפני סימולטור אקשן אמיתי, כזה שמעגל פינות כשמדובר על נאמנות למקור, אבל בתמורה אתה מקבל הרבה דם, יריות, פיצוצים ובקיצור, התרגשות בקוקפיט.

כשקראתי את חוברת ההפעלה (שתורגמה ישירות מאנגלית, על ידי מי שאינו מבין כלום בסימולטורים או בטיסה), נוכחתי שכמעט לכל מקש במקלדת יש בערך שלוש אופציות (כשהוא "נקי", וכשהוא מופעל ביחד עם ALT או SHIFT או CTRL) ולכן הנחתי שעומד בפני משהוא מקצועי יותר.

כששיחקתי, הבנתי שהמצב הוא לא זה ולא זה. קיבלנו מין מיש-מש של סימולטור לא ממוקד, שלא יודע אם הוא רוצה להיות בסגנון Sega ה"אקשני", או בסגנון Microsoft/Simigon המציאותיים.

קיבלנו לא חלב ולא בשר, סימולטור שנראה כאילו ביצעו בו Copy/Paste של כל מיני רכיבים נחמדים מסימולטורים טובים אחרים (תצוגת Lantrin, גרפיקת שטח טובה ועוד כמה אלמנטים יפים אחרים), אבל, ולעומת זאת, שלושה סוגי מטוסים בלבד – 14/18/22-F, שאף אחד מהם לא מתנהג ומרגיש נכון, ואיכשהו, הכל ביחד לא עובד.

למה הדבר דומה? קחו את חמש הנשים המדהימות בעולם ונסו להרכיב מהן אישה מושלמת אחת, המורכבת למשל, מהשפתיים של Julia Roberts, מהעיניים של Betty Davis, הגוף של Pamela Andersen וכו', ומה תקבלו? כמעט בטוח שתקבלו משהוא מוזר ולא מוגדר, שבוודאי לא מגיע לקרסוליה של אף אחת מהנשים שמהן נוצר.

שורה תחתונה

בן כלאיים, שלא מצליח להישאר הרבה זמן באוויר.

* Jetfighter 4 יצא בתחילת נובמבר בארה"ב, ומשווק בישראל על ידי הד ארצי החל מאמצע דצמבר. המשחק פותח על ידי Mission Studios ומשווק בצפון אמריקה על ידי Talonsoft. ציונו הממוצע בביקורות און-ליין הוא 62 אחוזים.