מקובלים בצפת

קברו של האר"י הוא הקבר הבולט ביותר בצפת. הוא קבור בבית העלמין העתיק, בקצה העיר. כשנכנסים לצפת, עיר שסדרי התנועה בה מופרכים לחלוטין, פונים ימינה בצומת הראשון, בפנייה הראשונה שוב ימינה, ובכביש המתעקל בירידה תלולה מגיעים עד פתח בית העלמין העתיק. בית העלמין די מוזנח, בין הקברים הולכים על גשרי עץ רעועים, השלט העירוני מזהיר שמי שהולך לבקר בין הקברים, עושה זאת על אחריותו בלבד.

הקבר פשוט, מצבה צבועה בצבע כחול, אבל כשרואים את החבורה שקבורה סביב האר"י, אפשר להתחיל להבין איזו עבודה רוחנית מרוכזת התנהלה בצפת בתוך תקופה קצרה ביותר. ליד האר"י קבור הריב"ז (רבי משה בן זמרא, שהיה מורו בתורת הסוד במצרים), סמוך אליו רבי משה אלקבץ, מחבר הפיוט "לכה דודי", שהיה, כך על פי המסורת, מורו של האר"י בתורת הנסתר, ולמרגלותיו קבור הרמ"ק (רבי משה קורדבירו), מחבר "פרדס רימונים", אחד מספרי היסוד בקבלה, שהיה מורו של האר"י בתורה הנגלית. סמוך לשם קבורים בנו של האר"י, משה, ואימו. גם רבי יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", ספר ההלכות החשוב ביותר בדורות האחרונים, קבור בסמוך.

על האר"י מסופר שהיתה לו חבורה מצומצמת של תלמידים, שהרבו להתבודד עם מורם, לייחד ייחודים ולהתפלל בכוונות שהיו ידועות רק להם, ואשר התכוונו, בעבודה מרוכזת, להביא את הגאולה. יום אחד, בערב שבת, הציע האר"י לתלמידיו "קומו ונלך לירושלים". כיוון שהתמהמהו וביקשו להודיע לנשותיהם, אמר האר"י שהוחמצה שעת הגאולה.

האר"י ותלמידיו הרבו לטבול במקווה כדי להיטהר. בתחתית בית העלמין העתיק בצפת שימרו וטיפחו את המקווה שבו נהג האר"י לטבול. המים הם מי קרח, אבל המקום נקי ומסודר. מי שטובל שם, מובטח לו שיחזור בתשובה.

יום ההילולה של האר"י הוא ה' באב, יום ההילולה של יוסף קארו הוא י"ג בניסן ויום ההילולה של הרמ"ק הוא כ"ג בסיוון.

עוד קברים שנהוג לבקר בהם בצפת בבית העלמין העתיק: מערת הקבורה של חנה ושבעת בניה. לפי המסורת, נהרגו כולם על קידוש השם, ועל כן זה מקום מקובל לתפילות של עקרות.

בתחתית בית העלמין מצוי קברו של פנחס בן יאיר, חותנו של רבי שמעון בר יוחאי. הקבר מוקף גדר אבן, וליד קבר זה לא נהוג לשבת או להשתטח, אלא להקיפו מספר פעמים.

סמוך לחלקה הצבאית, הקרובה לבית העלמין העתיק, קרוב לאנדרטה שהוקמה לזכר חללי הגרדום בכלא עכו, נמצא קברו של "לייב בעל הייסורים". הלה היה תלמידו של האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, ואמרו עליו שהיה מופשט מגשמיות לגמרי, ועל כן, מי שעולה על קברו, בייחוד ביום ההילולה שלו, בט"ז חשוון, מובטח לו שייוושע ויזכה לכל מה שליבו חפץ.

ממש במרכז צפת, סמוך לגשר של "המצודה", נמצאת מערת הקבורה של שם ועבר. שם היה בנו של נח, עבר (שעל שמו קרואים העברים), היה נכדו, כשנאמר על יעקב אבינו שהיה "יושב אוהלים" - אומרים הפרשנים שלמד תורה אצל שם ועבר.

איך הגיעו להיקבר בצפת? לא ברור. אבל מתברר שגם המוסלמים, צאצאי שם, מאמינים כי שם הוא קבור, ובתקופת השלטון המוסלמי בארץ, היה המקום מסגד, וכניסת יהודים נאסרה אליו.

אם תיכנסו לשם בצהריים, קרוב לוודאי שתראו את בני המשפחה אוכלים ארוחת צהריים בסלון, ובחדר הסמוך מתפללות נשים. כבר יש עשרות סיפורים על עקרות שילדו, נכים שהצליחו ללכת, חולי סרטן שהבריאו - הכל בזכות התפילה בחדרו של דוד ומשה. על הקירות, פרט לפסוקים שונים, יש גם תמונות של מקום קברו האמיתי של הצדיק, במרוקו.

להילולה של הצדיק ("למאמיניו עניו, וכמוהו לא יהי ולפניו"), המתקיימת בכ"ב בכסלו, מגיעים כבר אלפים. עובד התברואה מכניס האורחים עדיין עובד בעירייה, אבל מול הבית ריצפה אותה עירייה מגרש חניה ענק לנוחיות הבאים, בית כנסת הולך ונבנה תחת הבית, במחסנים שהקימה העירייה בחצר מאוחסנים מאות כיסאות ושולחנות ומצרכים, לסעודת המצווה שעורכים המאמינים לצדיק, ביום פטירתו.

ביציאה מצפת, לכיוון ראש פינה, פונים ימינה מול הקלאב מרקט, ושואלים את האיש הראשון שרואים בדרך. שתי דקות הליכה.