סנטוריני לטוב ולרע

בסנטוריני חשוב בעיקר מתי. ההתלבטות והרגשות המעורבים לגבי האי הזה אינם קלים. יש כאן שני צדדים קיצוניים – זהו אחד האיים היפים ביותר בים התיכון, אולי בעולם. נוף מרשים מאוד של הר געש, צוקים גבוהים ותלולים שמתנשאים מעל הים, חופים יפהפיים ונוחים לגישה בצידו השני של האי, אנשים חביבים, אדיבים, אוכל טעים ואירוח בתנאים נוחים.

עד כאן הבשורות הטובות. הבשורות הרעות הן שאם הגעתם לסנטוריני בעיצומה של עונת התיירות – ביולי או באוגוסט – רוב הסיכויים שלא תצליחו להבחין בכל המעלות המצוינות האלה של המקום. כדי להבין את גודל ההבדל די אם נציין, שבחורף חיים בסנטוריני כ-5,000 תושבים. בקיץ, כאשר יש הרבה תיירים, המון צלחות לשטוף ומיליון סדינים להחליף מוכפל מספרם של תושבי האי.

מבחן האיים הוא אי קטן עם הר גדול. ההנחה היא שככל ששטח האי קטן יותר וככל שההר שמתנשא במרכזו גבוה יותר – גדולים הסיכויים שהמקום מרתק. סנטוריני עובר את המבחן הזה בקלות. אלא ששטחו הקטן (96 קילומטרים רבועים סך הכל, עם הר שגובהו 550 מטרים) מגדיל עוד יותר את בעיית הצפיפות. לא קל להתחמק כאן מן ההמון הסואן.

מאי, תחילת יוני וספטמבר-אוקטובר הם הזמן הנכון להגיע לסנטוריני. ההמלצה החמה ביותר היא על חודשי האביב ותחילת הקיץ. הסיבה פשוטה – מזג האוויר מצוין, החופים לא מלאים ונעימים מאוד, ההמונים עוד לא הגיעו ואנשי התיירות, נותני השרותים באי עדיין רעננים וסבלניים. בחודשי הסתיו הם כבר תשושים ורוצים לחזור הביתה, לאזורים אחרים ביוון.