שתף קטע נבחר

"צה"ל ידע על הסכנה בקישון - עוד משנות ה-50"

כך העיד קצין רפואה ראשי בפני הוועדה שמונתה לחקירת פרשת הצלילות בנחל הקישון. גילויים חדשים צפים ועולים בוועדת החקירה הדנה בפרשה

קצין רפואה ראשי בצה"ל, תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ', העיד אתמול (יום ב') בוועדת החקירה לעניין הצלילות בנחל הקישון, ואמר כי כבר מסוף שנות ה-50 קיבל צה"ל דיווחים מגורמים אזרחיים על איכות המים המסוכנת בנחל.
בשנת 89' או בתחילת שנות ה 90' הופסקו, לדברי תא"ל מרטינוביץ', הצלילות של יחידות צה"ל בקישון, לאחר שחיילים מיחידות שונות, ובהן היחידה לעבודות תת ימיות (ילת"ם) וכן שייטת הקומנדו הימי, התלוננו על צריבות לאחר צלילה בקישון.
למרות הפסקת הצלילות, לא גובש בחיל הרפואה או בחיל הים נוהל כלשהו לגבי בדיקת איכות המים, במקורות מים בהם מתאמנים חיילי צה"ל. תא"ל מרטינוביץ' אף העיד כי לא קיים כל נוהל מחייב לגבי בדיקה של שטח לפני הכרזתו כשטח אימונים אלא על ידי קצין בטיחות, כפי שמתחייב מפקודות הבטיחות באימונים, בהוראות קצין רפואה ראשי.
תא"ל מרטינוביץ' סיפר לוועדה, בה מכהנים נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, ד"ר גני רנרט, מומחה לרפואת צלילה ופרופ' מאיר וילצ'ק, מומחה לחומרים מסוכנים, כי "כעת מייצרים בחיל הרפואה כלי עבודה לבדיקת סביבת הצלילה של צוללי חיל הים. אנחנו נייצר כלים כאלה ובכל פעם שבחיל הים יבואו לבדוק היתכנות צלילה, חובה יהיה לבצע בדיקות מסוימות".
גם מפקד חיל הים, אלוף ידידיה יערי, העיד לפני הועדה. "לדעתי זו שערוריה, שמאשימים אותנו בנסיון טיוח או הסתרה. הרי אין מי שרוצה יותר מאיתנו לדעת מה היה שם. גם אני בין הצוללים בקישון", אמר אלוף יערי לועדה.
בתשובה לשאלת הנשיא שמגר האם לא חשב אף אחד שאם המים מסריחים וירוקים, כדאי להפסיק לצלול שם עד שיוכח שאין בהם סכנה, ענה יערי כי "בשנות ה-70 גם עישנו כמו קטרים. לא היתה מודעות לנושאי סרטן והיתה עמימות בקשר לכל גורמי המחלה. היתה אימרה 'במקלחת חמה זה יורד' כי לא היה לנו משהו יותר מוצלח לומר. יחד עם זאת, תחושת הבטן היתה, בואו נפסיק עם זה. זה לא טוב לצלול שם, והצלילות אכן הופסקו".
האלוף יערי סיפר כי יחידות רבות התאמנו בנחל הקישון עצמו (בניגוד לצלילה בנמל הקישון) בשנות ה-60, ועד למחצית שנות ה-70, אז היה על גדת הנחל בסיס אגד הצליחה של צה"ל. בין השאר התאמנו במקום הצנחנים וגולני, יחידות סיור ויחידות נוספות.
באיזור הקישון אף נערך עד שנת 1980 קורס החובלים של חיל הים, אך הוא הועבר לעכו על ידי מפקד חיל הים דאז, אלוף זאב אלמוג, מאחר והחיילים התלוננו על סירחון ויתושים.
האלוף יערי העיד כי כיום מחפש חיל הים תקן כלשהו בחו"ל על מנת לבנות תקן ישראלי למדידת רמת זיהום המים, "אך עד אתמול, לא נמצא בעולם תקן כזה. לכשיימצא התקן, נוכל לומר איפה מותר לצלול ואיפה אסור, ואף להתאים ביגוד מיוחד לצלילה".

"צבא סורי?"

"ברגע שאתה בא ואומר שאתה חולה הצבא מתייחס אליך כאילו שאתה שייך לצבא הסורי. אתה נלחם פעמיים, פעם בגוף שלך ופעם בבית שלך. מה שחשבתי שהיה הבית שלי - חיל הים" כך אמר רב סרן יובל תמיר, קצין היחידה לעבודות תת ימיות (ילת"ם) שחשף את פרשת הסרטן בחיל הים.
תמיר סיפר כי חלה בשני סוגי סרטן חודשיים אחרי שהתשחרר מהצבא. הוא סיפר כי אינו יכול לעבוד בגלל מחלתו וכי גם אשתו נאלצה להפסיק את עבודתה על מנת להיות אתו.
רב סרן תמיר אמר כל שביקש ממשרד הבטחון הוא "קחו עלינו אחריות. זה לא מדובר רק בי, מדובר ב-40 חבר'ה ש-15 מתוכם כבר אינם בחיים. שהמשפחות שלהם שלמו על הטיפולים ועכשיו הם לבד. בכל הזמן הזה לא קם אף מפקד אחד שמתעלם מכיסוי הישבן ואומר 'אני לוקח אחריות'".
רב סרן תמיר העיד כי במהלך שירותו הצבאי צלל כמעט מאה שעות בנמל הקישון ועוד מאות שעות באזור חוף שמן וקרוב לאלף שעות במימי נמל חיפה. הוא תיאר את שגרת עבודתו בילת"ם וסיפר כי המערכות המיוחדות באמצעותן צוללים אנשי היחידה מאלצות אותם לשתות את המים שבהם הם צוללים בכל צלילה כמעט.
"כשאני מגיע ומבקש מהצבא לקחת אחריות אני מקבל יחס כאילו אף אחד לא אחראי. חלק מן הגורמים ידעו שצוללים במים אבל לא ידעו שהמים מסוכנים. גורמים אחרים ידעו שהמים מסוכנים אבל לא ידעו שצוללים בהם, כמו מגדל בבל ואנו יודעים מה קרה בסופו של מגדל בבל ומקווים שדבר דומה לא יקרה בצבא שלנו. כמו שהאונקולוג שלי אמר לי 'אין מקצוע כזה, לצלול בתוך הביוב'. וזה אולי הסיבה שאף אחד לא יכול לקחת אחריות על מה שקרה לנו".


לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
פעילי גרינפיס חוסמים צינור מזהם בקישון
צילום: רויטרס
צילום: דדי ליפשיץ
קצין רפואה ראשי בצה"ל, תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ`
צילום: דדי ליפשיץ
צילום: דדי ליפשיץ
ישיבת ועדת החקירה
צילום: דדי ליפשיץ
מומלצים