האינטרנט זה כאן ושם ובכל מקום

מרשל מקלוהן, אחד האנשים היותר אופטימיים שהסתובבו כאן, טבע את המושג "הכפר הגלובלי", שהיה אמור לקרב את האנשים לתחושת השבטיות הקדומה. הוא מת ב-1980, שנים לפני שהתהוותה הרשת המוכרת לנו כיום, אבל הכפר הגלובלי שלו פרח - בסוף שנות ה-90, עם הגידול העצום ברשתות המחשב, מכשירי הפקס, הלוויינים, משתמשי תוכנת ICQ וכמובן גם קווי הטלפון. המיידיות שאיפשרו טכנולוגיות התקשורת החדשות מחקה כליל את המרחקים בין התרבויות, אבל רק כאילו.

מקלוהן סבר שאמצעי התקשורת החדשים יחברו אותנו יחדיו. במקום זאת הם הותירו את האנשים מפורדים יותר מאי פעם - בין אלה שיש להם ואין להם, בין שחורים ללבנים, ובין מדינות (לראיה, מלחמת הפינגים האומללה בין גולשים ישראלים וגולשים ערבים). פערי המידע בין אלה שיש להם כסף לבין אלה שאין להם, רק גדלים לטובת הראשונים. ערוצי המידע התרבו אמנם, אך חלק מכריע בהם הופקע לטובת הפצה ויראלית של ערכי השוק החופשי שמייצגים מקדונלד'ס, קוקה קולה, בריטני ספירס ואיקאה. לא לחינם מפרסמים רבים מנפנפים בסיסמת הכפר הגלובלי. זהו הכפר שלהם, עדיין לא שלנו.

רשת טיפשה שלא מספקת את הסחורה

בניגוד להנחות המוקדמות, האינטרנט איפשר לאנשים לארוז עצמם בעולמות קטנים של קהילות וירטואליות. באמצעות האינטרנט ניתן ליצור קשר עם הצד השני של העולם תוך שניות, אך רובנו מעדיפים לפעול במרחב הדיגיטלי המקומי - באתרי חדשות ישראלים ובפורומים שמבוססים על תחומי עניין צרים למדי. רוב הגולשים מתרחקים משפע המידע שמציע להם האינטרנט. הבורות נשמרת ביתר נוחות בתוך החלל הדיגיטלי.

הרשת מאפשרת לאנשים שונים מכל העולם לתקשר ביניהם ממרחק קליק אחד. לכאורה, כאשר הרשת הופכת לכיכר הכפר הדיגיטלי, הזמן והמרחק הגיאוגרפי הופכים חסרי משמעות. למעשה, בשלב זה של עידן המידע המיקום הגיאוגרפי הופך להיות חשוב יותר מאי פעם.

במובן זה האינטרנט היא גלובלית מדי, רשת טיפשה שלא מספקת את הסחורה.

מחפשים מידע וחדשות על ביוטכנולוגיה ברשת? אין בעיה. חיפוש ב-Google יספק תוצאות רלוונטיות תוך שניות, אך אם תרצו לדעת היכן בית המרקחת הסמוך לביתכם - חבל על הזמן והמאמץ.

האינטרנט זה כאן

בתים רבים, בתי הקפה ומרפאות העזרה הראשונה בסביבת מקום מגורכם כבר מחוברים לרשת, אך הם מרחפים בסייברספייס, מחוסרי הקשר למקום הפיזי ולזמן הנוכחי. בניגוד לסברה מקובלת, קריסת חברות הדוט קום אינה מצביעה על כישלון מסחרי של האינטרנט, אלא של שירותים מסוימים באינטרנט במחשב האישי. בפאראפראזה על סיסמת המתנחלים אפשר לקבוע שהאינטרנט אינו במחשב האישי, האינטרנט זה כאן. בסיום השלב הנוכחי יושלם החיבור בין האינטרנט לבין הכאן והעכשיו. או אז תהיה הרשת שקופה לחלוטין והמלה "אינטרנט" תיגנז.

מדובר בשלב חשוב במעבר לתקשורת מבוססת תשדורות ובפרישת הרשת על הכל – העיר, האדמה והים. העידן הקרב מספק מגוון הזדמנות לאדם להרחיב את חופש התנועה בחלל ובזמן, אך צופן בחובו גם סכנות. יצרני תרבות הצריכה חושבים כיום מעט מדי על כל אלה.

"אלמלא הייתי אדם – הייתי רוצה להיות רחוב", אמר נתן אלתרמן, תושב תל אביב. הוא, שלא השתמש באינטרנט ואפילו לא באינטרקום, הקשיב לבנייני העיר ותיאר בשיריו שיח חרישי שמתנהל ביניהם. המשורר דוד אבידן ראה בתל אביב מערכת של יחידות מידע ארעיות.

איפה ההמבורגר שלי?

ספק אם שניהם היו משתמשים ב-Next2U, שירותי התוכן מבוססי המיקום של פלאפון, אשר הושקו בחודש שעבר. משמעות ה"תוכן" של השירותים היא צרכנית לחלוטין, בעלת פוטנציאל ניג'וס לא קטן.

שירותי המידע מאפשרים למנוי לקבל תכנים המותאמים לאזור בו הוא נמצא. אם חשקה נפשו בהמבורגר יוכל להקיש "כוכבית 11" ולדעת היכן המזללה הקרובה אליו באותו הרגע. מלבד מסעדות וחנויות ניתן לברר שירותי עזרה ראשונה, כספומטים, עזרה בכביש, תחנות דלק וקופות חולים.

השירות בסיסי ומסורבל למדי: מיד לאחר בחירת בסוג השירות הרצוי מתוך תפריט קולי מתבקש המשתמש לסיים את השיחה כדי שהמידע ישלח אליו כהודעת SMS. תוך כמה שניות עד כמה דקות מתקבלת הודעת הטקסט עם המידע המתאים לאזור בו הוא נמצא.

ההודעה עצמה בסיסית ביותר, וכוללת את שם המקום או החברה, כתובתה ומספר הטלפון שלה. אם נמצא יותר מגוף אחד נשלחות כמה הודעות, כאשר החיוב מתבצע עבור ההודעה הראשונה בלבד (המחיר הוא 85 אגורות לכל הודעה, מלבד עלות זמן האוויר).

אם נותרתם מחוץ למכונית שננעלה בטעות באמצע שומקום (נניח לרגע שהדבר אפשרי בישראל), שירות איתור פורץ מנעולים הקרוב למכוניתכם במסגרת NEXT2U יהיה רב ערך בשבילכם.

ניסיון לאתר בית מרקחת הקרוב לביתי באמצעות השירות הוכתר בהצלחה חלקית – לאחר כמה דקות קיבלתי הודעה עם כתובת בית המרקחת שנמצא במרחק כ-200 מטר, אך השירות הלא חכם במיוחד לא ידע שבשעה 10 בלילה המקום סגור. היכן בית המרקחת התורן הסמוך? ל-Next2U אין תשובות.

חיפוש אחר בתי קפה באזור כיכר מסריק בתל אביב העלה שני בתי קפה בלבד. ספירה ראשונית מגלה כי באזור יש חמישה בתי קפה לכל הפחות. השירות היה מועיל לי יותר לו הייתי יכול לדעת קצת יותר על אופי המקומות האלה, המלצות על מנות מיוחדות או הזמנת מקום מראש.

חיפוש אחר תחנות דלק בתפריט הקולי מוביל לתחנות על פי החברה המפעילה – דלק, דור אנרגיה, סונול וכו'. רוב המנויים ממילא לא מבדילים בין תחנות הדלק השונות. מדוע לא לספק להם מידע על תחנת הדלק הקרובה?

חיפוש בתי קולנוע בשירות "הפציץ" את הסלולר שלי בשש הודעות של בתי הקולנוע בסביבה. כדי לברר אילו סרטים מוקרנים בהם או להזמין בהם מקום היה עלי לחייג לכל בית הקולנוע בנפרד. גם במקרה זה, שירות מודיעין 144 מועיל יותר.

אנחנו יודעים איפה אתה נמצא

לשירותי מידע מבוססי מיקום יש צד אחר, מדאיג. הם מבהירים סופית כי רוב אזרחי ישראל נושאים עמם מכשיר עיקוב קטן. ספקי השירות יצטרכו לעבוד קשה כדי לגבש מדיניות פרטיות בנושא.

האם יאספו מפעילי הסלולר בעתיד מידע על מיקומי ויעבירו לגורמים מסחריים, כדי שירעיפו הצעות מסחריות על המנויים וישדלו לכוון אותם למסע צריכות בלתי פוסק? האם יעבירו את המידע למשטרה אם יתבקשו? בשלב זה אין בהודעת הפתיחה של השירות בפלאפון רמז בנושא מדיניות הפרטיות של השירות.

מפלאפון נמסר: "בשלב זה, סוגיית הפרטיות אינה רלוונטית, מאחר שהמנוי הוא זה שמבקש את המידע. בשלב הבא בפיתוח השירות, כאשר המידע 'ידחף' אל המנוי, הוא יגדיר מראש אילו שירותים הוא מבקש. המנוי יקבל אך ורק מידע על פי בקשתו והסכמתו. המידע לא יועבר לגורמים צד שלישי".

- אתם מתכוונים לפרסם בעתיד מסמך שמבהיר מדיניות זו?

"אם נונחה לעשות כך על ידי הגורמים המוסמכים".