בוזי עדיין כאן

השבוע הגיעו למשרדי איגוד הכדורסל הטפסים המאשרים את העברתו של בועז ינאי להפועל טבריה. בגיל שבו כולם מגדלים כרסים ונכסים, ממשיך ינאי, הכדורסלן הכי ישראלי בעולם, לרוץ על הפרקט עם ילדים שלא נולדו כשהוא כבר פרש מהנבחרת. בגיל 49, ממשיך ינאי לחיות ולהחיות את הקריירה שלו, כשהוא מתבסס על פרנסה אחת עיקרית - אהבת המשחק. ינאי היה ונשאר הדוגמה לארץ ישראל השפויה, לכדורסלן ההוגן, האלגנטי, העובד הקשה.

הקריירה: אליפות ראשונה מחוץ לתל אביב

בשנת 1976 זכתה לראשונה קבוצה מחוץ לתל-אביב בתואר כלשהו בכדורסל הישראלי. הקיבוצניקים מקבוצת גבת/יגור הביסו את מכבי תל-אביב בתוצאה 76:90 ואספו תואר ראשון. בראשם עמד אז ינאי, מושבניק גבוה ורזה מנהלל, עם שיער ארוך ושחור ויכולת קליעה רצחנית.
ינאי החל את הקריירה בגיל 14 בהפועל נהלל מליגה ג'. בגיל 17 צורף לקבוצת הבוגרים של גבת/יגור וסומן ככוכב הבא של האזור. במהלך שנות ה-70 שכלל ינאי את משחקו והפך לשחקן הציר המוביל בכדורסל הישראלי, שעדיין ניסה להתגבר על פרישתו של תנחום כהן-מינץ.
באליפות אירופה של 79 הוכיח ינאי כי הוא היורש הראוי של כהן-מינץ באזור הצבע. נבחרת ישראל סיימה את האליפות במקום השני המכובד, לאחר הפסד בגמר לנבחרת ברית-המועצות. באותה אליפות בלתי נשכחת נלחם המושבניק מנהלל בהצלחה רבה מול שחקני הציר הטובים ביבשת, וניצל את כושר הקליעה שלו ואת מהירותו כדי לקלוע נקודות חשובות לנבחרת. בסוף שנת 79 זכה ינאי להערכה המגיעה לו, כשנבחר לספורטאי השנה.
ינאי ניצב עד היום במקום גבוה ברשימת הקלעים של כל הזמנים בליגה הישראלית. עד שפרש הוא קלע 6729 נקודות (ממוצע של 20.2 למשחק) במשחקי הליגה. בנוסף, קלע ינאי עוד 1700 נקודות ב-150 ההופעות שלו במדי נבחרת ישראל.
ינאי היה שחקן חרוץ ומופנם. הוא לא זכה לפרידה רשמית כיאה לכדורסלן גדול, והסיבה לכך היא שהוא המשיך לשחק כדורסל עוד שנים רבות.