כאן תומאס ג'פרסון גייטס

1. ביל כוכב עליון

לאחר שסיים ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמאזון, את הופעתו כסייד קיק של ביל גייטס באירוע השקת Office XP ביום ה', ניגשו אליו כמה אנשים ולחצו את ידו. הגברים בחליפות האחידות הצטופפו יחד ולא ניתן היה עוד להבחין בין "גורו האינטרנט" לשאר האדם.

בזוס ואמאזון, כמו האינטרנט כולו, נראו באותו ערב ככלי שרת, כלים הנדסיים כבדים שישמשו את מיקרוסופט לסלילת כביש חוצה העולם. מיקרוסופט מתכוונת לעשות לשוק התקשורת מה שעשתה לשוק המחשבים בשנות ה-80: להפוך לספק השירותים המקוונים הגדול בעולם. תוכנית החומש שתשמש אותה לצורך כך היא הדוט נט.

כמה דקות לפני כן עמד על הבמה החשמלית הכוכב האמיתי של הערב. הוא, רחוק ממגע ההמונים ועניו, לכאורה, נישא אל ירכתי הבמה עם סיום האירוע כמו היה מרחף וזכה במחיאות כפיים ששמורות לכוהני הדת הקפיטליסטית.

הקהל, שבע ממקסמי השווא, בא לראות את הדוד ביל מוכר תוכנה בקופסאות, מעניק לעולם שדרוג, שלא בהכרח ציפה לו. ההכאה על חטא של האנליסטים, ה"ביזנסוויק" ואחרים, מבוססת על עייפות מטרנדים, עייפות מיזמות ומחדשנות שהעידן הזה כל כך מלא בו.

2. סחתיין על החזון

"תומאס ג'פרסון כתב את מגילת העצמאות כשהוא יושב ליד שלחן העבודה שלו, עליו היו מונחים כלי הכתיבה החביבים עליו". כך הניח גייטס את הבסיס הרעיוני לחזון העתידי של מיקרוסופט.

שדרוג Office כהרחבה של המורשת האזרחית האמריקאית? סחתיין על החזון. גם אם מנכים מן ההתבטאות הזו 75 אחוז פאתוס, נותר בה מקור נכבד של השראה.

מכל מקום, היתלות באילן גבוה כמו מחבר מגילת העצמאות האמריקאית, והאישיות שמזוהה יותר מכל עם חירות פוליטית וחופש ביטוי ודת, תקינה פוליטית יותר מהסבר כמו הבא: "המכירות של גרסת Office האחרונה דשדשו ולכן מיהרנו להוציא גירסה חדשה. אנחנו מתכוונים לדרוש מחיר מופקע גם הפעם".

3. כאן סיירת היי טק, האם שומע, עבור

אפשר לקבוע במידה רבה של ביטחון: התרבות הארגונית של רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות אינה מבוססת על מורשת אזרחית ועל קידום ערכים כמו חופש ביטוי או חירות פוליטית.

חברות היי טק רבות נוצקו בדמותה של יחידת הביון המכונה 8200, וההילה הביטחונית של מייסדיהן הופכת אותן לכשירות למבצעים מיוחדים, מעין סיירות היי טק, לעומת החברות האמריקאיות החילוניות במהותן.

כאן, בניו יורק, נראה הכל כחלק ממארג כולל של תרבות-היסטוריה-מקום. בורסת הנאסד"ק בכיכר טיימס היא ממשיכה טבעית של וול סטריט במנהטן תחתית. למרות שהקפיטליזם מבוסס על מחיקה מתמדת של מוצרים ועל השיכחה האנושית, שתי הבורסות משתלבות בנוף ואינו מנסות לדחוק אחת את מקומה של השנייה בשוק ההון של אמריקה התאגידית.

אין הכוונה לייפות את בירת הקפיטליזם העולמית. כאן הכסף מדבר והוא בלבד, אך לשפה זו יש ניבים ומופעים רבים, וברשותה עבר, הווה וככל הנראה גם עתיד. תעשיית ענק זו מייצרת, מלבד הון נוסף והפסדים לחסרי המזל, גם רעיונות חדשים והיא מעניקה כלים יצירתיים בידי מעריציה ושונאיה.

המסקנה היא, שלא ניתן להסתכל מערבה מבלי ללמוד את ג'פרסון, אי אפשר לבנות לגובה מבלי להבין את השפה התרבותית שבה מדברים הבניינים. חלק ממתחמי ההיי טק בישראל נראים כמו פיגוע אקולוגי - אצבע משולשת שמזדקרת מעלה ומופנית מטה. הן התנחלויות שבהן הפולש מסתגר ומתבצר, מפוחד, ולא מקיים דיאלוג עם סביבתו. חוסר התקשורת הזה מצביע עליו כזר, מי שאינו בן המקום.

4. בזק שלום

"באיזו מדינה אחרת תוכלו למצוא חברת תקשורת שמספקת לכם אינטרנט, כבלים וגם טלפון?", שואל שלט חוצות של חברת RCN. צריך לומר להם: חכו שנתיים-שלוש ותראו איך תאגיד ישראלי אחד מספק גישה לתשתית הטלפון, לוויין, אינטרנט וגם תכנים.