8 עובדות הרסניות

1. המדוזה מכילה 98 אחוז מים, ונושאת בצידה התחתון זרועות בעלות תאי ארס, שהשפעתם המיידית על האדם מתבטאת בצריבה בדרגות חומרה שונות. במקור הזרועות לא מכוונות נגד בני אדם אלא משמשות כלי להשגת מזון, ומאפשרות למדוזות לצוד בעלי חיים, לשתקם באמצעות הרעל ולאחר מכן לעכלם.
2. מתוך 200 מיני מדוזות מוכרות בעולם, נלמדה הרבייה של כ-20 מינים בלבד. במחקר שנערך בים התיכון בשנת 91' נצפו לראשונה מדוזות טעונות במיליוני ביצים ששוחררו למים.
3. מנגנון הארס של המדוזה מזן ה"פוטית הנודדת" (הנפוצה באזורינו), מכיל יחידה דמוית מזרק. מגע של הארס בעור החשוף גורם למעין שחרור קפיץ של מחט ארוכה, שמסוגלת לחדור את העור ולהפריש חומרים רעילים וצורבים לתוך הגוף.
4. לעיתים מי הים צורבים גם בלי שמדוזות נראות באופק. הסיבה: המים מכילים לעיתים פיסות קטנות מזרועות הציד של המדוזות, הנושאות עליהן תאי הרס. נתונים אלה שמו קץ לגישה שרווחה בעבר, לפיה פרישת רשתות יכולה להגן מפני המדוזות. יתרה מזאת, קיים חשש שהמדוזות שיתפסו יתפרקו על הרשתות ויגבירו את הצריבות.
5. "צרעת הים" (CHIRONEX), היא המדוזה הקטלנית ביותר, והיא מצויה באוסטרליה. בגלל שקיפותה וקוטרה הזעיר קשה להבחין בה, אך זרועות הציד שלה מגיעות לאורך חמישה מטרים, והיא אחד מבעלי החיים הארסיים בעולם.
6. מנת ארס של "צרעת הים" מסוגלת להרוג 60 בני אדם בוגרים, וידועים מקרים שהארס שלה המית בתוך ארבע דקות ובכאבים וייסורים נוראיים. מי ששורד את הצריבה הקשה יישא על עורו צלקות שייראו כמו כוויות שנגרמו מברזל מלובן.
7. כחלק מהמאמץ העולמי להבין את אורח חייהן המוזר, המריאו 2.438 מדוזות לחלל. בשנת 92' נשאה אותן מעבורת החלל "קולומביה" לשהייה בת עשרה ימים מחוץ לכדור הארץ. בהעדר גרביטציה, חגו המדוזות במעגלים תמוהים ואינסופיים בתוך האקווריומים הענקיים שהוקצו להן. אף אחד מהמדענים לא הצליח להסביר את התופעה, והג'ליות העוקצניות חזרו לכדור הארץ ללא פגע.
8. מחקר משולב של כמה אוניברסיטאות בישראל מצא כי הופעתן המסיבית של המדוזות בחופי הארץ החלה, כנראה, בשנת 85'. בקיץ 88' נמנו בארץ שלושה סוגי מדוזות, כשמוכרת היא "המדוזה המצויה" (צבעה אפרפר). עד 95' הצטרפו אליה שבעה-תשעה מינים שונים של מדוזות, ובכלל זה "מדוזות פיטמתיות", שצבען ירוק ומוצאן במזרח הרחוק ובמערב האוקיינוס השקט.

פורסם בידיעות אחרונות, ביולי 2000