אוזניים להם ולא ישמעו
לקחים מפרשת דובדבן: קצינים חסרי ניסיון מספק וגם גישה שממעיטה מחשיבות הקשר בין הלוחמים בשטח
בכל ההתייחסויות לפרשה האומללה של דובדבן, שבה נהרגו חיילים שלנו בידי חבריהם לצוות המבצעי, לא שמעתי אף אחד שואל את השאלות החשובות באמת. אני אתייחס לשתיים מהן:
האם קצינים בדרג המבצעי ביחידה כמו דובדבן כשירים דיים ובעלי ניסיון מספיק כדי לפקד על פעילות מסוג זה? לפי הופעתו הטלוויזיונית המוסווה של סגן מהיחידה, ברור שהוא צעיר ושיש לו ניסיון פיקודי של פחות ממספר חודשים. ובכן, אולי ננסח את השאלה כך: האם דרך הכשרת מפקדים בצה"ל עונה על הדרישות של הובלת אנשים לקרב, שמשמעותה חיים או מוות?
כדי להמחיש את הבעייתיות שבשיגור קצינים חסרי ניסיון לפעולות מאוד מורכבות, הבה ונחשוב על תחום אחר, רפואה למשל. האם היית מוכן שאת ניתוח התוספתן של אמך יבצע מנתח בן 20, בשירות חובה ובעל הכשרה כוללת של לא-יותר משנתיים (כולל קורס רפואה כירורגית של 6 חודשים)? אם אינך מוכן – מדוע אתה אדיש לעובדה שאת בנך, יחד עם עוד 25 מחבריו, יוביל לקרב קצינון המבוגר מהם בחצי שנה או שנה לכל היותר (ושניסיונו אינו הרבה יותר עמוק)?
למותר לציין מה התשובה. הקצונה בצה"ל היא צעירה מדי וחסרת ניסיון. אצלנו חושבים שלהיות חייל זה לא מקצוע, וזאת כמובן שטות. מדובר במקצוע לכל דבר, מורכב ומסובך כמו מקצועות אזרחיים שדורשים הכשרה ארוכת שנים. ברור שהכשרה מתאימה וניסיון רב מחייבים בין השאר את הארכת משך השרות בצבא. לטעמי, המסלול היום מהיר מדי, וקצינים שוהים פחות מדי זמן בכל שלב.
ועוד עניין, הנוגע להיבט מבצעי ישיר: הקשר האלחוטי הפתוח בצוות מבצעי. הזיהוי ההדדי השגוי בין אנשי אותה יחידה מבצעית, באותו אתר ובאותה משימה אינו אירוע חד-פעמי. מקרים דומים כבר התרחשו, והם מתרחשים בכל ארגון צבאי או אזרחי המפעיל צוותים מבצעיים (ללחימה, הצלה, שיטור). אני מעריך שאפשר היה לצמצם את בעיית הזיהוי ההדדי השוטף אם היה בנמצא בצה"ל אמצעי קשר אלחוטי אישי, שבו יש לכל חברי הצוות אפשרות בו-זמנית לשיחה חופשית, כמו באינטרקום.
צה"ל הוא גוף עתיר אמצעי קשר משוכללים, שמספקים בהחלט את צורכי ההיררכיה הפיקודית. הרמטכ"ל יכול להיכנס לכל אחת מרשתות הקשר עד לרמה הנמוכה ביותר, מכל מקום בו הוא נמצא. זאת כנראה גם הסיבה שמפקד המבצע ישב במוצב הפיקוד העליון בתל-אביב ולא חש מנותק מהנעשה בשטח. אבל לא זו הבעיה של הכוח שנמצא כרגע בשטח, בלב-ליבה של הפעולה. אמצעי הקשר המתקדמים אל דרגי הפיקוד לא מסייעים בכלום לבעיית הזיהוי ההדדי של צוותים שונים באותה יחידה.
הגיע הזמן להבין שאת תוצאות המשימה קובעת בסופו של דבר היחידה הקטנה במקום. כל אנשיה, בין הצוותים ובתוך הצוות, צריכים קשר רציף ופתוח עם כולם. הקשר בין חייל לחייל הוא קריטי במהלך שכזה (והוא צריך להתלבן ברמה הקטנה והפרטנית: "עולה מדרגה, יורד מדרגה", "אני זה שליד הקיר, מרים יד, פונה שמאלה"). הטכנולוגיה לכך קיימת כבר מספר שנים ועדיין לא יושמה.
אלוף (מיל.) בני פלד, מפקד חיל האוויר לשעבר