אופל קורסה - עכשיו היא אוטומטית

הקורסה הגיחה מחניה תת-קרקעית והצהוב המסנוור שלבשה שיווה לה מראה צעיר, תוסס ומתריס יותר. כזה שמושך את העין וגורם לך לחבב מייד את המראה החיצוני. לרוע מזלה הגעתי אליה שניות ספורות אחרי שנפרדתי מ-206 אוטומטית. זוגתי מייד ציינה לשלילה את מראה תא הנוסעים בסופר-מיני של אופל. "אין מה להשוות" היא סכמה אחרי מספר קילומטרים "היא נראית פשוטה ואפרורית יותר, והיא פחות נוחה". אבל כמובן שהעניינים מורכבים יותר.

עד כמה הפכה תיבה אוטומטית חשובה בארץ ניתן ללמוד מתחום הסופר-מיני. מכוניות אלה, שאמורות להיות זולות ומכוונות לקהל צעיר, הסתדרו בעבר גם ללא תיבה כזו. כיום המצב שונה קיצונית וגם בפלח שוק זה החיים קשים ללא תיבת הקסם. ואם עד לא מזמן ניתן היה להסתדר עם גרסה אוטומטית אחת, כעת יש כבר כאלה שמציעים שתי גרסאות אוטומטיות. אצל אופל המצב מעניין אף יותר. מצד אחד היא מציעה גרסה זולה עם תיבה ידנית שעובדת כמו אוטומטית (איזיטרוניק) ומן העבר השני אוטומטית מסורתית שהינה חזקה, מצוידת ויקרה יותר.

הקורסה כבר בקרה אצלנו בגרסת האיזיטרוניק ואז טענו שהתיבה הידנית-אוטומטית לא ממש עונה על הציפיות של מי שמחפש אוטומטית קלאסית. ולכן הגיע הזמן לבחון את הגרסה שמצוידת בתיבה אוטומטית מסורתית עם ארבעה הילוכים וללא הרבה משחקים.

צהובה מבחוץ

כבר סיפרנו לכם שהקורסה התייצבה בצבע צהוב איתו היא נראית לא רע ומזוהה ממרחק. היא קצת פחות מיוחדת מבחינת מראה על רקע ה-206, היאריס ואפילו הקליאו, אבל היא זועקת קורסה למרחקים, עם דמיון לדגם היוצא.

אבל מול הצהוב המסנוור מבחוץ, הפנים קודר ושחור וגורר אכזבה קלה. זוהי גרסת הקומפורט, המהודרת יותר במבחר, ואולם הרושם הכללי עדיין פשוט מדי. נכון, על הנייר הכל בסדר והקורסה מציעה אבזור עשיר שבחלקו עולה על המתחרות: בנוסף למופעלי החשמל המקובלים יש תאורה נפרדת לנוסעים מאחור, צג נפרד לסטריאו (עם מד טמפרטורה) וגם שליטה מן ההגה על מערכת השמע (שאינה תקנית). גם מבחינה בטיחותית הקורסה נמצאת במקום טוב עם ארבע כריות אוויר, ABS, שלוש משענות ראש וחגורות משולשות עוגן מאחור.

אבל המציאות פחות ורודה, בייחוד בגלל שאופל בחרו בפלסטיק קודר, פשוט למראה ואף יותר מכך למגע. בנוסף, ריפוד הבד נראה זול לעומת השיק הצרפתי של המתחרות. הוסף לכך מושבים שנראים מעט קטנים וזולים, בורר הילוכים פשוט, מאפרה לא מוארת ופתחי אוורור ללא סגירה והתוצאה ברורה. היא נראית פשוטה יותר ומפתה פחות לעומת מלכות הקבוצה.

המושבים, אגב, טובים מהמראה שלהם ותנוחת הנהיגה נאותה. מאחור ייהנו הנוסעים ממרחב נאה גם אם מעט קטן ביחס לצפוי ממכונית שהיא בעלת בסיס הגלגלים הארוך בקבוצה. הוא לא ברמה של הפונטו למשל. תא המטען ממשיך באווירת הפשטות והשפה הגבוהה מפריעה לטעינה.

עסקת קומבינציה

באגף הכוח לא צריכות להיות הפתעות. הקומבינציה- מנוע 1.4 ליטר מרובה שסתומים ונמרץ עם 90 כ"ס, ותיבה אוטומטית בעלת ארבעה הילוכים- מוכרת כבר מהדגם היוצא, שם היא שימשה בתפקיד הקלף החזק. ואולם בדרך לדגם קרו כמה דברים. הקורסה גדלה עם רשימת הציוד התקני שלה והפכה כבדה יותר (1,100 ק"ג). בנוסף הצפיות שלנו מאוטומטית קטנה עלו.

כל זה כפי שהבנתם הוא בסך הכל נסיון של כותב שורות אלה לתרץ את הפסדיו התכופים והלא שגרתיים בגרנד-פרי רמזורים העירוני. גם כשהרגל עושה תיקוני פחחות ברצפה, הקורסה צוברת מהירות באופן שהוא לא יותר ממתון. כאשר מתקרבים ל-4000 סל"ד, ול-40 קמ"ש, המנוע מתעורר לחיים והקצב עולה. ואולם עד אז כבר הובסת במיאוץ הרמזורים. ההמשך טוב יותר אבל לא בהרבה והקטנה הזו לא משדרת לרגע אופי זריז, לא בכבישים תובעניים ולא בעקיפות שגרתיות.

חלק מהאשמה היא ביחסי העברה ארוכים שבחרו אנשי אופל. אלה מתאימים למכונית עם מנוע חזק יותר- כמו לדוגמא באסטרה 1.8 ליטר המשתמשת באותה התיבה. אלא שכאן יחסי העברה ארוכים והפערים ביניהם מקשים על חיי המנוע. וזה אומר שניתן לשמור על קצב נאות אבל צריך לעבוד בשביל זה עם דוושה מלאה ולעיתים אפילו על ידי נעילת הילוך. למעשה התחושה היא שגרסת ה-1.2 ליטר זריזה יותר (על הנייר ה-1.4 מזנקת מהר יותר למאה קמ"ש, אך המהירות המרבית, 170 קמ"ש, דומה).

עם קצת רצון והרבה ישורת וסבלנות, הקורסה מסוגלת להתקרב ל-170 קמ"ש. היא תעשה זאת דווקא בשלישי, פשוט כי הרביעי מתאים לשיוט בלבד. אלא שבדרך כלל קשה אפילו לחצות את גבול ה-150 קמ"ש.

אבל שלא יהיו אי הבנות, חטיבת הכוח לכשעצמה טובה: פעולת מנוע ה-1.4 ליטר חלקה ונעימה, הוא שש לעלות לסל"ד גבוה ואינו רועש. גם התיבה, שאינה מתחכמת ולא מנסה להבין את הנהג, פועלת היטב. הם פשוט קצת קטנים על המשקל ונראה שהבדל הביצועים לעומת גרסת ה-1.2 ליטר איזיטורניק אינו גדול. צריכת הדלק לעומת זאת טובה מאוד, כ-9.1 ק"מ לליטר.

פיצול האישיות

גם בפרק ההתנהגות סובלת הקורסה מפיצול אישיות. מחד יש שלדה עם יכולת מצוינת, מנגד הגה מאכזב. סיפרנו על כך בגרסת האיזיטרוניק, ועקרונית אין כאן שינוי. הגה הכוח החשמלי בקורסה אולי חוסך בדלק ובכוח אבל הוא מנתק את הנהג מהכביש באופן מוגזם שפוגע בביטחון. ברגע הראשון, במהירויות חניה, הוא קל באופן חשוד, אך כאשר העומסים גדלים הוא מקבל משקל סביר. ואולם הפעם, חוסר התקשור יחד עם פעולה לא מדויקת, מעצבן במיוחד. כי הפעם, בניגוד לדגם היוצא, יש לקורסה מה לומר כאשר הכביש מתפתל. גם על צמיגים צנועים יחסית (175/65 R14) היא מצליחה לייצר אחיזת כביש טובה, מתנהגת היטב ומגיבה באופן צפוי לפקודות. תת ההיגוי אף פעם אינו בעיה ופסיעת האחוריים הקלה, תוצאה של פרובוקציה, יכולה להעלות חיוך. אגב כאן נראה שהגרסה החזקה רושמת יתרון על אחותה החלשה יותר.

כיול מתלים קשוח יחסית וחוסר פרוגרסיביות גורמים לקורסה לקפץ קלות בכביש גלי בנסיעה מהירה. דבר זה יורגש יותר בנסיעה עירונית, כאשר מהמורות מתורגמות חיש קל לקיפוצים ורעד מתלים. בעיר משדרת המכונית תחושה מעט זולה מכיוון המתלים והיא לא ברמה של מובילות הקבוצה הצרפתיות. הבלמים חסרי נשיכה ראשונית ואינם מרשימים גם בפעולה תחת עומס.

ככה היא באמצע

האופל קורסה בצעה בדור החדש קפיצה משמעותית ביותר לעומת הדור היוצא, וזה בהחלט מורגש ומודגש בגרסה זו. היא מרווחת למדי, בעלת מנוע טוב ותיבת הילוכים שאינה מנסה להתחכם ועושה את העבודה כמו שצריך. היא אפילו מציעה התנהגות כביש שהדגם הקודם יכול היה רק לחלום עליו.

כל זה ממקם את הקורסה במקום מכובד, אך אינו מספיק כדי לגבור על המתחרות המובילות. הבעיה הגדולה לטעמי היא דווקא בתא הנוסעים שמקרין פשטות מול העושר ותחושת ה"קטנה- גדולה" שמאפיינת יריבות מצוינות כמו 206 או קליאו. גם הביצועים הבינוניים של הקורסה מונעים ממנה להתבלט ליד המתחרות, וגם נוחות הנסיעה פחות טובה.

הוסף לזאת את העובדה שבמחיר של 87,900 שקלים (לא כולל מערכת שמע– 1,100 שקלים) הקורסה אינה זולה במיוחד וחייה לא נראים קלים. אם לאיזיטרוניק הזולה אין אופוזיציה ממשית מבחינת מחיר, כאן הסיפור שונה. הרנו קליאו מעט יותר מצוידת וחזקה, ומציעה בעיקר תחושת עושר ונוחות שלא קיימת כאן. היא גם זולה ב-4000 שקלים. ה-206, בגרסה הזולה והחלשה (1.4 ליטר 84,000 שקלים) או היקרה והחזקה (1.6 91,000 שקלים) מהקורסה, משדרת הרבה יותר אופנתיות ועכשוויות, וגם היא יותר מהודרת, נוחה ונעימה.