פונג, 30 שנים אחרי

מה היה משחק המחשב הראשון? פאקמן? הפולשים מהחלל? אסטרואידים? לא, לא ולא. כל אלה משנות השבעים, נכון, אבל הקדים אותם בכמה שנים טובות משחק פשוט בשם "פונג", שהומצא ב- 72' ונכנס לבתים החל משנת 75', מה שהופך אותו לזקן יותר מרוב שחקני המחשב.

פונג וחיות אחרות

עיקרון המשחק נשאב מ"פינג פונג" (אין פרסים למי שמנחש איך נבחר השם) ו"טניס": כל שחקן שולט ב"מחבט", בעצם קו לבן, בצד אחר של המגרש (מסך שחור), וצריך למנוע מכדור (ריבוע לבן קטן) שקופץ בינו לבין השחקן השני לעבור את קצה המסך בצד שלו. משחקים מאוחרים יותר בעץ המשפחתי של "פונג" הם משחקי ה"שבירת קירות" כמו BreakOut ו- Arkanoid. מעניין לבדוק את מידת ההשראה של צורת המשחק ה"פונגית" על המצאת אחד מהמשחקים הפופולריים בכל הזמנים - טטריס. הרי טטריס הוא מעין היפוך של משחק "שבירת קירות"…

הפונג החדש

אבל ענייננו כאן הוא החייאה רשמית של פונג מחברת אינפוגרם - בעלת הזכויות על מותג "אטארי", שהפסיק להתקיים כחברה עצמאית מזמן. באינפוגרם מעוניינים לקדם את מוסד המשחק האקראי והמשפחתי - משחקים שמספר גדול יותר של אנשים יכול להתחבר אליהם ללא ניסיון מיוחד או השקעת כמויות גדולות של זמן. אחד מהכיוונים שהחברה מסתכלת עליהם הוא משאבי הרטרו שנמצאים ברשותה תחת מותגים כמו "אטארי", שכוללים עקרונות משחק פשוטים, מוכרים ומוכחים. "פונג" החדש נוצר למעשה בחברת Hasbro לפני כשנה וחצי, אותם אינפוגרם קנו מאז. עכשיו הם הוציאו אותו מחדש במחיר מצוין.

אותה גברת אבל מועשרת

"פונג" החדש הוא גרסה משודרגת גרפית, מועשרת אופי, ומלאת גיוון למשחק הקלאסי. אי אפשר להאשים מישהו אם יש לו ספקות לגבי אורך החיים של משחק שהעיקרון שלו פשוט עד לעורר חשד - לחבוט כדור (שהפעם נראה כמו כדור…) מצד לצד. אבל המתכננים של "פונג" הכניסו לתוכו מבחר כל כך גדול של וריאציות והפתעות, עד שלוקח הרבה שעות לגלות את כל מה שיש בו, שלא לדבר על לשלוט בדקויות משחק.

בשלבים הסטנדרטיים העיקרון זהה. המחבטים הפעם הם ישויות תלת-ממדיות עם נפח ותחושת אלסטיות מספקת, ושדות המשחק הם רבים ומגוונים: מגרשי כדורגל, שדות קרח, מקדשים אצטקיים, חוף הים ועוד. הגרפיקה די פלייסטיישנית ולא חדה כמו שהייתה יכולה להיות, אבל חשובות מהחדות הן תחושת המהירות החלקה והאופי הקומי שהיא יוצרת בהצלחה. הסאונד קצבי ומשעשע, ותורם להתלהבות.

שליטה טובה, מגוון

בסוד הכיף של "פונג" החדש נמצאים השליטה הטובה, תהליך ההתקדמות דרך המשחק והגיוון. בקשר לשליטה: הכדור והמחבטים נעים באופן משכנע ומדויק, וגם במהירויות גבוהות, כשאתה לא מצליח להחזיר כדור אתה מקלל את עצמך ולא את המשחק. ראיתי ביקורת אחת ברשת שקטלה את המשחק בגלל שאי אפשר לשלוט בכיוון של הכדור. שטויות. זה נכון שלא כמו במשחק המקורי, הזווית שבה הכדור ייחבט לא תלויה בנקודה על פני המחבט שבה הוא פוגע. ב"פונג" החדש שמים זווית על תנועת הכדור ע"י הנעת המחבט לכיוון הנגדי תוך כדי חבטה. זה אולי מעט קשה יותר, אבל גם אינטואיטיבי ומספק יותר.

"פונג" בנוי מבסביבות 30 משחקים שונים, שלכל אחד 3 וריאציות, דבר שנותן לנו קרוב למאה אתגרים להתגבר עליהם. רוב המשחקים מוצלחים, ושונים מספיק זה מזה בשביל לשמר עניין. כדי להפוך את המשחק למתגמל יותר, רק משחק אחד נגיש לאחר התקנת המשחק, וצריך לפתוח משחקים חדשים ע"י צבירת "מטילי זהב", הפרסים ש"פונג" מעניק על הפעם הראשונה שמנצחים סוג משחק. מערכת ההתקדמות בנויה באופן מאוזן: מצד אחד, לא צריך לנצח בכל המשחקים הפתוחים כדי לפתוח משחק חדש. אם לא אוהבים או לא מצליחים בסוג משחק אחד, אפשר לחזור לוריאציה של משחק קודם שעוד לא ניצחתם ולהרוויח בה את מטילי הזהב שדרושים לדילוג מעל המשחק המכשיל. מצד שני, זה מספיק קשה להתקדם כדי שתחושו תחושת סיפוק כשאתם מתקדמים עוד שלב בדרך לאתגר הסופי. "פונג" גם מבטיח פתיחה של כל מיני בונוסים ברגע שמרוויחים מספיק "זהב" בשביל לצבוע את הלוגו של "אטארי", שמשמש במשחק כסמן רמת הנצחון הכללית שלכם. אני לא יכול לספר לכם על הבונוסים, כי לא הגעתי אליהם עדיין, אבל הבנתי שאחד הוא שחזור מדויק של משחק הפונג המקורי, לאוהבי נוסטלגיה.

חלק אינטגרלי מרוב המשחקים מהווים הפאוור-אפס, כוחות מיוחדים שנודדים על המגרש כסביבונים. כדי לאסוף אחד כזה, צריך לפגוע בו עם הכדור, מה שגורם לו להתחיל לנדוד לכיוון הצד שלכם. חלק מהאוסף הגדול של כוחות מיוחדים: חבטה חזקה שצריך לתזמן טוב והיא שולחת את הכדור לדרכו במהירויות על-קוליות; המגרש מוטה לצד של היריב, דבר שמגייס לעזרתכם את כוח המשיכה; המחבט שלכם מקבל את היכולת לתפוס כדור ולהחזיק אותו תוך כדי תנועה.

לא כל המשחקים נשארים נאמנים לעיקרון המקורי, יש כאלה שחורגים ממנו במידות שונות. רק מספר דוגמאות בשביל לתת לכם מושג לגבי היצירתיות שהושקעה בהם: באחד מהמשחקים, פינגווינים מהלכים על משטח הקרח שמתפקד כמגרש, ופגיעה בהם גורמת להם לנקיטת פעולת תגמול - שילוח כדור קרח שמתווסף למשחק, כך שתוך מספר שניות אפשר להגיע לארבעה-חמישה כדורים מתעופפים על המסך; במשחק אחר קבועים ברצפת המגרש מאווררים שיוצרים מיני-הוריקנים סביבם ומטלטלים באלימות כדור שנקלע לרדיוס ההשפעה שלהם; משחק שלישי, הפעם לשחקן יחיד, דורש שתפגעו בבלונים שנמצאים בזירה כדורית בלי שהכדור יפול ממנה החוצה; ומשחק נוסף הוא מעין הוקי שולחן - כל משחקון מתחיל עם דיסקית הוקי גדולה באמצע המשטח, וצריך לפגוע בה עם כדורים כדי להעיף אותה לגול של הצד השני.

החורים שברשת

לא כל המשחקים מעניינים, אבל זה מובן ונסלח בהתחשב במספר שלהם. כמה מהם יותר קל לעבור ע"י הטעיית שחקן המחשב בצורה זולה, ולא בעזרת כישורי משחק של ממש. הכי גרוע זה אולי חוסר האנושיות של שחקן המחשב: במקום ליפול על כדורים מהירים וחדי זווית, כמו שחקן אנושי, הוא דווקא מצטיין באלה ונפסל על שטויות, דבר שמדגיש את יכולת המשחק הדפנסיבית של השחקן האנושי על פני האופנסיבית. ז"א, כשאתם מקבלים נקודה מול המחשב, אתם מרגישים שזה יותר בגלל שהחזקתם מעמד בהתקפות שלו מאשר בגלל שאתם יודעים להתקיף טוב. זו הכללה כמובן, ולכן היא לא מתייחסת לכל המשחקים. היא כמובן לא רלבנטית למצב משחק של שני שחקנים אנושיים, הנתמכת ע"י רוב הווריאציות.

שווה

"פונג" הוא משחק של הנאה פשוטה וממכרת גם ליחיד וגם להזדמנויות חברתיות. הוא מתאים לתקופות משחק קצרות של חצי שעה עד שעה כל פעם, ובשביל רוב האנשים זה יקח כמה שבועות טובים ויותר עד שהם יגלו את כל מה שיש לגלות בו. מומלץ, במיוחד בהתחשב במחיר 90 השקלים בו הוא נמכר בארץ.