הורי הנער שהתאבד: "מי מגדל מפלצות כאלה?"

עשרות קרובים וחברים של הנער בן ה-16 שהתאבד בעקבות גלישה בפייסבוק הגיעו אחר הצהריים (יום ד') לבית משפחתו. אמו של הנער סיפרה כי נחשפה להודעות הקשות שקיבל מחבריו ברשת החברתית, בהן כתבו לטענתה כי הוא כלב, וכי הם אינם רוצחים אותו רק משום שהם "מצער בעלי חיים".

"אני רוצה לדעת מי האם היהודייה ששולחת כאלה מפלצות לבית הספר", אמרה האם בבכי, "יש לי כעס על ההורים

שמגדלים בבית מפלצות כאלה שמסוגלות לאמלל ילד כל-כך טוב ולשדל אותו לעשות דבר כזה". במשטרה לא מאשרים עדיין את החשד שהודעות בפייסבוק הן שגרמו לנער לשים קץ לחייו, ומדגישים כי הנושא נמצא בחקירה. הן העובדה שדף הפייסבוק בחדרו נמצא פתוח, והן ההודעות שנרשמו בו ובהמשך נמחקו - עוררו חשד שזה היה המניע.

כשהיא אוחזת בידה האחת את בעלה הדומע, וביד השנייה מחבקת את תמונתו של בנה, סיפרה האם כי בנה היה ילד טוב לב. "הוא לא שתה ולא עישן, ואפילו כשהציעו לו לעשן נרגילה הוא טלפן אליי ושאל אם הוא יכול לקחת שכטה. אין עוד ילדים כאלה", קוננה. היא סיפרה כי סבל מבעיות בריאותיות, וכי בגיל 3 חלה, הפך משותק עם מום בלב, ולא יכול היה ללכת. "הוא זה שבא ואמר לי 'אמא, אל תדאגי, יהיה בסדר', ולימד את עצמו ללכת'".

האם בטוחה שדבר מה פתאומי גרם לנער לבצע את הצעד הקיצוני: "רק שעה לפני כן הוא אמר לי שהכל בסדר איתו. בבוקר, כשהורדתי אותו בית הספר הוא ביקש ממני לספר אותו, והזמין חבר הביתה, כך שאין לי ספק שהוא לא תכנן את זה... חברים סיפרו לי ששידלו אותו לעשות את המעשה".

ההורים סיפרו כי לאורך השנים הוא סבל מהקנטות משום שהיה נמוך: "תמיד היו קוראים לו גמד ומציקים לו. ידענו באופן כללי על ההצקות, אבל לא ידענו עד כמה זה השפיע עליו. ביקשנו שיספר לנו, שידבר איתנו, אבל את הרוב הוא שמר אצלו. הוא אמר לנו שהכל בסדר איתו, אבל ידענו שקשה לו עם נושא הגובה". האם סיפרה שלפני חודש זרק ילד קלמר על מצחו: "כשלקחתי אותו מבית הספר, הוא כבר סלח לו".

האם לילדים: ספרו להורים, הם תמיד יעזרו

גם חבריו של הנער סיפרו שנערים אחרים הקניטו אותו בשל קומתו הנמוכה והנכות ממנה סבל, ושעלבונות כאלה נכתבו גם בפייסבוק. "כל דבר קטן זה כמו סיכה בלב, ובסוף הכול מתפוצץ. הוא עשה את זה בגלל החבר'ה שהקניטו אותו, אלה לא חברים, אלה אויבים", אמר אחד מהם.

למרות הכל, גם הם הדגישו כי היה נער חייכן ושמח. "דיברתי איתו יום לפני כן, והוא אמר שהוא מאוד מתגעגע אליי. לא היו עוד ילדים חמים ואוהבים כמוהו", סיפר חבר אחד. "דיברנו בשבוע האחרון על בית הספר שלו, והוא אמר שהוא נהנה שם והסתיר מכולם. הוא היה סובל, ולא מראה את זה". חבר אחר נזכר: "אמרתי לו שאם הוא צריך עזרה שיתקשר, אבל הוא היה סוג כזה של בן אדם שעושה הכל בשביל כולם, אבל לא יודע לקבל עזרה בשביל עצמו".

אמו של הנער סיפרה כי חלם להיות לוחם, אך משהבין כי בשל הבעיות הבריאותיות שלו לא יוכל להגשים את שאיפותיו, החליט ללמוד במסלול שיאפשר לו להתגייס לתפקיד איכותי בחיל האוויר. מלבד זאת אהב כדורגל, אהד את מכבי חיפה, ונהג לרכוב על סוסים ולשחות בבריכה.

חברת משפחה שהגיעה לנחם אמרה כי התאבדותו היא עוד תסמין של אלימות הנוער. "היום הכול זה 'בוא נסגור את

זה בכאפה', 'בוא נלך אחד על אחד'. זה היה ילד שצריך היה להתאמץ כדי לא להסתדר איתו. אם לכל אחד מאתנו היו מעט מהתכונות שלו העולם היה נראה אחרת", אמרה. היא לא חסכה ביקורת גם ממערכת החינוך, והזכירה כי מנהל בית הספר של הנער הגיע ואמר שאיבד חיילים במלחמה - אבל במקרה הזה כשל. 

גם האם הביעה כעס על שאיש מהמורים לא ראה את המתרחש. "אני יושבת כאן איתכם רק כי הבטחתי לו בהלוויה שמעכשיו אהיה שגרירה של הילדים הטובים והשקטים, כי המחנכים לא יודעים לקרוא את המציאות בבית הספר", אמרה. היא פנתה אל אותם ילדים: "הייתי רוצה שכל הילדים שחווים ולו את הדבר הקטן ביותר שמפריע להם בבית הספר יפתחו את הפה ולא ישמרו עמוק בלב. ספרו להורים מה עובר עליכם. הם האנשים הכי קרובים לכם, ותמיד יידעו איך לעזור לכם".