"גם אם אין שום סיבה אמיתית לרכשו, "גלורי בוקס", האוסף האלטרנטיבי החדש מבית הליקון בשיתוף גלגל"צ, מאגד בתוכו שירים מצוינים. הוא כולל להיטי ענק של המאניק סטריט פריצ'רס, הסטון רוזס, מאסיב אטאק, פאלפ, האוס אוף לאב, הקיור, אייר (רשימת בעלי השירים המוצלחים יותר), לצד להיטים קטנים וגדולים של בואי, הפיקסיז בלר, פאלפ, דאוס ועוד.
במובן מסוים, "גלורי בוקס" הוא אוסף שמפענח את הקוד הגנטי של חובב האלטרנטיבה הישראלי: רובו מורכב ממלנכוליה בריטית, צלילי גיטרות מעוותות-אך-עדינות, לעתים אקוסטיות, קלידים רכים כחמאה, שירה קפואה ועדינה, והכל מאוד, אבל מאוד, מלודי. רוב השירים (למעט "Disilision " של "באדלי דראון בוי" ו"מה את רוצה ממני" העילג של מונקו) נשענים על מהירות ביניים נעימה שמתמזגת עם כל פעולה אחרת של היומיום, מה שהופך אותו לתרופה האולטימטיבית, איך לא, לחום ולצרות היומיום של המאזין הישראלי. זה הקו שמנחה את התחנה מיפו מזה שנים וזה - כך מתברר שוב ושוב - עובד. אי אפשר להתווכח עם זה.
לזכות האוסף ייאמר כי הוא מנפק מספר קלאסיקות פופ, הלקוחות מאלבומים פושרים למדי (כמו "היא זורחת" של "ההאוס אוף לאב"), מה שמונע מהמאזין את המפגש הלא נעים עם אלבומי האם המיותרים. כמו כן, הוא מחבר סאונד הומוגני שמקל על ההאזנה למוצר שמייצג תקופה, ולא מספר שירים התלושים אחד מהשני, אם כי ההכללה של "שיר אהבה" של "הקיור" מיותר עד כדי מיאוס. שיר זה כנראה ייזכר כאחת הדוגמאות הטובות ביותר לחוקרי תרבות שינסו לבדוק את יכולתן של השמעות רדיופוניות לרדד שיר פופ טוב עד לזרא.
למרות כל זאת האוסף, איך אומר זאת בעדינות, מיותר. מדוע? עניין לוגי פשוט: כל עוד אתם מאזינים לגלגל"צ, לא תוכלו להימלט מהשירים האלה בפקקים או בכל מקום אחר. אחרי הכל, הם כבר חונקים את האוויר ויעשו זאת לאורך כל התקופה הקרובה הבאה עלינו לטובה. ואם אתם לא נמנים על מאזיני הרדיו הישראלי של אמצע הדרך, אז עולה השאלה הבלתי-נמנעת: בשביל מה אתם צריכים את זה?
● חדש ב-ynet: אפליקציית תרבות ל
אייפון ול
אנדרואיד
