חוות רכיבה על סוסים

יש סוסים שמדברים עברית, מתברר. למשל לותר, סוס רכיבה בגוון חום-שוקולד, סבלני כמו סיני זקן, שמגיב בצייתנות להוראה עכשיו לא אוכלים עשב, לותר, תמשיך לכיוון המטעים. הסוס בן החמש צונף קלות, מרים את ראשו וממשיך לפסוע בין הטרשים. צריך ללטף סוס, מסבירה יערה מחוות ורד-הגליל, אבל חשוב לתת לו להבין מי הבוס. היא עצמה כמעט נולדה על סוס, ויודעת לדבר אליו (ולא ללחוש...) כמו שהיא משוחחת עם ידיד. אבל על פי הגדרתה, סוס, שלא כמו כלב, הוא לא ידיד לאדם.

רכיבה היא ענף ספורט שתמיד נהנה מהילת זוהר, לפחות בישראל. כמעט כל הילדות הקטנות למדו בלט ונגינה על פסנתר, אבל רק בנות עשירים רכבו על סוסים, ובנות האלפיון העליון קיבלו אפילו סוס במתנה ליום-ההולדת. בצד כל אלה שיש להם מלתחת-רכיבה מוקפדת, סוס פרטי שגדל בפנסיון ושעות רכיבה שנצברו בסופי-שבוע במרכזי רכיבה מהודרים, יש קיבוצניקים ובני מושב הדוהרים על סוסים במכנסיים וחולצת-עבודה, מטפלים בחיה הסבלנית ביד מאומנת ומכירים כל משעול בדרך לכנרת. אלה גם אלה נפגשים בעיקר בסופי-שבוע ובחופשות-חג, בורד-הגליל, בכפר-סאלד, במלכיה שבצפון ובעשרות חוות-רכיבה אחרות, כשמאחדת אותם חיבתם הגדולה לסוסי-רכיבה.

לא ידענו עד שלא ניסינו. מעל גב הסוס הכל נראה אחרת. קשה לתאר את השלווה הנסוכה במהלך הרכיבה בטבע. הנקישה הקצובה של פרסות הסוס נמהלת בציוץ ציפורים ובריח משכר של אדמה. הגוף הופך קל וחסר משקל. מתנועע קלות על האוכף, גבוה, כאילו צמחת בעוד מטר, אתה מרחף במורדות הרים ומשתלב בטבע המארח שפני-סלע מתרוצצים בעליזות בין טרשים, להקות צבאים, חזירי בר, שועלים ונמיות. אתה מפלס דרך ממרומי גב הסוס בין עצי פרי, שיחים ופרחים, חוצה נביעות מים קטנות, חותר בין הרים וקניונים, מגלה מפלים קטנים, עוקב אחר פרפרים מרהיבים ומריח תאנים.