שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוני המעגל בנווה צדק
    במוזיאון נחום גוטמן מתקיימת תערוכת צילומים שעוסקת בשכונות הראשונות מחוץ ליפו. האוסף המלא ראה אור בספר 'חמדת לבי', שהוציא האמן חוני המעגל

    במוזיאון נחום גוטמן שבנווה צדק, מוצגת בימים אלה תערוכה מקסימה של צילומים בנושא השכונות מחוץ ליפו, פרי עבודותיו של חוני המעגל, יליד השכונה הסמוכה, נווה שלום. חוני המעגל תעד במשך עשרות שנים פינות נשכחות בנווה צדק ובשכונות הסמוכות אליה, וכן הרבה טיפוסים שגרו בהן. התערוכה היא המשך להוצאת ספרו, 'חמדת לבי' (הוצאת ידיעות אחרונות), המכיל עשרות מצילומיו שמלווים ברקע היסטורי (בסיוע החוקרת שולה וידריך).
    מתברר כי הצגת התערוכה במוזיאון גוטמן איננה מקרית, כמו שמסביר מנהל המוזיאון, יואב דגון. לדבריו, אכסניית המוזיאון מתאימה לתערוכה בגלל מיקומו של המוזיאון בלב נווה צדק. ואם לא די בכך, הרי שנחום גוטמן גר בשכונה עם בואו לארץ ישראל.

    הבית שבו גר ברנר

    מוזיאון נחום גוטמן היה ידוע לפני כן כ'בית הסופרים'. בנווה צדק ובנווה שלום גרו בראשית המאה אנשי רוח רבים כמו הסופרים יוסף חיים ברנר, ש"י עגנון, דבורה ברון, אשר ברש ואחרים. בבית ברחוב רוקח 21, שהיה ידוע גם כ'בית הפועל הצעיר' (שם שכנה מערכת העיתון הסוציאליסטי-ציוני), גרו בשכירות בתקופות שונות הסופרים דבורה ברון, ברנר ויוסף אהרונוביץ. שנים רבות עמד הבית עזוב ומט לנפול עד שהפך לסכנה של ממש. העירייה ביקשה להרוס אותו אבל בלחץ תושבי השכונה ושוחרי שימור אתרים, היא נסוגה מכוונתה.
    לפני כמה שנים שוקם הבית, בסיוע קרן תל אביב לפיתוח ומשפחת פרגמנט, והפך למוזיאון נחום גוטמן. המבנה חזר לעברו, כולל רצפה מצוירת משוחזרת ותריסי עץ כחולים, אפילו פנים המעלית שהותקנה בבית היא בעלת אופי של פעם. במקום מוצגים באורח קבע ציוריו של גוטמן (אותם תרם בנו) שמת ב-1980 וכן אגף לתערוכות מתחלפות. את הבית שיקם האדריכל רוני זייברט ועיצוב הפנים נעשה בידי דוד גל.

    שם של אדם הגון

    בפתיח לספר 'חמדת לבי' כותב הסופר שלמה שבא: "אמו (של חוני המעגל – ד.ה.) קראה לו חוני המעגל, כך סיפרה לי, כשהיא עומדת בחצר ביתה בנווה שלום, בין השיחים והשרכים וזמרות הגפן והכביסה התלויה על חבלים, כיוון שרצתה לתת לבנה שם של אדם הגון, וישר, וצדיק, ועושה טוב לכל".
    הצילומים הרגישים והנדירים מפגישים את הצופים עם מה שהיה ומה שנותר בקושי בשכונות נווה צדק, נווה שלום, המושבה האמריקנית, מנשייה, מחנה יהודה, יפה נוף ('בלה ויסטה'), אוחחה, השכונה הגרמנית ואלהאלה, מחנה יוסף ואהל משה. בפתיח לכל פרק מצוי סיפורה ההיסטורי של השכונה.
    בצד צילומי האתרים והבתים, אוסף של צילומי דמויות, שהן יצירות רגישות ומסקרנות (רק חבל שהצלם לא מציין בכולן את שמות המצולמים ובאיזו שנה צולמו). את האוסף מכנה האמן 'הגלריה הלאומית לדיוקנאות'. הצילומים נעשו בשיטת מונוטייפ, כלומר, הזרקת מחשב על בד שנותנת תחושה של ציור.
    אחד מהצילומים, הקושרים בדרך נוספת את חוני המעגל לגוטמן, הוא זה של הבניין בקרן הרחובות שלוש ועין-יעקב הידוע בשם 'האוטונומיה הרוסית'. המבנה שימש בראשית המאה בית הספר לבנות של רשת 'אליאנס'. הכינוי ניתן לו מפני שרוב מוריו היו יוצאי רוסיה. המורים גרו בקומה התחתונה והכיתות היו בקומה שמעל. בין הדיירים היתה גם משפחתו של גוטמן. אביו, הסופר ש. בן ציון, היה מורה לעברית בבית הספר.
    פרק נוסף בספר, שיש לו גם ייצוג בתערוכה עוסק בבתי הכנסת של השכונות, חלקם הרוס ועזוב, כמו למשל בית הכנסת 'מראות סולם' ברחוב רוקח (ממול למוזיאון גוטמן). דגון מספר כי הציע לעירייה לשקם את בית הכנסת ולהפוך אותו למוזיאון לתולדות נווה צדק, אבל בינתיים המקום מוזנח ומשווע לשיקום.
    זו תערוכה קטנה שמשאירה טעם של עוד, אותו ניתן למצוא גם בספר. אסור להחמיץ את תמונת אמו המנוחה של הצלם וכן את תמונת הילד היושב על אחד מגגות השכונה, ומשקיף אל הים. לכו לראות, אני בטוח שאחר כך לא תעמדו בפיתוי ותרכשו את הספר. התערוכה תימשך עד ראשית פברואר.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חוני המעגל בנווה צדק"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הבית עמד עזוב ומט לנפול עד ששוקם והפך למוזיאון נחום גוטמן
    הצילומים מפגישים את הצופים עם מה שהיה ומה שנותר בקושי בשכונות
    צילום חוני המעגל
    אסור להחמיץ את תמונת הילד היושב על אחד מגגות השכונה ומשקיף אל הים
    צילום חוני המעגל
    מומלצים