כבודו מחזיר את המחשב

- שני החלקים הראשונים בסדרת סיפור מעצרו של משה הלוי ("הלמו") - תחת הלשונית למטה



בית משפט השלום בעכו
בש 1060/02
בפני כבוד השופט ג'מיל נאסר
תאריך: 16.01.2002

בעניין:

משה הלוי ע"י ב"כ עוה"ד משה וייסברג - מבקש
נגד
מדינת ישראל - משיבה

נוכחים:

המבקש: נוכח
ב"כ המבקש: עו"ד וייסברג
ב"כ המשיבה: רס"ב מאיר לוי

פרוטוקול

ב"כ המבקש: חוזר על הבקשה. אבקש להעלות את השאלה אם בכלל נופק צו לתפיסת המחשב. אני מגיש לביהמ"ש העתק מצילום של הצו מתוך תיק בית המשפט. אני מפנה את תשומת לב בית המשפט שלא מסומן ע"ג ההחלטה הנ"ל אם לקבלה או לדחותה. אין נימוקים, אין הנחיות לגבי חיפוש אם נערך בפני עדים אם לאו ואלה פגמים מהותיים. צילום הצו הוגש וסומן נ-1.
אנו חושבים שהצו הונפק ע"י הטעיית בית המשפט. המשיבה טענה כי לא מדובר באיש מקצוע ושטענה זו לא הועלתה בפניה במהלך החקירה. אני מגיש העתק פרוטוקול הדיון מיום 27.12.2001 בתיק מעצר 4187/01 שבו צויין כי המבקש הינו איש מחשבים. הפרוטוקול סומן נ2. וטענת המשיבה כי טענה זו לא הועלתה הינה הטעיית בית המשפט.
גם אם הצו חוקי וגם אם הוצא לא ע"י הטעיית בית המשפט, היה על המשטרה להעתיק את הדיסק הקשיח מתוך המחשב, זוהי פעולה שאורכת שעתיים בלבד במקרה שהדיסק גדול מאוד, ולהחזיר את המחשב למבקש. כך קובע חוק המעצרים (מעצר וחיפוש) וגם מופיע בחוק החתימה הדיגיטלית לגבי עבירות מחשב, שהראיות לקיומן או לאי קיומן מצויות במחשב. בהמשך אגיש פסיקה אמריקאית.
המשיבה טוענת כי לא מדובר בעסק ומפנה לדיני ראיות ומס הכנסה.
אני מתייחס למכתב של המבקש - אני מפנה את תשומת לב בית המשפט לסעיף 1 שורה 3 למכתב. המבקש סיים בסוף דצמבר קורס מקצועי בתחום המחשבים. אני מצרף תעודת בוגר אוניברסיטה בתחום המחשבים וגיליון ציונים, סיים קורס מקצועי, קורות חיים, הפנייה לעבודה בתחום מחשבים מטעם שירות התעסוקה ודחיות פניות לעבודה.
במכלול הדברים נראה כי מדובר במומחה מחשבים שזהו משלח ידו. בעת ביקור המשטרה כאשר נתפסו המחשבים, החוקרים יכלו לראות ספריות עמוסות ספרים בתחום המחשבים וזוהי הכשרתו, משלח ידו הראשי, אף כי כעת הוא מובטל. הוא סיים את לימודיו בסוף 2001 וטרם פתח תיק עוסק מורשה במע"מ שלא יראה כאילו עשה זאת לצורך הדיון.

ב"כ המשיבה:

המחשב דרוש לנו לצורכי חקירה. ישנה תלונה של אישה על כך שהוא איים והטריד אותה במתקן בזק באמצעות המחשב. התלונה היא מיום 10.12.2001. מדובר בשני מחשבים. המחשב נתפס ב 27.12.2001. אני מציג בפני בית המשפט מכתב באיש המחשבים שלנו.
לגבי חוקיות הצו - אני מציג את הצו המקורי. משך הזמן הדרוש לנו לבדיקת המחשב הוא מספר ימים. לאחר שהמחשב ייבדק, לא תהיה מניעה להחזיר את המחשב. אינני יודע מתי תחל בדיקת המחשב.

החלטה

בפניי בקשה לחייב את המשטרה להחזיר לידיו של המבקש שני מחשבים, שהם בבעלותו ואשר נתפסו לצורכי חקירה.
יש בפניי מספר לא קטן של טענות לביסוס הבקשה ומגד לדחייתה. אינני רואה צורך לדון ולדוש בכל הסוגיות הנ"ל מהסיבה כי נחה דעתי לקבוע שאין הצדקה להמשיך ולהחזיק את המחשבים הנ"ל, אשר נתפסו ביום 27.12.2001, ואשר לא הובא בפניי נתון מתי החלה בדיקתם בפועל, כאשר ממכתב החתום על ידי בודק המחשבים של המשטרה - תמיר ארד - הפעולה "יכולה לקחת ימים מספר". כולנו נסכים כי חלפו יותר מאשר "ימים מספר".
ב"כ המשיבה לא ידע להציג בפניי נתון - מהו פרק הזמן שצורכי החקירה מחייבים את המשך החזקתם של המחשבים ע"י המשטרה.
אני מורה בזאת למשיבה למסור בידי המבקש את שני המחשבים וזאת עד לא יאוחר ממחר - 17.01.2002 שעה 15:00.
ניתנה היום, ג' בשבט תשס"ב (16 בינואר 2002), במעמד הצדדים.

ג'מיל נאסר, שופט

(סיום הפרוטוקול)