מתנה משמיים

חוץ. רחוב ראשי בלוד - יום.

אוֹטָרִי עומד על קצה המדרכה. ידו מושטת לאוויר. מונית סטיישן לבנה עוצרת לפניו. הוא מתכופף לחלון.
אוטרי: מגיע לתל אביב?
הנהג: זה יעלה לך שתי לירות.
אוטרי מתיישב במונית מאחור.

פנים. מונית נוסעת - יום.

הנהג: איכפת לך שאני אקח מישהו בדרך?
אוטרי: כמה יצא לי מזה?
הנהג: חצי לירה.
אוטרי: אתה תעשה עוד לירה ואני אקבל שירות במקום ספישל?
הנהג: כדאי לך, הרבה חתיכות מגיעות עכשיו לתל אביב.
אוטרי: אני מת להשתין.
(פותח את הרוכסן ומוציא את הזין).
איכפת לך שאני אשתין פה?
הנהג: הלו, הלו (עוצר את המונית). זה לא בית שימוש פה, אני מסיע את המשפחה שלי באוטו הזה.
אוטרי: זה גם לא בית זונות, אז תישאר נהג.
אוטרי סוגר את הרוכסן. הנהג חוזר לכביש.
הנהג: לאן אתה רוצה בתל אביב?
אוטרי: סע למסעדה הכי טובה שאתה מכיר. אני מזמין.
הנהג: תודה. אני לא אוכל באמצע העבודה על חשבון הלקוחות.
אוטרי: אני לא לקוח. אתה חבר שלי.
אוטרי מוציא ארנק מהכיס, שולף מארנק עשרים לירות ומושיט לנהג.
הנהג: אין לך כסף קטן?
הנהג מפשפש בקופסת העודף המונחת לצדו.
אוטרי: שמור את העודף בשבילך!
הנהג: אתה נותן לי טיפ שמונה עשרה לירות?
אוטרי: אחרי הארוחה נקנה מתנות ליאה ותאה שלי וניסע לאור יהודה.
הנהג: תוכל אתה. אני אחכה לך במונית.
אוטרי: אני לא יכול לשבת לאכול לבד שמישהו מחכה לי. אתה תוכל איתי או שתעצור פה ואני אקח נהג רעב.

חוץ. תל אביב, מסעדה - יום.

המונית חונה לפני המסעדה. אוטרי והנהג יושבים בפנים.

פנים. מסעדה - יום.

מסעדה קטנה ומפוארת. שני מלצרים עומדים בהיכון לפני המטבח. שארית הקינוח מונחת לפני הנהג המתענג על סיגר.

פנים. שירותים - יום.

אוטרי שוטף את פניו ומסתרק.

פנים. מסעדה - יום.

אוטרי יוצא מהשירותים. הוא שתוי מעט. הוא מעיף מבט בסועדים וניגש לשבת מול הנהג.
הנהג: אני כל כך מאושר שאני לא מסוגל לזוז.
אוטרי מוציא את הארנק ומניח אותו על השולחן לפני הנהג.
אוטרי: קח את הארנק וחכה לי בחוץ.
הנהג: איך תשלם, אם אני אקח לך את הכסף?
אוטרי: אני הולך לזיין אותם. הם הגישו לנו אוכל טעים בשביל לתקוע לנו מחיר. חבל שתסתבך גם אתה. חכה לי במונית.
הנהג מציץ בארנק. הארנק מלא בשטרות.
הנהג: אתה לא פוחד שאני אברח לך?

הקטע מצורף לתסריט של "חתונה מאוחרת" שיצא בימים אלה בהוצאת "כתר"