מוות נוסף ב'עין המערה'

עופר גורני (29) מערד טבע אתמול למוות במערת מים מסוכנת בדרום.

התאונה אירעה כאשר קבוצה של חמישה מטיילים נסעה ל'עין המערה' – מערה ובה נקבת מים, הנמצאת דרומית להר חריף, באיזור גבול מצרים. המקום מסוכן ביותר וב-15 השנים האחרונות נהרגו שם שלושה מטיילים.

חברי הקבוצה היו בדרכם להר כרכום ובדרך הם עצרו לארוחת בוקר ליד 'עין המערה'. לדבריהם הם לא התכוונו כלל להיכנס לתוכה, אולם אחד מהם, עופר גורני (29), גילה את המערה והחליט להיכנס פנימה. חברתו רצתה תחילה להצטרף אליו אולם שינתה את דעתה בגלל המים הקרים.

החברה, גאולה בן-ישראל (29), סיפרה אתמול, כי שניהם הלכו יחד לחפש את המערה, שעליה רק שמעו קודם לכן. "כשהגענו אליה החלטנו שאנחנו רוצים להיכנס. עופר היה עם פנס ועטפנו אותו בניילונים. עופר נכנס ראשון. הוא אמר שהמים קרים, החליק ונעלם. אני נכנסתי אחריו, אבל המים היו נורא קרים ויצאתי. קיוויתי שהוא יבין שאני לא אחריו".

גורני לא יצא משם, וכעבור זמן קצר הזעיקו חבריו עזרה. יחידת החילוץ של הר הנגב, בפיקודו של אייל יזרעאלי, הגיעה למקום עם יחידת צוללנים של צה"ל. שני צוללנים נכנסו למערה כשהם קשורים לחבלים שבידי המחלצים שנותרו בחוץ. הצוללנים איתרו את גורני כשהוא מחוסר הכרה וחילצו אותו בפעולה שנמשכה שעות. כשהוא במצב אנוש, הוטס הצעיר במסוק לבית החולים 'סורוקה'. הוא מת שם כעבור זמן קצר.

הכניסה ל'עין המערה' היא דרך מה שנראה מבחוץ כשלולית – מקווה מים קטן, שדרכו נכנס בדוחק רב אדם אחד. על הנכנס לצעוד בתוך מעבר צר, שבחורף הוא מלא כולו במים – עד מעל לראש – מרחק של כשמונה מטרים, עד לחלל המערה, שם הקרקעית קצת גבוהה יותר וניתן לנשום. אלא שההליכה במים נעשית בחשכה מוחלטת בגלל עכירות המים. מדובר במעבר קשה מאוד, המצריך מיומנות והכרה מוקדמת. הדבר המכשיל את קורבנות המערה הוא העובדה שההליכה בתוכה היא בחשיכה מוחלטת, עם פניות לכיוונים שונים.

מפקד יחידת החילוץ, אייל יזרעאלי, אמר אתמול, כי "אדם שנכנס פנימה מאבד תוך שניות את תחושת הזמן ואת חוש הכיוון. לצאת החוצה קשה מאוד בגלל הפתח הצר, ולהמשיך, למרות שזה מרחק קצר, זה נראה בלתי אפשרי. הלחץ רק מוסיף לבלבול והתוצאה היא טראגית".

יש לציין כי שלט שהוצב במקום, האוסר כניסה למערה, הוסר על ידי אלמונים.

רז ארבל, מנהל אגף התיירות במועצה אזורית רמת נגב, יצא באזהרה למטיילים שלא להיכנס למערה המסוכנת. לדבריו, בנוסף לסכנה, משמש המקום כמקור המים היחידי לבעלי חיים בכל האזור.