שלוש ארבע, על ארבע

יבואני ניסן אולי לא כבשו את כתר המשפחתיות 1.6 ליטר, לא נשלו משפחתיות מצליחות ממעמדן, ואפילו ויתרו מראש על תחום הסופר-מיני. אבל בכל הנוגע לשטח הם בהחלט יכולים להרגיש מרוצים. הם אמנם לא היו ראשונים לגלות כאן את נישת הפנאי, אבל הפכו מהר מאוד לסיפור הצלחה כאשר הציעו כאן את הטראנו במחיר נוח ושילוב מנצח של דיזל-אוטומטי. למעשה, הטראנו היה בשנים מסוימות אלוף מכירות בתחום, וגם בהמשך שמר על רמה נאה.
ומה על טנדרים? כאן סבלו יבואני ניסן מהצתה מאוחרת מעט, וסבלו בכל מקרה מהיעדר תיבה אוטומטית. אבל גם כאן, ולמרות החיסרון הבולט, רשם היבואן נתוני מכירות נאים בסך הכל. כך שברור איזו חשיבות מעניקים בניסן לרכב שטח על סוגיו. וזו בהחלט סיבה למסיבה לקראת פתיחת שנת הדגם - עם שלושה דגמים לשטח, חדשים או מחודשים.
כפי שסיפרנו בעבר, את שנת הדגם 2003 פותחת ניסן בהחלפה או לפחות שדרוג של כמעט כל מבחר כלי השטח שלה. הטראנו קיבל את המנוע הגדול והחזק של הפטרול בצירוף מתיחת פנים, טנדר הווינר קיבל מנוע חדש וחזק משמעותית, יחד עם הופעה חיצונית מעודכנת. ואל שניים אלה הצטרף אח חדש במשפחה, ה-Xטרייל. לפנים סקירה קצרה כולל התרשמות ראשונית.

טראנו II שלוש

הטראנו הוותיק הגיע אלינו לראשונה ב-93', ועד היום "עלו לכביש" המקומי 42,000 יחידות ממנו. לפי היבואן, מדובר במספר הגדול ביותר מבין כלי השטח המקבילים במהלך שנים אלו. לפחות שלושה מקצי שיפורים חשובים עבר הטראנו בינתיים, והנה אחנו עומדים מול הרביעי במספר. זה האחרון מציג חזית מחודשת, חישוקים קלים ונאים, ותא נוסעים מעודכן עם שינויים בלוח המחוונים ודיפון הדלתות. וכבר עתה כדאי להזכיר כי יתרון הטראנו היה כמעט תמיד מחיר תחרותי - וגם הדגם החדש ימשיך את אותו הקו.
אבל השינוי הדרמטי ביותר הוא כמובן שילובו של מנוע 3.0 ליטר הזרקה ישירה, היישר מחרטומו של הפטרול הגדול. זה מייצר הספק מרבי מרשים של 154 כ"ס ומאפשר עם תיבה אוטומטית ביצועי כביש נאים למדי מעל 160 קמ"ש, 14 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. במקביל, את מנוע ה-125 כ"ס המוכר (2.7 ליטר) נמשיך לראות מעתה רק בגרסה הידנית - מה שאומר כמובן שלמסת המכירות ידאג המנוע הגדול. כמובן שכיול מחודש של המתלים היה גם הוא חלק מהחבילה.
המחיר כאמור יישאר תחרותי, כאשר הטראנו 3.0 ליטר יעלה 200,000 שקלים בגרסה הקצרה או 210,000 שקלים בזו הארוכה. תמורת 10,000 שקלים נוספים ניתן יהיה לשדרג את רמת הגימור מ-SR ל-SE - הכוללת ריפוד ודיפון מעור, מערכת שמע מקורית (רדיו-טייפ-דיסק), ארבע כריות אוויר ותוספות קוסמטיות נוספות. גרסה זו, ביחס ללבושי העור הגדולים של המתחרים, תהיה זולה יותר. ומי שרוצה קצת יותר בזול יוכל לקבל את גרסת ה-2.7 הידנית במחיר של 175,000 שקלים. ניסן בכל מקרה מאמינים בהצלחה, וטוענים כי הם משוכנעים שיובילו את הקטגוריה השנה עם כ-1200 יחידות.
נסיון קצר עם הטראנו המחודש הוכיח במהירות כי תוספת הכוח בהחלט מורגשת. מעכשיו מומלץ להיות בעל רגל מחושבת על כביש רטוב בעיר למשל. מעבר לכך, כושר ההאצה המשופר ממשיך גם למהירויות בין עירוניות. מצד שני, רמת העידון והרעשנות של המנוע - בייחוד בהאצות - מאכזבת למדי. כמו אצל רבים מאחיו הקרביים, לא ניתן לשכוח לרגע באיזה סוג של נוזל הוא משתמש.
על אספלט נראה שנוחות הנסיעה שופרה, אך סיבוב קצר בשטח הוכיח כי יכולת שיכוך תנודות מתלה קדמי אינה מהגבוהות שיש. בעיקר על קפלי קרקע נוטה החרטום לנדנוד חריף. למרות זאת, אנשי ניסן לא היססו ובחרו נתיבים קשים למדי בהם שוב הוכיח הטראנו שכוחו עדיין במותניו בתיקול סלעים מקומיים. וכאן גם היה ברור שג'יפאים אמיתיים יחושו בחסרון האפשרות לנעילת דיפרנציאל.
עיצוב תא הנוסעים המחודש הוא אסתטי יותר, אך לא אהבנו את הדיפון דמוי העץ הפשוט והזול למראה של הגרסה היקרה. גם הפלסטיק נראה מעט זול ובעל תחושה חלולה, ותאי האכסון מלפנים אינם מצויים בשפע. אלה שישנם אינם מדופנים באופן כזה שימנע נפילת חפצים.

למנצח

מי שעוקב אחר שוק הטנדרים בישראל, יודע שמאבקי הכוח שם חשובים ביותר וכל כ"ס הוא סיבה מתאימה למודעת ענק חדשה בנושא "מי הכי חזק". וכאשר מדובר במאבקים על חודו של סוס, בהם הפרש בין 110 ל-115 כ"ס דרמטי מאד והופך מגנום למגה, נראה המהלך של ניסן ככזה שטורף את הקלפים.
כי עם 133 כ"ס, הווינר המחודש הוא בהפרש ניכר הטנדר החזק בעיר. איך זה יתבטא במכירות? הציפיות של ניסן עומדות על כ-300 כלים לשנה - צנוע אמנם, אך נובע מהערכה ריאלית של המצב הלא מזהיר בשוק. נכון, לווינר אין עדיין תיבה אוטומטית ובשוק הטנדרים, לפי הערכת היבואן, תגיע הדרישה לתיבה זו לכ-75% בשנת 2002 הקלנדרית. ואם ההערכה שלו נכונה, זה אומר שניסן תתמודד על כמות של 1000 כלים בסך-הכל.
כאמור, עיקר הסיפור בווינר המחודש הוא בהחלט מנוע הזרקה ישירה חדש, המייצר 133 כ"ס ו-31 קג"מ. זה אמור להדהיר אותו למהירות מרבית דמיונית עבור טנדר - 170 קמ"ש. אבל זה לא הכל כמובן. הטנדר של ניסן קיבל פנים חדשות ונאות מבעבר, המיישרות קו עם המראה החדש של כלי השטח של המותג. גם תא הנוסעים עבר מספר עדכונים, עם בורר הילוכים קצר יותר, הגה נאה מבעבר ומושבים משופרים. למרות תוספת הכוח ורמת אבזור עדיפה מול מרבית המתחרים, ישמור הווינר על רמת מחיר דומה. עם 160,000 שקלים, הוא נמצא במקום טוב באמצע בין המגנום של מיצובישי, ההיילקס של טויוטה ואיסוזו.
כבר בהתרשמות ראשונה קל מאוד להרגיש את תוספת הכוח לה זכה הווינר, וחובבי ההתמודדות עם מצבי החלקה בשטח יבואו על סיפוקם מיד. לכן גם היינו ממליצים על זהירות מונעת על כביש רטוב. נוחות הנסיעה, בעיקר מאחור, עדיין לא מלהיבה, זאת למרות שבניסן רסנו את נטיית הנדנוד העזה של הכלי. מלפנים המצב נוח ונעים מבעבר.

ה-X

אך הדובדבן בהשקה של ניסן היה כמובן ה-Xטרייל, שבניגוד לאחיו המוזכרים חדש לגמרי אצלנו, ומציג כניסה של היצרן לפלח שוק חדש וריווחי, בו מעולם לא התחרה. ה-Xטרייל מכוון להתמודד מול כלי 'כמו-שטח' עירוניים דוגמת הונדה CRV, טויוטה ראב 4 וסובארו פורסטר. הוא מגיע עם מנוע 2.0 ליטר החדש של ניסן, המייצר כאן 140 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית בלבד.
ה-Xטרייל יגיע בשתי רמות גימור, כאשר גם הפשוטה שבהן מצוידת לעייפה וכוללת גג נפתח ובקרת אקלים. המחיר הבסיסי עומד על 187,000 שקלים ותמורת 13,000 שקלים נוספים תקבלו את רמת האלגנס שכוללת גם עור ומראות מתקפלות. באופן תמוה במקצת, לפחות בחודשיים הראשונים זו לא תצויד בגג נפתח חשמלית. נהיגת התרשמות ראשונית תתפרסם כאן בקרוב.