ג'ון דיגוויד שורף את המועדון

ג'ון דיגוויד - MMII

ג'ון דיגוויד, אותה אושיית וינילים ששיגעה את קהילת הרייברים המקומית במשך שנים טובות, משנה כיוון. דיגוויד, שאיחד עם סשה את אוסף הווינילים ותיקלט איתו האוס מסביב לעולם, מוריד טורים. האוסף החדש שלו כולל קטעי צ'יל אאוט, ברייק ביט ואפילו האוס, אבל בהחלט לא חומר למועדונים. דיגוויד מנסה להדגיש סגנונות מוזיקליים שבונים את עצמם לאט-לאט, במקום "לתת בראש", ואולי זה מה שהופך את הדיסק הזה לנגיש ואטרקטיבי. אולי זה יתאים ללאונג'ים, אפשר לשים אותו מתחילתו ועד סופו ללא הפסקה בין קטע לקטע. ציון: 8. (הפצה: BNE)
אהבתם? נסו את "Organik" של רוברט מיילס.

Full On 6 - Trancewaves

בניגוד לדיגוויד, בוחר אייל ינקוביץ', להפגיז את המאזין במוזיקת טראנס אגרסיבית ומלודית, על טוהרת הכחול-לבן, באוסף שישי בסאגת אוספי ה- Full On. באוסף הוא מציג את אמני הטראנס המובילים לצד שמות חדשים ובלתי מוכרים (Sub6 בקטע מפתיע למדי), תוך הצגת השינוי הסגנוני שעבר על רוב אמני הטראנס. כך למשל עופר דיקובסקי (אופוריה) ברצועת קלאב-טרנס מלודית, יהל שרמן ברצועת פרוגרסיב מאכזבת ואינפקטד מאשרום ברצועה ניסיונית, קצת לא ברורה, שאולי מעידה על הכיוון העתידי של הצמד. בחירת הקטעים ומיקומם היא שיקול בל-יעבור, וינקוביץ', בניסיון של שנים, מצמיד בין קטע לקטע בצורה אחידה ומנפיק אוסף מהיר והולם בעיקר לשעות הבוקר. עם זאת, זהו אלבום סטנדרטי למדי. לצד 2-3 אמנים חדשים, כל השמות המוכרים והגדולים נמצאים פה, עם מגוון להיטים. מבחינת עיצוב העטיפה, קונספט קטן וחביב: במקום גרפיקה תלת ממדית מרשימה, חייזרים וציורים פרקטליים, על העטיפה תמצאו צילום של כל רצועה, מסודרת לפי סדר וצבע, כפי שהיא מופיעה בתוכנה לעריכת סאונד. חביב, אך לא מספק. ציון: 7 (הפצה: BNE)
אהבתם? נסו את האוסף UFS 3.

.