איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית?

"מאבק מתמשך בין עיריית ראש העין לרשות הגנים הלאומיים הקפיא את תוכניות השימור של האתר הארכיאולוגי מגדל צדק, והפך אותו למטונף ומסוכן לציבור", מסר ל"מה בפתח" בכיר בעיריית ראש העין.
שלט האזהרה: "הכניסה לאתר מסוכנת", מקדם את המבקשים לבקר במגדל צדק, מבצר מהתקופה הצלבנית שהוקם במאה ה-12, ומשמש כיום אתר ארכיאולוגי. המבצר שוכן בפסגתה של גבעה המתנשאת לגובה של 141 מטר מעל פני הים, דרומית מזרחית לראש העין, ומשמש נקודת תצפית מרהיבה לעבר מישור החוף וערי השומרון. דרך החתחתים המובילה למבצר זרועה פסולת בניין, שלדי מכוניות חלודים וגרוטאות מתכת. שלד המבצר עצמו נמצא במצב פיזי גרוע. קירותיו מתפוררים, ועלולים לסכן את המבקרים בו. באופן מפתיע, המבצר עצמו נקי.
"המחלוקת המרה בין העירייה לרשות הגנים הלאומיים נמשכת עשר שנים, ובעטיה מעולם לא יושמה תוכנית שימור מקיפה לאתר. עברייני איכות הסביבה הפכו אותו למעשה למזבלת הענק של ראש העין", מסר בכיר בעירייה. לפני כשנה נסגר האתר למבקרים.
"עד לסגירתו, פקדו את האתר עשרות אלפי מבקרים מדי שנה", מסר דובר רשות הגנים הלאומיים, "בחודשים האחרונים אף הצבנו במקום שומר וגדר בעלות גבוהה למניעת מעשי ונדליזם נוספים".
שטח המריבה הבעייתי משתרע על 2,000 דונם בשטחה המוניציפאלי של ראש העין, ובבעלות מינהל מקרקעי ישראל. שטח המבצר עצמו משתרע על 30 דונם בתוך המתחם ונמצא באחריות רשות הטבע והגנים. לטענת העירייה, בסיוע המינהל תוכנן להפוך את השטח לפארק לאומי, רעיון שלא התקבל יפה ברשות, שביקשה לקבל לידיה את השליטה במתחם כולו. הרשות מצדה טוענת כי עיריית ראש העין תכננה להקים במקום שכונת מגורים וקאונטרי קלאב, ולפיכך, התנגדה לרעיון.
ראש העירייה, יגאל יוסף, מסר בתגובה: "למעלה מעשר שנים אנחנו מנסים לפעול כדי לקדם את הפרויקט במתחם מגדל צדק. לאחרונה חברנו יחד עם מינהל מקרקעי ישראל כדי לפתח את האיזור. אני מקווה מאוד שרשות הגנים הלאומיים תרד מהעץ הגבוה עליו טיפסה, ותשתף פעולה לטובת קידום הפרויקט והצלת האתר המתפורר".
תגובת מנהל מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, יגאל ויינר: "אני מלווה חלק גדול מהתוכניות העתידיות לפיתוח הפארק ביחד עם מינהל קרקעי ישראל, כך שבשטח המתחם יהיה פארק פתוח לציבור, מבנה מסחרי ואמפיתיאטרון. ברור שהתוכניות יכללו גם את שיפוץ מגדל-צדק, הדובדבן שבקצפת, ולא - לא תאושר שום תוכנית".