צילום: אפי שריר
שמורת תל דן
ייתכן מאוד שאברהם אבינו עבר בשערה הקדום של העיר ליש, הלא הוא 'השער הכנעני' שנמצא במזרח השמורה. סיור בבירתה הצפונית של ממלכת ישראל. כתבה ראשונה בסדרה



משך המסלול: שעתיים עד שעתיים וחצי. אופי המסלול: טיול ברגל. איך מגיעים: נוסעים צפונה בכביש מספר 90, עוברים דרך קריית-שמונה, ופונים ימינה (מזרחה) בצומת מצודות לכביש מספר 99. נוסעים בכביש מספר 99, ובדרך חולפים על פני דפנה ושאר ישוב ומעט אחרי קיבוץ דן, פונים שמאלה בשביל אל השמורה.

חול המועד סוכות הוא הזדמנות מצוינת לצאת למסע מיוחד בזמן, אל בירתה הצפונית של ממלכת ישראל, הלא היא תל דן. כשעומדים בשערי העיר החרבה אפשר לדמיין את החיים השוקקים שהיו כאן לפני אלפי שנים.
בפינה אחת ישבו המצורעים והנדכאים שביקשו נדבה מהבאים בשערי העיר. במרחק מה מהם ישבו הזקנים והנכבדים שניהלו משפטי צדק. מכל עבר היה אפשר לשמוע את קריאות הסוחרים, המנסים לפתות את העוברים והשבים. הבאים בשערי העיר דן בימי הזוהר שלה, תקופת שלטונם של ירבעם בן נבט ואחאב, יכלו להתענג על שיחה עם חברים, להאזין לנאומים חוצבי להבות, ולהתעדכן בחדשות הטריות ביותר על המתרחש בממלכה.
דן נזכרת לראשונה בספר בראשית, בעת שאברהם רודף אחרי מלכי הצפון אשר לקחו בשבי את אחיינו לוט (בראשית י"ד 14). באותה תקופה ידועה דן בשם ליש או לשם (יהושע י"ט 47, שופטים י"ח 29), ושם המלך השולט בה, כפי שמתארים כתבי המארות המצריים, הוא חורון אב.
ייתכן מאוד שאברהם אבינו עבר בשערה הקדום של העיר ליש, הלא הוא 'השער הכנעני' שנמצא במזרח האתר. זהו מונומנט יחיד במינו מהתקופה הכנענית, והוא הוקם לפני כ-3,700 שנה (במאה ה-18 לפני הספירה, תקופת הברונזה התיכונה). השער העתיק התגלה בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באתר ב-1978 ונחשף במלואו ב-1980. למרבה המזל, השער הכנעני נשמר בצורה מפליאה. המאפיין המיוחד ביותר בשער הזה הוא העובדה שמדובר בשער בן שלוש קשתות.
עד שהתגלה השער, הסברה הרווחת היתה שהקשת היא המצאה רומאית, כלומר נבנתה לראשונה כ-1,500 שנה אחרי תקופתו של השער הכנעני. כעת מבינים שהרומאים בעצם רק שיכללו את הקשת והירבו להשתמש בה.
השער הכנעני של תל דן התנשא לגובה של כשבעה מטרים והיה מקורה. הוא נבנה מלבני בוץ שיובשו בשמש וצופה בטיח לבן. משני הצדדים ניצבו מגדלים והקשת ניצבה בחזית, ביניהם. השער הכנעני היה חלק מהסוללה שהקיפה את ליש ודרכו נכנסו רבים מהבאים לעיר. כדי להגיע לשער ממזרח היה צורך לטפס במדרגות אבן, שעשרים מהן השתמרו עד היום. השער התגלה כשהוא חסום באדמה. במהלך החפירות התגלו קירות תמך שנבנו כנראה על מנת למנוע התמוטטויות. ההשערה היא שהשער היה בשימוש במשך דור או שניים, ואז הופסק השימוש בו. מדוע? ייתכן שהתושבים הגיעו למסקנה שלמרות קירות-התמך, השער פשוט לא בטוח למעבר. לפיכך נסתם השער במכוון, כוסה באדמה והפך לחלק מהסוללה המקיפה את ליש.
בדיעבד, התברר שחסימתו של השער איפשרה את שימורו עד ימינו. כיום, לאחר שהשער חשוף בשנית לתנאי האקלים, מנסים אנשי רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות וקרן השימור הבינלאומית, למצוא דרכים לשמר את השער מפני בלאי מואץ. במסגרת הניסיונות הללו, שוחזר תהליך בניית לבני הבוץ המקורי ונבנה קיר תומך.

בני דן לא אימצו תרבות עירונית

בימי הממלכה הבבלית הקדומה, היו הקשרים הכלכליים בין ארם נהריים לחצור ולליש חזקים מאוד. בתקופה זו קמו והתפתחו ערים מפוארות ומרכזי שלטון רבי עוצמה.
במאה ה-12 לפני הספירה נכבשה ליש על ידי בני שבט דן (כפי שמסופר בפירוט ביהושע י"ט 48-40, ובשופטים א' 34). המתיישבים החדשים שינו את שם העיר לדן ופיתחו אותה על שרידי היישוב הכנעני הקדום.
מתקופת שבט דן השתמרו באתר בורות ההתנחלות, ששימשו כממגורות לאחסון. הבורות מעידים על כך שבני דן התנהגו עדיין כנוודים ולא אימצו תרבות עירונית של ישיבת קבע כקודמיהם.
הממצאים באתר מגלים כי ההתיישבות הזו חרבה בשריפה שהתחוללה באמצע המאה ה-11 לפני הספירה. דן שבה והפכה למוקד כוח לאחר מותו של שלמה המלך: ירבעם בן נבט בחר בדן לשמש כבירתה הצפונית של ממלכת ישראל.
מתקופה זו השתמר 'השער הישראלי', שנמצא בחלקו הדרומי של תל דן. זוהי אחת ממערכות השער הישראליות הגדולות ביותר שנמצאו בארץ, ואת חומותיה המרשימות אפשר לראות מכביש הגישה לשמורה.
מערכת השער מורכבת משער חיצוני ומשער פנימי, וביניהם רחבה מרוצפת ודרך מלכותית ומפוארת המגיעה לראש התל. השער הפנימי מורכב משני מגדלים וארבעה חדרי משמר. המפתן עשוי מאבני בזלת גדולות, ומימין לכניסה נמצא ספסל הבנוי מאבני גזית באורך 4.5 מטר. על ספסל זה ישבו כנראה זקני העיר, כפי שמתואר במגילת רות ד' 2-1: "ובועז עלה השער וישב שם. וייקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה. וישבו". העובדה שהשער הפנימי היה מוגן על ידי השער החיצוני, איפשרה לזקנים לנהל את ענייני העיר ללא הפרעה. מדרום לספסל תוכלו להבחין במבנה מאבן גזית שמובילה אליו מדרגה.
בבסיסים המעוטרים של המבנה ישנם שקעים שבהם הוצבו עמודי תמך במעין גגון. החוקרים מעריכים כי מדובר ב'אפיריון': ייתכן שכאן הוצב כס המלך או כס השופט שישב בשער העיר, כפי שמתואר דוד המלך (שמואל ב' י"ט 9): "ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמור: הנה המלך יושב בשער. ויבואו כל העם לפני המלך". ליד האפיריון ניתן לראות מצבה נוספת ששימשה להגשת מנחות ולהעלאת קטורת.
מהשער החיצוני מובילה רחבה מרוצפת דרומה ומזרחה. בקצה הדרום-מזרחי ניתן לראות שער נוסף ומוגבה, שבסמוך לו חנו מרכבות.
חורבן היישוב של בני דן הביא לכך שהתושבים לא סמכו עוד על הביצורים הקיימים, והחלו להקים מערכת ביצורים חדשה, שיסודותיה נמצאים מתחת למבנים המרשימים. ירבעם בן נבט המשיך במפעל הביצורים הזה, אולם מערכת השער והחומה המרשימה נבנו ככל הנראה אחרי זמנו, בימיו של אחאב (860-850 לפני הספירה).
בתקופת שלטונו של אחאב הביסה ממלכת ישראל את צבא ארם, ובזכות נישואיו של אחאב לאיזבל, בתו של מלך הצידונים, התחזקו הקשרים עם הממלכה הפניקית שמצפון. אחאב ניצל את תקופת הפריחה כדי לבצר את דן הבירה: במאה התשיעית לפנה"ס ניבנו החומות ומערכת השער. בכך חיזק אחאב את גבולה הצפוני של ממלכתו והגן עליה מפני צבאות אשור ודמשק.
גם המלך ירבעם השני המשיך לבצר את העיר. במעלה הדרך המרוצפת נבנה שער עליון נוסף, והוקם קיר שאלץ את הבאים לעשות עיקוף כדי להיכנס לעיר. אך מערכת הביצורים המרשימה לא הצליחה למנוע מהצבא האשורי של תגלת פלאסר השלישי, להחריב את דן ב-732 לפני הספירה.
החפירות בתל דן החלו ב-1966 ונמשכו עד לשנת 2000. בראש צוות החפירות עמד במשך כל השנים חתן פרס ישראל, פרופ' אברהם בירן. תיאור העיר מתבסס על ספרו של פרופ' בירן ("דן - 25 שנות חפירות בתל דן", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992) וכן על מאמרים ושיחות עמו.

מים צוננים בנחל דן

אחרי שתסיימו להתרשם מהעיר ומשעריה, אתם מוזמנים ליהנות משאר המרכיבים שהופכים את שמורת תל דן ליעד מושלם לטיול.
כך, למשל, תוכלו להתרענן במימיו הצוננים של נחל הדן. הנחל נחשב לגדול במקורות הירדן וספיקתו נאמדת בכ-250 מיליון קוב בשנה. המים נובעים משני ריכוזים, וזורמים בעשרות יובלים המתפתלים בין העצים הצפופים. הביטו למעלה ותתקשו לראות את השמיים מבעד לצמרות העצים הנישאות, המסתבכות זו לזו. תוסיפו לזה את הצמחים המשתלשלים מהצמרות ותקבלו אווירה של ג'ונגל, לא באמזונס כי אם ממש כאן, בגליל העליון.
על-אף שהשמורה קטנה יחסית (481 דונם וכ-200 דונם תל), מיקומה הגיאוגרפי ותנאי הסביבה קיבצו לכאן צמחים ובעלי חיים מיבשות שונות. כך, אפשר לראות כאן סלמנדרה כתומה (מאירופה), יערום גדול (ים-תיכוני), קוצן מצוי (מדברי), שמיר קוצני (אירו-סיבירי) ושיזף מצוי (אפריקני).
הסתבכתם בג'ונגל והנפש צמאה לקצת מרחבים? אין בעיה. תוכלו לעלות אל מיצפור האלה ולהתבונן על הנוף הגלילי עוצר הנשימה הנפרש לעיניכם.

ומה עוד?

'ימי הסנהדרין': בין התאריכים 21 ל-23 בספטמבר תוכלו לחוות בגן לאומי ציפורי את 'חווית ימי המשנה', העיר ציפורי חוזרת לחיים ודמויות מעברה שבות לרחובותיה. בנוסף - סדנאות לילדים (בתשלום). עוד פעילות: 'אורות במערה', הרפתקה לכל המשפחה במערות הקבורה של בית שערים. טלפונים: גן לאומי ציפורי, 6568272-04, גן לאומי בית שערים, 9831643-04.

הכותב הוא מנהל שמורת הטבע תל דן, רשות הטבע והגנים




    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה שמורת תל דן
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שערי ערים עתיקות
    צילום: אפי שריר
    לדמיין את החיים השוקקים לפני אלפי שנים
    צילום: אפי שריר
    ייתכן שכאן הוצב כס המלך או כס השופט
    צילום: אפי שריר
    צילום: אפי שריר
    דן שבה והפכה למוקד כוח לאחר מותו של שלמה המלך
    צילום: אפי שריר
    ynet ספיישל