גן לאומי מגידו

משך הסיור: כשעתיים, שני ק"מ. אופי הסיור: ברגל

מגידו, תל שכולו סיפורים. רק להלך בו עם התנ"ך ולגעת בהיסטוריה.
התל ממוקם על כביש מספר 66, כחמש דקות מצומת מגידו. תל מגידו הוא מן התלים הגדולים והחשובים ביותר בארץ. שטחו מגיע ל-60 דונם. הוא מתנשא לגובה 60-40 מטר מעל סביבתו וחולש על מוצאו של נחל עירון, המוביל אל תוכו של עמק יזרעאל.
בנחל עירון עוברת דרך הים הבינלאומית, המובילה מן השרון אל העמק. בשל חשיבותו האסטרטגית הרבה של התל, כעמדת מפתח לחשובה שבדרכי הארץ, התחוללו סביבו מערכות קרב רבות, מימי קדם ועד ימינו.
מגידו היתה עיר מבצר חשובה בתקופה הכנענית ונזכרת לראשונה בכתובות המצריות, בתיאור מסעו הראשון של תחותימס השלישי, בראש הברית של מלכי כנען המתמרדים יחד עם מלך קדש. תחותימס הביס את צבא הרכב החזק של הכנענים, וזו המערכה הקדומה ביותר שנשתמרו עליה פרטים צבאיים. המצור על העיר נמשך שבעה חודשים ועם כיבושה נלקח שלל רב, שכלל, בין השאר, 924 מרכבות.
לאחר שכבש תחותימס את מגידו, היתה העיר למעוז מצרי בעמק. אנו למדים על כך מאחד ממכתבי תענך, שבו נתבע מלך תענך להעביר אנשים ומס למגידו.
בימי ההתנחלות הישראלית היתה מגידו אחת הערים הכנעניות החזקות בעמק. היא נזכרת בשירת דבורה במשפט "אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגידו". שלמה המלך ביצר אותה יחד עם חצור וגזר, והיא נמנית עם ערי נציבותו החמישית (מלכים א', ד', י"ב).
אחת התגליות המעניינות שניתן לראות בעיר היא מנהרת המים העמוקה של העיר, שנחפרה ונחקרה בשלמותה. נראה שהחציבה נעשתה בתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית הקדומה נחשפה חומת עיר חזקה, שהיא החומה האיתנה ביותר שהוקמה במגידו אי פעם. יסודות האבן שלה, יותר מארבעה מטרים גובהם, ושער גדול ביניהם, השתמרו היטב. שער גדול זה טיפוסי לתקופה הכנענית הקדומה. יש בו כניסה ישרה העוברת בשני חדרי משמר. רוחב הכניסה שלושה מטרים, כדי לאפשר מעבר נוח לכרכרות ולמרכבות למגדל השער, המשתרע על שטח של 11 מטר בקירוב.
הקירות עשויים אבני גויל, שצופו מבחוץ בטורים של אבני גזית, שהוחלקו והותאמו היטב. בין הנדבך הרביעי והחמישי נתגלו שרידי קורת עץ מפוחמת שהונחה לחיזוק הנדבכים. כשפחם עתיק זה מפחם את ידינו, אנחנו נוגעים בהיסטוריה.
אין כמו יום של חורף או סתיו, כשהרוח מהלכת מעל פני התל ומקדמת פני נוף קסום של עמק יזרעאל.
כל פסיעה מהשער תקרב אותנו לסודות הטמונים בעיר. כשנגיע לשם נוכל לעצום את עינינו ולראות מה שהיה פה: עיר רכב, עיר צבא, מרכבות סוסים, לגיונות חיילים, ארמונות, חדרי משמר, במות פולחן ומעיין מים חיים.
משער הגן נעבור לדרך העולה לאתר. כשנפסע דרך חומת העיר לתצפית הנוף לעמק, נוכל להביט על עמק יזרעאל כולו: גבעת המורה, הר תבור והגלבוע. זוהי נחלת שבט יששכר שישב בין המשפטיים, אבנים שסימלו את גבול השבט: הגלבוע, התבור וגבעת המורה. בימי חורף צלולים נוכל לראות עד עפולה בירת העמק ורכס הרי נפתלי.
משם נמשיך לבמות הפולחן העתיק, רמז לפולחן העמים הכנעניים שישבו בתל והקריבו קורבנות על אותה במת פולחן.
נשוב דרך ממגורת החיטים, המחסן הגדול שריכז בתוכו את המזון של כל יושבי העיר. עוד אתר ראוי לציון הוא מנהרת הפירים, מתקן מים הנדסי ייחודי. רק מי שנכנס למנהרה יוכל לחוש את עוצמת המקום, ולהבין את היצירתיות של אנשי המקום שמצאו כיצד להוביל מים אל העיר. ממנהרת הפירים נצא דרך השער החוצה אל השביל, ואז נעשה דרכנו חזרה למוזיאון האתר. שם נוכל לראות את מודל העיר ולחשוף תקופות שונות מההיסטוריה של התל. נצפה בדרכי המסחר של המזרח התיכון ובשיטות הפולחן העתיקות, ונקנח בסרטון המציג את התל.

ומה עוד?

ב-24 עד 26 בספטמבר תתקיים בגן לאומי בית שערים פעילות 'אורות במערות', הרפתקה לכל המשפחה במערות הקבורה התת קרקעיות של בית שערים העתיקה. בכל ימי החג יתקיימו באתר סיורים מודרכים.

הכותבת היא מנהלת מרכז הדרכה עמקים-ציפורי, רשות הטבע והגנים