| |
הדיליג'נס חזר לראשון לציון
ברחוב רוטשילד בראשל"צ עומד זה כ-120 שנה ביתו של אחד ממייסדי המושבה, אליעזר-חנן שליט. מבית איכרים הפך במשך הזמן למבנה של חנויות, עד שנרכש בידי העירייה. במימון הנכד, איש העסקים אלי שליט. שוקם הבית והוא כיום חלק ממוזיאון ראשל"צ
דוד הכהן
באחת התוכנית "מי רוצה להיות מיליונר" ששודרו לאחרונה, נשאל אחד המשתתפים מהו "דיליג'נס". המתחרה, בשנות העשרים לחייו, לא ידע. ובעצם, כמה ישראלים חיים כיום בארץ שזוכרים את כלי הנסיעה הזה?
זו אולי אחת הסיבות שאיש העסקים חובקי העולם, אלי שליט, עמד על כך ששיקום בית סבו בראשון לציון, "בית שליט", יכלול גם שיחזור של דיליג'נס.
לפני כשבועיים נחנך בראשל"צ, בצמוד למוזיאון לתולדות המושבה, בית שליט המשוחזר בתרומתו הנכבדה של הנכד. בטקס שיועד לבני המשפחה וידידיהם, נכחו גם הנשיאים לשעבר יצחק נבון ועזר ויצמן, שיש להם שורשים במושבה (סבא-רבה של ויצמן היה שכן של סבא שליט). כמו כן השתתפו הרייט והרולד מונטיפיורי מאנגליה (אחיינו של משה מונטיפיורי, וצאצאים של חלק ממייסדי המושבה, כמו משפחת פוחצבסקי, טוליפמן ואחרים.
הגזוזטרה שהפכה ל"פרלמנט"
הסב אליעזר-חנן שליט נולד בשנת 1846 בליטא ובעקבות נישואיו לשרה (פוגלמן) עבר לאוקראינה ועסק בסחר בתבואה. לאחר "סופות בנגב" (פרעות 1881) החליט לעלות לארץ ישראל. הוא הגיע ליפו ב-1882 ושם נפגש עם הקבוצה בראשות זלמן-דוד לבונטין, שנקראה "ועד חלוצי יסוד המעלה", ואשר ייסדה אחר כך את ראשל"צ. הוא הצטרף אליהם, ו-17 החלוצים עלו על הקרקע בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882. שנתיים אחר כך הקים שליט את ביתו ברחוב רוטשילד סמוך לבית הכנסת הגדול.
שליט, כיתר המייסדים, עשה הסבה לחקלאות, אולם בעוד האחרים עסקו בגידול של שקדים גפן והדרים, הוא פנה דווקא לגידול זיתים, שהיה אחד מהיהודים הראשונים באותה עת בארץ ישראל שעשו כן.
שליט היה ידוע כ"בעל מזג עליז", כדברי דוד תדהר, מחבר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ולכן הפך ביתו למקום התכנסות קבוע לבני המושבה ולאורחים מבחוץ. שרה שליט נהגה לשבת על כיסא נדנדה בגזוזטרה ולהזמין את הקרואים לביתה (כיסא דומה מוצג בתצוגה). כך ש"הפרלמנט" המפורסם של ראשל"צ נולד בעצם בסוף המאה הקודמת במרפסתו של שליט, או מה שנקרא אז "גזוזטרה".
לבני הזוג היו 9 ילדים (4 בנים ו-5 בנות). שליט חלה ונסע לבתו חיה שהתגוררה אז בברלין עם בעלה הרופא. שם מת ב-1915. אשתו מתה ב-1928. עצמותיו של שליט הועלו לארץ ב-1971 ונקברו בבית הקברות הישן בראשל"צ, תחת עץ השקמה.
בשנות ה-30 נמכרו הבית והמגרש, ובמשך הזמן הפך הבית למבנה של חנויות (שען וחנות רהיטים). לפני כ-15 שנה רכשה העירייה את הבית והמגרש - 5.6 דונם, במסגרת מדיניותה לשמר את הגרעין הישן של המושבה, באזור בית הכנסת הגדול.
בבית היו דיירים בשכירות מוגנת ובשכירות רגילה. לפני כשנתיים הסתיים התהליך הממושך של פינויים, כשהעירייה השקיעה בכך כ-250 אלף דולר.
בונה האוניות מתגעגע לסבו
עם פינוי הדיירים, החל שיקום הבית ומבנה האורווה בחצר. למשימה נרתם נכדו של שליט, אלי. שליט הנכד הוא בעלים של כמה חברות, בחלקן בינלאומיות, בין השאר של חברת Colbert שעוסקת בתחום הספנות. החברה עבדה עם חברת קרניבל של תד אריסון. כמו כן הוא בעל חברת "נחלה" הישראלית וחברת Metra.
לדבריו, הוא השתכנע בזמנו כי ראש העירייה, מאיר ניצן, והעירייה רציניים ביחס לפרויקט שיקום הבית ולכן הסכים לתרום. בסך הכל תסתכם תרומתו לשיקום הבית והאורווה ולבניית התצוגה בכ-300 אלף דולר. העירייה השקיעה רק בשיקום המבנים כ-200 אלף דולר.
לדברי שליט, הוא עמד על כך שבאחד מחדרי הבית יוצגו דיוקנאות 17 המייסדים. המשימה הוטלה על האמן פרנק מייזלר. "חשוב לי שבעוד 50 שנה יבואו תלמידים לבקר בבית וידעו ששמות הרחובות בראשון היו פעם אנשים חיים", אומר שליט.
אורווה בחצר האחורית
הבית המקורי נבנה כאמור בשנותיה הראשונות של המושבה. על פי המידע שנאסף במוזיאון ראשל"צ, חומרי הגלם היו אבני כורכר מהמחצבה הסמוכה (כיום השוק העירוני) שטויחו. למבנה היה גג רעפים מרסליים. הבית כלל 3 חדרים הפונים אל הרחוב. בחזית היתה כאמור מרפסת קטנה ובעורף מטבח. לבית היה מרתף שפתחו נחסם במשך השנים. בחצר הוקמה אורווה לבעלי חיים, אף היא מאבני כורכר שלא טויחו, גג רעפים, שתי דלתות עץ וחלונות. במשך השנים שימשה האורווה כמחסן לבעלי החנויות.
בשנות ה-20 המאוחרות, עם נישואי חלק מהילדים, הורחב הבית בצידו הדרום-מזרחי. הפעם נבנתה התוספת מלבני זיפזיף (חול ים גס עשיר ברסיסי קונכיות). גם לחלק זה גג רעפים. בנוסף, בחלק האחורי נבנתה מרפסת עץ מקורה בגג רעפים, בחלקה ללא תקרה. בשלב זה כבר היה שטח הבית כ-140 מ"ר, וכך נשאר עד היום.
בחצר נבנתה, כאמור, עם בניית הבית המקורי, אורווה בשטח של כ-80 מ"ר, שכללה גם מתבן. האורווה נבנתה אף היא מאבני כורכר, בחלקן לא מסותתות, אולם לא טויחה. גם לה היה גג רעפים מרסליים (בחלקם הפנימי מעוטרים ב"לב" קטן.
מרתף עם כספת
על תכנון עבודות שיקום הבית והאורווה אחראית האדריכלית דליה לפידות מרחובות, שעוסקת שנים בשיקום מבנים בראשל"צ. לדבריה, האורווה עמדה לפני קריסה, ולכן צריך היה לצקת קיר בטון שטויח בכל המעטפת הפנימית. עם זאת הושארו כמה קטעים קטנים חשופים של הקיר המקורי. הקירות החיצוניים של האורווה נשארו חשופים גם אחרי השיקום. לאורווה שתי דלתות עץ, ששוחזרו, וכמה חלונות.
בבית עצמו נותרה חלוקת החללים כמעט כפי שהיתה. גם החלונות נשמרו ונצבעו בצבע כחלחל, כפי שהיה בעבר, על פי זכרונותיהם של אלי ובת דודתו שגרה בבית, צילה וייס. הרצפה שוחזרה בצבעי חום-צהבהב עם מסגרות מעוטרות.
את המרתף חשפו על ידי פתיחת קטע מהרצפה. מתברר שהיה בנוי שתי יחידות מופרדות והיווה בעצם את יסודות הבית. אלי שליט זכר, כי במרתף היו כספת, חביות יין וכדי זיתים. הוא שרטט את צורת הכספת, כפי שזכר, והאמן מייזלר שיחזר אותה על סמך התרשים.
ואכן, התצוגה במרתף תכלול את הכספת, 2 חביות יין וכדי זיתים. את הפתח שנפער מכסה זכוכית משוריינת שניתן לעמוד עליה ולהתבונן פנימה לתוך חלל המרתף.
כמו כן שוחזר מטבח, חדר אוכל, חדר שינה וחדר העבודה של שליט הסבא. בחלקו המזרחי ישנה תצוגה של תלבושות מראשית המושבה ועד 1920, שרובם שוחזרו בארה"ב על פי צילומים ישנים. אוצרת חלק זה היא אילה רז, והביצוע - לפידות צוויק - אדריכלות ומוזיאון.
התצוגה באורווה מחולקת לשניים - שיחזור של אורווה בלי סוסים, מסיבות מובנות, ותצוגה שנקראת "כוח סוס" - מהסוס לאוטובוס, כולל המחשת המושג "כוח סוס". בחצר מוצג דיליג'נס ששוחזר על ידי חברה מטקסס, גם כן על סמך צילומים מראשית המושבה.
בטקס החנוכה המרגש, אמר אלי כי שיחזור הבית והתערוכה "הם מחוות הנצחה לתרבות שלמה שהביאו עמם המייסדים מרוסיה ומאוחר יותר מארצות אחרות, כוול ארצות ערב. אנחנו בלתי ניתנים לההירס. יש לנו נישואים עם האמת, ולכן לא נאזין לנבואות החורבן, אנחנו חזרים ונשרוד כמו המייסדים".
בית שליט הוא עתה חלק ממוזיאון ראשל"צ. שעות הפתיחה: א'-ה' 09:00-14:00, ב' 09:00-13:00, 16:00-19:00. כל שבת ראשונה בחודש פתוח חינם בין 10:00-14:00. סיורים מודרכים -בתאום מראש. הכניסה בתשלום.
|
