ספר ברגע

אי שם בתחילת המאה הארבע עשרה נולד האיש שאשם בכל זה. הוא היה אמנם ממציא פזור נפש שלא החזיר את הלוואותיו בזמן ולכן המצאתו החשובה ביותר נלקחה ממנו, אבל, עדיין, אין ספק שזו אשמתו. יוהן גוטנברג היה האיש שהמציא את שיטת הדפוס באמצעות אותיות מיטלטלות, או במילים אחרות, הדפוס כפי שהיה לפני שהמחשבים נכנסו לתמונה. ועכשיו אנחנו מוצפים בספרים. ספרי עיון, ספרי פרוזה, ספרי שירה, ספרים שאנחנו פשוט מוכרחים לקרוא וספרים שפשוט מכריחים אותנו לקרוא, ספרי טיסה וספרי חובה וספרי ילדים וספרים לבגרות בספרות (שהם לא באמת ספרים אמיתיים. אלו ספרים קשים ומשעממים במיוחד שנכתבו אך ורק למטרה הזו, כפי שידוע לכולם).
אז לא שאני מתלוננת או משהו, אבל לפעמים, רק לפעמים, בא לי שבמקום הרצאה של שעתיים, גב טרחני של כריכה, או (רחמנה ליצלן!) לקרוא בפועל את הספר, מישהו יוכל פשוט לבוא ולומר לי מה הסיפור, לעזאזל. נראה לכם פשוט? במסורת האתר הוותיק book-a-minute, תקצרנו ותרגמנו עבורכם בעזרתם של משתתפי פורום המד"ב והפנטזיה כמה יצירות, כשהדרישות היחידות הן כמה שפחות מילים וכמה שיותר חוש הומור. אפשר להתייחס לזה כאל זילות הספרות וכביקורת שטחית, ואפשר גם פשוט ליהנות. אנחנו בחרנו ליהנות. יש לכם עוד? הוסיפו תגובה.

1. התנ"ך מאת אלוהים

אלוהים: משעמם לי, אברא עולם, אאכלס אותו ואשחק לי בבובות.
היהודים: יש!
הגויים: אוף...

2. "רובינזון קרוזו" מאת דניאל דיפו

רובינזון קרוזו: אצא לי לשיט...
הים: דווקא לא.
רובינזון קרוזו: אחיה לי חיים נוחים על האי...
הקניבלים: דווקא לא.
רובינזון קרוזו: מצאתי לי יליד קטן! חיי מושלמים ואני לא צריך יותר כלום! אבנה סירה לחזור הביתה...
הקורא: והפואנטה היא?

3. "ימי צקלג" מאת ס. יזהר

ס. יזהר: נולדתי ברחובות ואני אוהב פרי הדר. אכתוב 2000 עמוד!

4. כל הרומנים מאת מאיר שלו

מאיר שלו: נולדתי בישראל ואני אוהב אבק. אכתוב 2000 עמוד!

5. "ההוביט" + "שר הטבעות" מאת ג'.ר.ר. טולקין

פרולוג - הוביט קטן נגרר מהבית, יוצא למסע, מוצא טבעת, עוזר להרוג דרקון וחוזר הביתה.
כרך א' - סכנה גדולה, הוביטים בורחים, הרפתקאות לרוב, חבורה מתווספת, עוד הרפתקאות, גנדלף הולך לבקר בתהום, החבורה מתפרקת.
כרך ב' - כולם מחפשים את כולם, גנדלף מגלה יכולת קאמבק מרשימה, עצים מתגלים כבעלי עודף מרץ, כולם נלחמים עם (כמעט) כולם, בלאגן בכל מקום.
כרך ג' - מלחמה, עוד מלחמה, עוד קצת מלחמה, האופל כמעט מנצח, האופל מפסיד, הטבעת מושמדת, גולום מקבל את מבוקשו סוף סוף (וקצת יותר אולי). אראגורן מלך, הוביטים חוזרים הביתה, עלפים הולכים לחפש את מזלם במפעל במזרח להכנת פתגמים לעוגיות מזל.
ובקיצור: אין כמו הפלך.

6. "אמבר" מאת רוג'ר זילאזני, החמישיה הראשונה

קורווין: אני מכתיר עצמי למלך.
אריק: תנקרו לו את עיניים.
חמישה ספרים אחר כך:
אוברון: קורווין, אתה תהיה מלך.
קורווין: לא רוצה.

7. ספרי "הארי פוטר" מאת ג'יי. קיי. רולינג

הארי פוטר בתחילת כל ספר: אני יתום. החיים בזבל.
מישהו שאינו הדודים, קצת אחרי ההתחלה: לא, אתה לא. אתה קוסם!
הארי פוטר: אה.
סיום הספר: אוף, אני חוזר לדודים. החיים בזבל.

8. "ג'ונתן ליווינגסטון השחף" מאת ריצ'ארד באך

ג'ונתן ליווינגסטון השחף: אני אולי שחף, אבל אני סנוב! אני יכול לעשות סלאלומים ושימות העולם.
העולם: ככה? אני אראה לך מה זה!
ג'ונתן ליווינגסטון השחף: אוף. כל פעם שאני חושב שלמדתי את כל מה שיש על תעופה, מסתבר שיש עוד.
העולם: הא!

9. "התופת", מאת דנטה אליגיירי

איזו נקבה מעבירה את דנטה שבעה מדורי גהנום.

10. "בעקבות הזמן האבוד" מאת מרסל פרוסט

פרוסט: הו, ניחוחה של העוגיה העבשה משיב אותי אל מחוזות ילדותי המרוחקים.
הקורא: נו, אז?

11. "התפסן בשדה השיפון", מאת ג'.ד'. סאלינג'ר

סאלינג'ר: אני גאון ספרותי ולכן אכתוב את הספר הכי טוב שאפשר, כאילו שאני בן-עשרה...
הילד בן-העשרה: זין, חרא, קוס. כולם צבועים ולכו קיבינימאט!
הממסד הספרותי: אתה גאון! מגיע לך פרס!
ג'.ד'. סאלינג'ר: אני גאון ספרותי ולכן אנוח.

12. כל ספרי ג'יין אוסטין

הגיבורה: אני אוהבת את הגיבור, אך הוא לא יידע לעולם.
הגיבור: אני אוהב את הגיבורה, אך היא לעולם לא תגלה.
הם מגלים.

13. "אדיפוס המלך", מאת סופוקלס

הנבואה: לאיוס ויוקסטה, בנכם יהרוג את אביו וינשא לאימו.
לאיוס ויוקסטה: לא! בואו נהרוג אותו עכשיו!
הם נכשלים.
הנבואה: אדיפוס, אתה תהרוג את אביך ותנשא לאמך.
אדיפוס: לא! רק לא זה!
גם הוא נכשל.

14. "דיויד קופרפילד", מאת צ'ארלס דיקנס

דיויד קופרפילד: כמה אומללים הם חיי!
אגנס ויקפילד: אהבתיך, דיויד קופרפילד.
דיויד קופרפילד: תודה, אך אני אוהב את דורה ספנלו.
היא מתה.
אגנס ויקפילד: אני עדיין אוהבת אותך, דיויד קופרפילד.
דיויד קופרפילד: נו, טוב.

15. "דון קיחוטה", מאת מאת סרוואנטס

דון קיחוטה: אילו יצורים איומים! חוקי האבירות דורשים שאכניעם, כנגד כל הסיכויים!
סנשו פנשה: לא אדוני, זה סתם.
דון קיחוטה: אין סתם!
נופל מסוסתו.

16. "בעל זבוב", מאת ויליאם גולדינג

כמה ילדים מגיעים לאי בודד.
רלף: אה, אנחנו צריכים אש.
הם מדליקים אש. היא כבה.
רלף: אה, אנחנו עדיין צריכים אש.
הם מדליקים אש. היא כבה.
רלף: חבר'ה, אנחנו ממש צריכים אש.
ג'ק: די עם האש שלך, נודניק. בואו נהרוג אחד את השני.

17. "הזקן והים", מאת ארנסט המינגווי

הזקן תופס דג גדול מאוד. הדג גדול מדי. הכרישים אוכלים אותו. הזקן חוזר הביתה ומת.

18. "יוליוס קיסר", מאת ויליאם שייקספיר

קסיוס: ברוטוס, חברך הטוב ביותר הוא רודן אכזר, אנחנו עומדים להתנקש בחייו. בראש שלך לעזור?
ברוטוס: איזו התלבטות. רומא או חברי הטוב. אני בוחר ברומא.
הם דוקרים את קיסר למוות.
קיסר: גם אתה, ברוטוס?
ברוטוס: ייפ.
האומה מתאבלת, חלק מהאנשים מתאבדים, השאר נרצחים ומלחמת אזרחים פורצת. עסקים כרגיל.

19. "ג'יין אייר", מאת שרלוט ברונטה

ג'יין: חיי היו קשים, איכה אמצא אהבה?
מר רוצ'סטר: אהבתיך, ג'יין, אך יש לי סוד אפל. האם תישארי איתי לנצח, לא משנה מה יקרה?
ג'יין: כן.
מר רוצ'סטר: טוב, אז יש לי אישה משוגעת שאני מחביא בעליית הגג.
ג'יין: שלום ולא להתראות.

20. "החטא ועונשו" מאת מ. פ. דוסטוייבסקי

רסקולניקוב: הו, אני כה מיוחד. אצא וארצח לי זקנות.
סוניה: אתה באמת מיוחד. אהבתיך.
פורפירי: כוּל כאלְב ביגי יומו.
סוניה: אבל הוא מיוחד, באמת.

ותודה לכל חברי פורום מד"ב ופנטסיה: למשה, מרלין, לירן, מיכאל, מתי ואיתי (ושוב איתי)