| |
הצעת חוק קוד פתוח בכנסת
על פיה, גופים ממשלתיים ומוסדות ציבור יחויבו לרכוש תוכנות המבוססות על קוד מקור פתוח בלבד למעט מקרים מיוחדים, להם ידרש אישורו של שר האוצר. מיקרוסופט ישראל: "הגורמים המסחריים העומדים מאחורי ההצעה מנסים להביא לצמצום התחרות משיקולים לא עניניים בשם 'החופש'
גל מור
ח"כ נחמה רונן (המרכז) הגישה היום (ג') בכנסת הצעת תיקון לחוק חובת מכרזים, ולפיה, גופים ממשלתיים ומוסדות ציבור יחויבו לרכוש תוכנות המבוססות על קוד מקור פתוח בלבד. רכישה של תוכנה המבוססת על קוד מקור סגור תחייב אישור של שר האוצר, שיתבקש גם לנמק את החלטתו בעניין. המפר את החוק צפוי לקנס, על פי ההצעה.
ח"כ רונן מסבירה כי יזמה את הצעת החוק כחלק ממגמת חקיקה כלל עולמית המעודדת את התחרות בשוק התוכנה, בעקבות הפקת לקחים משפט מיקרוסופט בארה"ב. "הגבלת רכישת תוכנות המבוססות על קוד מקור סגור רק למקרים מיוחדים, בהם הדבר מתחייב, תביא לשגשוג ולעידוד השימוש בקוד מקור פתוח", נכתב בדברי ההסבר להצעת התיקון, "מצב זה יאפשר להסיר את התלות בספק יחיד של מערכות ההפעלה ולחסוך בעלויות רישוי ושדרוגים, כמו גם למנוע מצב בו מונופול מכתיב תנאים למדינה".
עוד נכתב בדברי ההסבר, כי שימוש במערכות הפעלה המבוססות על קוד פתוח מספקות לרוכשי התוכנה לשלוט במערכת שברשותם באופן מלא ולבצע בה שינויים ושדרוגים על פי קביעתם".
"מערכות הפעלה המבוססות על קוד מקור פתוח יפחיתו את עלות ההצטיידות ורכישת רשיונות למערכת הפעלה, יישומים משרדיים, שרתים ומוצרים, יעודדו התחרות החופשית בשוק וימנעו ניצול ספקי תוכנות קנייניות", טוענת ח"כ רונן.
לדבריה, הצעת התיקון באה בעקבות הליכי חקיקה דומים בארה"ב (קליפורניה), פינלנד, צרפת, גרמניה, תאילנד, טייוואן וסין, המעודדים את מוסדות הציבור והממשלה להשתמש בתוכנות קוד מקור פתוח.
ההצעה מתבססת על מחקר בנושא הקוד הפתוח, שנערך באוניברסיטת מאסטריכט, הולנד במשך שנה. המחקר, שהסתיים בחודש יוני, 2002, מבוסס על 395 סקרים וראיונות עם גופים במגזר העסקי והציבורי במדינות שונות באירופה.
הדוח קובע כי מאחר שהממשלה היא צרכן התוכנה הגדול ביותר בכל מדינה, עליה לנהוג באחריות בכל הקשור למידע. מאחר שהמידע הציבורי הוא בבעלות כל אזרחי המדינה, על הממשלה לערוב לגישה חופשית למידע זה ולהימנע מבזבוז כספי ציבור. לפיכך, עורכי הדוח ממליצים לממשלות לחייב ארגונים ציבוריים להצטייד בתוכנה של יצרנים המאפשרים גישה חופשית ובלתי מוגבלת לקוד המקור.
הצעת התיקון צפויה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת תוך 40 יום. ח"כ רונן מעריכה כי ההצעה תאושר בקריאה טרומית. במקרה כזה, אם ההצעה תעבור, ח"כ רונן עשויה להמשיך בתהליך החקיקה בתיאום עם משרד האוצר, אם יידרש תיאום זה.
בניסוח הצעת החוק נטל חלק גוף אזרחי חדש בשם "פורום החופש לבחור און ליין", שעמד מאחורי הצעדים המשפטיים האחרונים נגד מיקרוסופט ישראל. הגוף מאגד אנשי טכנולוגיה שפועלים למען "הרחבת חופש הבחירה הטכנולוגי". חלק מפעילות "פורום החופש" מבוססת על עבודת מתנדבים אך הגוף נעזר במשרד עורכי דין עבור תשלום.
יוזם הפורום, עודד לביא, סרב לחשוף את זהות המממן או המממנים של הגוף ובראיון שפורסם ב-ynet בסוף חודש יולי לא הכחיש שחלקם הם מתחרים של מיקרוסופט ישראל.
מה קוד פתוח?
רוב יצרני התוכנה הקניינית (ובראשם מיקרוסופט) נוטים לשמור את קוד המקור של התוכנות שלהם לעצמם ולא לאפשר לאחרים לשנותו וליהנות מפיתוחיו (קוד מקור סגור).
על פי תפישת הקוד הפתוח, תוכנה מופצת ברשיון יחד עם קוד המקור (קוד תוכנה לפני שעבר שלב של מהדר - compiler), בדרך שמעודדת מפתחים לשנותו ולשפרו כראות עיניהם.
מוצרי הדגל של תנועת קוד המקור הפתוח הם מערכת הפעלה לינוקס ושרת האינטרנט אפאצ'י. בשנים האחרונות גם חברות מסחריות כמו IBM, סאן ונטסקייפ החלו לתמוך בפרויקטים של קוד פתוח, בעוד מיקרוסופט עומדת בהתנגדותה לגישת הקוד הפתוח.
בחודש יולי פירסמנו כי משרד האוצר נוטה לאשר סיוע כספי בסכום של כמיליון שקל לגיור לעברית של חבילת היישומים המשרדיים Open Office. זאת, במטרה להעשיר את שוק התוכנה הישראלי בתוכנות בסביבת קוד פתוח "שמבינות" עברית ולאפשר לאזרחים רבים שאמצעיהם הכספיים מוגבלים לרכוש תוכנות במחיר שווה לכל נפש.
פתוח נגד סגור
תומכי הקוד הפתוח טוענים שטכנולוגיות שפותחו על פי מודל הקוד הפתוח הן יציבות יותר ומאובטחות יותר מאשר מוצרי מיקרוסופט ומוצרים של חברות מסחריות אחרות, המבוססים על קוד מקור סגור.
אוהדי הרעיון מסבירים, כי למרות שתוכנות הקוד הפתוח אינן חסינות מכשלי אבטחה, הן מפותחות על ידי מספר רב של מפתחים, שיכולים להגיב במהירות לכשלים ולתקנם. ובניגוד לחברות קנייניות, שמעסיקות מספר מוגבל של עובדים - הרי לרשות הקוד הפתוח עומד מספר לא מוגבל של מפתחים.
תומכי הקוד הסגור טוענים כי תוכנות המבוססות על קוד פתוח מסכנות את האבטחה בארגון ופוגעות בקניין הרוחני של החברה.
על פי הטענה, תוכנות המבוססות על טכנולוגיה קניינית (קוד סגור) מאובטחות יותר מתוכנות כמו מערכת ההפעלה לינוקס ושרת האינטרנט אפאצ'י, המבוססות על קוד פתוח, מאחר שתוכנה המבוססת על קוד סגור אינה מאפשרת לגורמים זדוניים לאתר בה כשלי אבטחה. ואילו תוכנות המבוססות על קוד פתוח חשופות בפני טרוריסטים ומאפשרות להם לאתר בהן חולשות ולנצלן כדי להשיק מתקפות אלקטרוניות על רשתות מחשבים ציבוריות וממשלתיות.
"הצעת החוק – זרז לשינוי המצב הקיים"
ועדת האינטרנט של הכנסת תקיים מחר (ד') דיון נוסף בנושא מערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח בממשלה. לאחר שתומכי הקוד הפתוח דיברו בדיון הקודם, זכות התגובה תישמר מחר לאנשי מיקרוסופט.
"ייתכן שהצעת החוק לא תתקבל בסופו של תהליך", אומרת ח"כ רונן ל-ynet, "אך אני מאמינה שהצעת החוק תהווה זרז לקידום הקוד הפתוח בישראל ולשינוי המצב הנוכחי שוק התוכנה, בו ישראל והעולם כולו הם שבויים של מיקרוסופט ועל פיה יישק דבר".
תגובת מיקרוסופט ישראל: "יוזמת החקיקה לא מובנת. מדוע דרושה חקיקה שמפלה מוצרי תוכנה מסוימים על פני אחרים דווקא כאשר הממשלה חותרת לפתיחת שווקים שונים לתחרות? הגורמים המסחריים העומדים מאחורי ההצעה מנסים להביא לצמצום התחרות ולהפלות תוכנות משיקולים לא ענייניים ועוד עושים זאת בשם 'החופש'".
"יש לציין, כי עלות מערכת ההפעלה מהווה שלושה אחוזים בלבד מהעלות הכוללת של מערכת המחשוב לארגון לאורך זמן. מיקרוסופט אינה מונופול בתחום המחשוב הארגוני בכלל ובתחום המחשוב לממשלה בפרט - החברה מוכרת לממשלה מדי שנה מוצרי תוכנה בהיקף של ארבעה מיליון דולר, כשני אחוזים בלבד מתקציב המחשוב הממשלתי.
החברות המסחריות העומדות מאחורי יוזמת חקיקה זו מוכרות לממשלה פתרונות מחשוב בהיקפים גדולים הרבה יותר. מה מונע מהן להציע למשרדי הממשלה פתרונות מבוססי קוד פתוח במחירים אטרקטיביים ולזכות בפרויקטים בשל כך ולא כתוצאה מחקיקה?"
|
