רכבת טורקית בנגב

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (עד 1916) נעשו במזרח התיכון בכלל ובארץ ישראל בפרט עבודות סלילה של רשת רכבות שלא הייתה מביישת את רכבת ישראל גם בימים אלה.
הבריטים, הצרפתים ובעיקר הטורקים בסיוע של מהנדסים גרמנים, פרסו וסללו רשת מסילות על פני המדבר מתוך שאיפות אמפריאליסטיות שונות. כך נסללו רכבות מהים התיכון עד שדות הנפט של עיראק, מדרעה בסוריה לביירות בלבנון ומדרעה לכיוון מכה ומדינה, שבערב הסעודית.
הרכבת הראשונה בארץ ישראל מיפו לירושלים נחנכה בשנת 1898. לאחר מכן נסללו רכבת העמק הידועה והרכבת החיג'אזית. רכבת נוספת לכיוון מצרים יצאה מרכבת העמק סמוך לעפולה, המשיכה לכיוון סיני דרך ניצנה ועצרה בקסיימה שבסיני.
ב-1917 פוצצו הבריטים ופרקו חלק גדול מהגשרים והמסילות האלה. פיתוח הארץ הרס כמעט את כל מה שנותר מהם. המעט שנותר ל"מזכרת" ממסילת הברזל, שהובילה מעפולה לסיני, נמצא באזור הנגב.
סימנים לתוואי אפשר למצוא מאזור קרית גת וככל שמדרימים כך הם מתרבים. באזור באר שבע ודרומה ממנה עומדת על תילה הסוללה עליה עברה הרכבת ובה מספר גשרים גדולים, שהמפורסם מכולם הוא הגשר הטורקי הידוע, שמתחתיו זורם בעת שיטפון וואדי באר שבע.
הגשר הטורקי שימש את תושבי השכונה הדרומית של באר שבע, שכונת נווה נוי (בעבר משק עזר), בכל שיטפון וכמעט בכל חורף. כדי לסדר מעבר מעל הוואדי נסללה דרך עוקפת שהתחברה אל הגשר הטורקי. הגשר עמד שלם עד 1964. באותה שנה קרסה אחת הקשתות שלו ומעליה נבנה גשר ביילי, גשר מתכת צבאי שאיפשר עוד זמן מה מעבר מעל לוואדי. במשך השנים שחלפו נבנו ארבעה גשרים מעל לוואדי והגשר הטורקי נותר בשממונו.
לאחרונה תוכננה מסילת רכבת חדשה מבאר שבע לרמת חובב, אזור התעשיה הכימית, שנמצא כ-12 ק"מ דרומית לבאר שבע. עם התחלת עבודות הסלילה יצאו אנשי בית ספר שדה שדה בוקר לבדוק ולתעד את תוואי המסילה הישן ובעיקר את הגשרים שלאורכה. סך הכל נסקרו ונבדקו למעלה מ-100 גשרים, מבאר שבע עד גבול מצרים, בסמוך לבארותיים.
הגשרים בגדלים שונים נבנו כולם ביד אדם וכמעט ללא ציוד הנדסי. בניית הגשרים כמקובל בתקופה ההיא התבססה תמיד על קשתות אבן המחזיקות זו את זו ומונעות את קריסת הקשת.

מסלול לאורך תוואי המסילה

הקטע הראשון של המסילה בין באר שבע ורמת חובב ניזוק לאחרונה עם ביצוע מסילת הברזל החדשה לרמת חובב.
הקטע השני שעובר מרמת חובב עד משרדי המועצה רמת נגב, סמוך לצומת רביבים וצומת טללים, נמצא ברובו בתוך שטח האש של צאלים ואסור להיכנס אליו במשך השבוע. בשבתות ניתן לעבור לאורך קטע בתוואי רק ברכב 4X4.
בין המועצה לשבטה עוברת המסילה בצמוד ומקביל לכביש 40 ובהמשך - בצמוד לכביש 211 וניתן לנסוע לאורכה, ולבקר בגשרים הנראים מהכביש.
קטע שלישי מתחיל במפגש הרכבת עם הכביש המוביל לשבטה העתיקה במרחק 5.5 ק"מ מהכביש הראשי. הישוב העתיק שבטה משוחזר ומעניין לביקור.
מנקודה זו אנחנו פונים מערבה לאורך תוואי המסילה. את מאות המטרים הראשונים ניתן לעשות גם עם רכב פרטי, לראות שני גשרים ראשונים בתוואי ולחזור לכביש. רכב 4X4 יכול לנוע לאורך התוואי בחלקים מהדרך על הסוללה עצמה ובחלקים אחרים בדרכי עפר צמודות למסילה. אורך הקטע הזה הוא כעשרה ק"מ של דרך עפר, ונוסעים בו לאורך נחל ובקעת קרחה עד נחל לבן.
בחלק הזה יש כמה גשרים יפים בגדלים שונים - החל מקשת אחת עד 12 קשתות בגשר שמעל נחל לבן (נ.צ. 34140 / 106,000) שחלקו הרוס - לצד מעבירי מים קטנים ותעלות ניקוז.
המטיילים ברכב פרטי יכולים להמשיך לאורך הכביש הראשי, כביש 211 לכיוון ניצנה, ליד תחנת הדלק פונים שמאלה ומגיעים לנקודת המפגש של הכביש עם נחל לבן ליד חורבות היישוב שיזף. משם אפשר להמשיך ברגל לגשר שמעל נחל לבן שבחלקו הרוס.
מכאן נמשיך לאורך הכביש המנדטורי עד נחל ניצנה ושרידי העיר הטורקית ניצנה. כאן היתה עיר עובדים מרשימה עם מבנים למגורים ושרותים כנדרש. במקום נבנתה גם תחנת רכבת עם מגדל מי קירור העומד על תילו עד היום.
דרך הכביש נמשיך בכיוון דרום-מערב עד עזוז ובארותיים, שם התפתח ישוב קטן עם שרותים מרשימים למטיילים: טיולי חמורים, גמלים או ג'יפים, ספא מדברי, חאן ואפילו מצפה כוכבים קטן לשוהים במקום בלילה.
סיור לאורך התוואי הזה יכול להימשך יום שלם וניתן, כאמור, לבצע אותו ברכב פרטי רגיל לאורך צירי הכבישים, או ברכב 4X4 בדרכי עפר ודרך הוואדיות, שלאורכם עוברת המסילה.