חברות התקליטים הגדולות פנו בסוף השבוע לבית המשפט המחוזי בקולומביה, ארה"ב, בבקשה לחייב את ספק האינטרנט "וריזון" להעביר לידיהן שם של גולש שחשוד בהפרת זכויות יוצרים, מבלי שיזדקקו לצו משפטי.
תשובת בית המשפט לבקשה עשויה להתוות את עתיד המאבק על זכויות היוצרים באינטרנט, כמו גם לקבוע את גבולות הפרטיות של המשתמשים ברשת ולסייע בעיצוב דמותם של חוקי זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי. אם בית המשפט יענה בחיוב לבקשת התאחדות יצרני התקליטים (RIAA), המייצגת את חמש חברות התקליטים הגדולות בעולם, הדבר יפטור את החברות מהצורך להשיג צו של בית משפט המורה לספקי אינטרנט להסגיר לידיהן שמות של משתמשים החשודים בפעילות פיראטית, במטרה לשלוח להם מכתב אזהרה או לתבוע אותם בבתי משפט.
המצב הנוכחי
במוקד המחלוקת ניצב חוק דיגיטל מיליניום (DMCA) מ-1998, אשר מחייב ספקי אינטרנט בארה"ב להסיר מתשתית האינטרנט שלהם תכנים פיראטיים, עם קבלת פניה מבעלי הזכויות. החוק מגן על הספקים מפני תביעה אם הם משתפים פעולה עם מאמצי האכיפה של התעשייה.
עד כה, בעלי זכויות היוצרים נאלצו לפנות לספקי האינטרנט על מנת שאלה יפעלו נגד משתמשים החשודים בפיראטיות. על אף שחברות התקליטים משתמשות באמצעים טכנולוגיים שונים כדי לאתר את כתובת האינטרנט (IP) של מחשבי משתמשים פיראטים, אין הן יכולות לגלות את שמות המשתמשים וכתובת מגוריהם ללא שיתוף פעולה מצד ספקי האינטרנט.
בשנים האחרונות נהגו ספקי האינטרנט להזהיר משתמשים פיראטיים (מבלי להעביר את פרטיהם לספקי האינטרנט) כי הם מפרים את תנאי השירות ודרשו מהם לחדול מהפעילות הבלתי חוקית. מאז נכנס חוק ה-DMCA לתוקפו, צייתו ספקי האינטרנט ל-100 בקשות של בעלי זכויות להסיר אתרי אינטרנט שהפרו זכויות יוצרים. במקרים חמורים הספקים אף השעו חשבונות של מנויים בשירות.
תוכנות שיתוף הקבצים מסבכות את המצב
אולם, הופעת תוכנות שיתוף קבצים כגון נאפסטר, קאזה ו-iMesh סיבכה את המצב והגדילה משמעותית את הסחר בקבצים פיראטים ברשת. תוכנות אלה מאפשרות למשתמשים בהן להוריד מגוון רחב של שירים, סרטים, משחקים ותוכנות ממחשבים של משתמשים אחרים בתוכנה. בממוצע, מחוברים לרשת קאזה כשני מיליון גולשים שמשתפים יחד 500 מיליון קבצים.
תוכנות שיתוף הקבצים פטרו את הגולשים מהצורך לגלוש לאתרי אינטרנט להוריד מוזיקה. במקום זאת, משתמשי התוכנות מורידים קבצים ישירות ממחשבים של גולשים כמותם, מבלי לעבור דרך הרשת של ספקי האינטרנט.
כאשר החליטו חברות התקליטים לנקוט בצעדים נגד משתמשים שמפרים זכויות יוצרים בתוכנות שיתוף קבצים, הן גילו שספקי האינטרנט אינם ששים להמשיך לשתף עמן פעולה.
"וריזון אומרת לא"
ה-RIAA פנתה ל"וריזון" ב-24 ביולי, 2002, בדרישה כי תמסור לידיה פרטים של מנוי שלטענתה הפר זכויות יוצרים באמצעות תוכנת "קאזה". המנוי חשוד בהפצת אלפי שירים ברשת קאזה, בהם שירים של בק, בילי ג'ואל, וג'נט ג'קסון.
"וריזון", אחת מחברות התקשורת הגדולות בארה"ב, סרבה להיענות לבקשת ה-RIAA מנימוק עקרוני. החברה טענה כי היענות לדרישה זו תגרום לה להפר את פרטיות מנוייה ותכפה עליה לשמש כשוטר מקוון בשירות תעשיית המוזיקה. נשמח להסיר תכנים פיראטיים מאתרי אינטרנט שמתארחים על התשתית שלנו, מסרה "וריזון", "אך כאשר התכנים האלה שמורים בדיסקים קשיחים של מנויים, שיתוף פעולה עם חברות תקליטים במקרים כאלה יחייב אותנו לחדור למחשבים אישיים של משתמשים. שיתוף הפעולה שלנו עם תאגידי הבידור נעצר בגבולות הדיסקים הקשיחים של המנויים".
דיון חשוב בסוף השבוע האחרון
ה-RIAA פנתה לבית המשפט בקולומביה, בתקווה לפסק דין תקדימי, שיאפשר לה לא להזדקק בעתיד לצווים של בית משפט כדי לחייב ספקי אינטרנט לחשוף שמות של משתמשים פיראטיים. אל הפניה של ה-RIAA הצטרפה גם ההתאחדות האמריקאית של אולפני הסרטים הגדולים (MPAA) ואילו בעמדת "וריזון" תומכים ספקי אינטרנט נופסים וארגונים שפועלים למען זכויות הגולשים ברשת. הדיון בבית המשפט ביום ו' האחרון התארך מעבר לצפוי, עקב החשיבות שמייחסים לו שני הצדדים.
פרקליטי ה-RIAA טענו שחוק ה-DMCA מחייב את "וריזון" לשתף פעולה עם חברות התקליטים נגד משתמשים פיראטים, ואילו פרקליטי ספק האינטרנט גרסו בתצהיר שהגישו שהחוק לא מחייב את הספק לעקוב אחר פעילות לקוחותיו ברשת ולהשעות חשבונות של משתמשים בתוכנות שיתוף קבצים. זאת, מאחר שהתכנים המפרים שמורים במחשבים אישיים של גולשים ולא ברשת של "וריזון".
"צינור להעברת תכנים ותו לא"
"וריזון" ו-300 ספקי אינטרנט שהצהירו על תמיכתם בה, חוששים כי אם ישתפו פעולה עם תעשיית המוזיקה, יפגע אמון המנויים בהם. שיקול נוסף לסירוב העקרוני הוא חוסר רצונם של הספקים להשתתף בעלויות המעקב אחר המנויים.
פרקליטי "וריזון" אמרו בדיון כי החברה תסגיר שמות של גולשים רק לאחר שחברות התקליטים יגישו בבית המשפט תביעות נפרדות נגד גולשים החשודים בפעילות פיראטית ובית המשפט יוציא צו המורה להן לעשות זאת. "וריזון מספקת לגולשים צינור להעברת תכנים ותו לא", אמר בבית המשפט עו"ד אריק הולדר, הפרקליט הראשי של "וריזון". הולדר הסביר כי חיוב ספק אינטרנט "להלשין" על משתמשים יגרום לו להפוך לשופט ולשוטר בעת ובעונה אחת.
שרה דויטש, עוזרת לפרקליט הראשי, הביאה דוגמה, המבהירה, על פי טענתה, את הסכנה האורבת בחיוב ספקי אינטרנט להסגיר לחברות התקליטים שמות של משתמשים ללא הליך משפטי מסודר. במקרה שאוזכר על ידי דויטש, פנה תאגיד "טיים ורנר" "וריזון" בדרישה מספק האינטרנט להשעות חשבון של גולש, שלכאורה אפשר לגולשים אחרים להוריד ממחשבו את הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים".
לאחר בירור הסתבר כי קובץ המחשב המדובר אינו הסרט אלא עבודת בית ספר שהכין התלמיד אודות ספרה של ג'יי קיי רולינג. "אנחנו מבקשים לסייע בשמירה על זכויות יוצרים, אך מבקשים שהדבר ייעשה במסגרת של הליך משפטי תקין", אמרה דויטש.
פרקליטי ה-RIAA טענו בדיון כי "וריזון" מפרשת את חוק הDMCA באופן שגוי. עו"ד דונלד ורילי, שייצג בדיון את חברות התקליטים, אמר כי הטענות של "ורייזון" מופרכות מיסודן, מאחר שהחוק אינו מאפשר לגולשים ליהנות מפרטיות מלאה ברשת. "התיקון הראשון לחוקה האמריקאית אינו מאפשר לגולשים לגנוב זכויות יוצרים של אחרים", אמר.
השופט ג'ון בייטס, שעיין בבקשה, הודה כי קיים חוסר בהירות בחוק ה-DMCA. בייטס הרבה לשאול שאלות וגילה אמפטיה כלפי ככמה מהטיעונים של פרקליטי "וריזון". בד בבד, בייטס גילה סובלנות מעטה לעמדת חברות התקליטים בדיון. השופט לא מסר מתי ימסור את פסק דינו.
● חדש ב-ynet: אפליקציית מחשבים ל
אייפון ול
אנדרואיד
