"פענוח הגנים עשוי לפתוח אפשרויות רבות בפני החברה האנושית. ייתכן שאנחנו לא נספיק להנות מכך, אבל ילדינו ונכדינו בהחלט כן". כך אומר ל-ynet מנכ"ל משרד המדע לשעבר, צבי ינאי, בעקבות ההודעה הצפויה מחר (יום ב') על השלמת הטיוטה של גנום האדם.
לדבריו, "ככל שנבין טוב יותר את המבנה הגנטי, נוכל לאתר מחלות, ובטכניקות שונות לנסות לנטרל אותן. נוכל גם לטפל במחלות תורשתיות ברמת הביצית, לאתר את הגן הבעייתי ולתקן אותו".
לפי ינאי, העבודה הגדולה עדיין בפתח. "להכיר את הגנים זה קל יחסית, אבל להבין את הצרופים זה החלק הקשה, בדיוק כמו השליטה בשפה. בהתחלה לומדים להכיר את האותיות, אחר כך מילים ומשפטים, וכשאדם מגיע לבגרות הוא מסוגל ליצור שירה באמצעותם. 4 האותיות המסמנות את בסיסי הדנ"א מכילות את כל הידע על גוף האדם, וכמו כל שפה, אפשר לעשות בה שימושים שונים: מחיבור רטוריקה דמגוגית מצד אחד ועד פתיחת שלבים חדשים לאנושות מאידך".
תינוקות בהזמנה
פענוח הגנים מציב גם שאלות מוסריות כבדות, כמו האפשרות לתכנן מראש את הילד הרצוי. "אם נרצה שהילדים יהיו בגובה 185 ס"מ ומעלה, יש לזה השלכות, שכן כל דבר שנעשה למען צורכי הפרט, ישא השלכות על החברה. כולם ירצו 185 ס"מ, והשאלה היא האם כולם יוכלו לקבל זאת? והיכן כל זה ייגמר? ב-3 מטר? האם ניתן למתוח את השימוש בגנים?"
לדבריו, "שכבה אליטיסטית תוכל להיעזר בהנדסה גנטית לצרכים שוטפים, אבל חלקים גדולים באוכלוסיה לא יוכלו להשתמש בכך". אותה שכבה תהיה גם בוודאי הראשונה שתעשה מאמץ להאריך את החיים בעקבות המחקר. "יש גנים שראינו גם אצל תולעים, וזבובים, היכולים להאריך חיים (אצל תולעת, ב-300%). הציד אחרי גנים מאריכי חיים יהיה אחת המטרות העזות ביותר, שכן אין מחיר לחיים".
חשש מפגיעה באיזונים עדינים
ינאי מצביע על סכנות אפשריות לאדם ולסביבה. "אנחנו יודעים כל כך מעט על הגנים, כך שזה לא מספיק כדי לשער מה תהיה ההשפעה על הסביבה, כשאנו שותלים את הגן המסוים הזה".
לדבריו, "95% מהגנים שלנו – הם DNA אשפה ("דנ"א זבל") שאיננו יודעים מה תפקידם, ו-50% מהאשפה הם גנים מדומים (חסרי צופן חלבון). אני יודע שבמקרה שגן כזה משנה מיקום הוא עלול גם לגרום לשיתוק וערעור המערכת. לכן לא די בידיעת הפונקציה אחרי המיפוי, אלא יש להיזהר בהעברת גנים ממקום למקום מכיוון שעלולה להיות לזה השפעה קשה יותר שרק תחמיר את הבעיה הראשונית. יש איזון במבנה הזה, וברגע שנתחיל להתעסק איתו, אנחנו עלולים לגרום לנזק הרבה יותר גדול".
אי אפשר כמובן בלי הצד הכספי של המרוץ אחרי פענוח הגנים, בו כבר מעורבת חברת סלרה. "המפחיד הוא פוטנציאל ההתעשרות שמעורב בתחום. במרוץ לפענוח המיפוי בין החברה הציבורית לחברת סלרה הפרטית, סלרה רוצה לקבל פטנט על גילוייה. כך הסכנה הגדולה היא שהמרוץ, שמעורבים בו כל כך הרבה כספים, עלול לעוור את עיני האנשים לגבי הזהירות הדרושה. החברה האנושית חייבת לפיכך לגלות יותר מעורבות ועניין, כדי למנוע מהסקרנות והאינטרסים הכלכליים להכתיב את הקצב, שהחברה האנושית אינה מסוגלת לעכל.
בעוד 50 שנה
על פרק הזמן שיעבור עד למימוש הפענוח אומר ינאי כי "מדובר בתהליך של עשרות שנים, עד שנתגבר על כל המכשולים. ישנם דברים שניתן לעשותם מהר יותר, כגון תיקון מסוים של ליקויים גנטיים, אך השאלות הגדולות כמו תגבור האינטליגנציה, שבוודאי תהיה מטרה נחשקת (ניסויים בעכברים שהמבנה הגנטי שלהם דומה לשלנו מראים כי ניתן לשפר את התכונות המנטליות על ידי טיפול גנטי), והארכת תוחלת החיים, עדיין רחוקות. אני צופה שבטווח של 50 שנה ואילך נוכל לדבר על השפעת הארכת החיים והגברת האינטליגנציה".
לדבריו, "המאה הזאת היא המאה של הביולוגיה, כשם שהמאה הקודמת היתה של הפיזיקה, והחששות שעלו כבר בשנות ה- 70, ובכלל זה שאלת השיבוט הגנטי, ימשיכו לצוץ מעת לעת, בכל פעם שתיווצר התפתחות מעניינת".
