שטרום: אחזקות פישמן ב"ידיעות אחרונות" - עד 25%

הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, פרסם אתמול את הנימוקים להתנגדותו לכך שבעל השליטה בעיתון גלובס, אליעזר פישמן, יחזיק בנוסף ב-36.5% ממניות ההון בעיתון ידיעות אחרונות. שטרום הודיע במארס השנה, כי הוא מתנגד לכך שפישמן יחזיק ביותר מ-25% ממניות ידיעות אחרונות".
לפי חוק ההגבלים העסקיים, לאחר פרסום הנימוקים יכולים פישמן ובעלי המניות האחרים בידיעות אחרונות להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין להגבלים עסקיים בתוך 30 יום.אם לא יגישו ערעור, יצטרכו לממש את ההחלטה ולהקטין את שיעור האחזקות של פישמן בידיעות אחרונות אל מתחת ל-25%.
פישמן אמר בתגובה, כי יועציו המשפטיים עדיין לא החליטו אם להגיש ערעור, וכי אם יידרש יקטין את אחזקותיו בידיעות אחרונות לשיעור של 5%2.
שטרום הבהיר, כי הגדלת האחזקות של פישמן בידיעות אחרונות יוצרת מיזוג בין העיתונים ובין האינטרסים של בעליהם. כתוצאה מכך, עלולים הצדדים לנהל את ענייניהם העיסקיים לפי הטובה העיסקית של שני העיתונים והתחרות בין העיתונים תפחת. בכך תגבר הריכוזיות בענף העיתונות הכלכלית-היומית בעברית. לדבריו, קיימת סבירות ממשית שהמיזוג יחזק את הנטייה הקיימת בעיתונות הישראלית, להשפעות של בעלי העיתונים על תוכן הפרסומים הכלכליים ובנוסף יחזק המיזוג את כוחו המונופוליסטי של ידיעות אחרונות.
פישמן מחזיק, באמצעות חברת בראון-פישמן, בכ-10% מזכויות ההצבעה בדירקטוריון ידיעות אחרונות", בכ-15% מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה ובכ-27% מהזכויות לרווחים. זאת, אף שלא קיבל אישור לאחזקה של יותר מ-25, כנדרש בחוק ההגבלים העסקיים. בנובמבר 99' נחתמה עיסקה לרכישת האחזקות של עודד מוזס ומרים נופך-מוזס בידיעות אחרונות", על-ידי החברה-בת, דפוס ידיעות אחרונות. פישמן ביקש לממש זכות סירוב ראשונה למניותיהם, אך הממונה על ההגבלים העיסקיים הבהיר שיתנגד לכך.
פישמן מימש את זכות הסירוב ובראון-פישמן הגיעה ל-36.5% מהזכות לרווחים בידיעות אחרונות". על רקע אילוצי זמן הסכימו הממונה ופישמן בשנת -2000, כי פישמן יעביר 13.4% מהזכות לרווחים ו-6.4% מזכות ההצבעה בידיעות אחרונות לנאמן, במטרה למכור אותן לצד שלישי.
לאחר 6 חודשים, שהוגדרו על-ידי רשות ההגבלים העסקיים זמן סביר למכירה, נותרו המניות בידי הנאמן ובראון-פישמן הודיעה על כוונתה לפצל את האחזקות בין קבוצת פישמן למשפחת בראון - אך הממונה התנגד לכך.
שטרום הדגיש, כי יש בשיעור האחזקות של פישמן בידיעות אחרונות כדי להשפיע באופן ניכר על תמריצי התחרות של בעלי גלובס: ממצב שבו האינטרס הפיננסי שלהם ממוקד בגלובס, הופך לדומיננטי יותר האינטרס הפיננסי שיש להשקעתם הגדולה בידיעות אחרונות" וזכאותם לרווחים מעיתון זה. כתוצאה, נוצרת זיקה בין המנגנונים העיסקיים של שני העיתונים, שעלולה להגביל את התחרות ביניהם.
יצירת זיקה מבנית משמעותית בין 'גלובס' לבין 'ידיעות אחרונות' טומנת בחובה פוטנציאל להגבלת המגוון, הכמות ועצמאות הסיקור בתחומי הכלכלה, קבע שטרום. לדבריו, כתוצאה מכך גוברת ההסתברות ל"כשלי מידע", הנובעים מהנטייה של עיתונאים להתרחק מכיסוי נושאים שנוגעים לאינטרסים הכלכליים של המו"לים שלהם. הוא הוסיף, כי אין לחזק את כוחו של מונופול כידיעות אחרונות", גם אם היה חובר אליו עיתון שמשקלו בשוק אינו מהותי. לדבריו, בשנים האחרונות התרחב הסיקור הכלכלי בעיתונים היומיים הכלליים - לכן בחן את השוק לאספקת מידע כלכלי הכולל את העיתונים "ידיעות אחרונות", הארץ", מעריב" וגלובס". הוא הדגיש, כי בשוק מצומצם זה, מיזוג בין גלובס לידיעות אחרונות מהווה פגיעה בתחרות המצומצמת ממילא.
עוד אמר, כי בנוסף לחשש מפגיעה משמעותית בתחרות בשוק אספקת המידע הכלכלי בעיתונות היומית בעברית, מעלה המיזוג חשש לפגיעה משמעותית בשוק העסקת העיתונאים הכלכליים. המיזוג עלול ליצור מונופסון - גורם בעל כוח שוק שיעמיד את שני העיתונים בעמדה משופרת מול עיתונים אחרים בכל מגע עם עיתונאים כלכליים. מצב זה עלול לגרום לכלל העיתונאים לצנזורה עצמית, בכל הנוגע לסיקור עסקים הקשורים לקבוצת פישמן או לקבוצת ידיעות אחרונות.